עד איזה גיל

[סקרלט אוהרה 2]

אבל אין אצלנו מלחמות

הן מעולם לא דרשו דווקא בגד ספציפי, וגם אם אנחנו בשיאה של סאגת "שמלה! פורחת!" - שתי אופציות של שמלות מוצגות, ואחת מהן תיבחר בסופו של דבר.

אולי זה בגלל שאני לא קונה איתן את הבגדים. הן מקבלות 95% מהבגדים / נעליים מבלי שהיו שותפות לקנייה (נרכש בחו"ל), ורגילות שזה מה יש ומתוך זה בוחרים. ובכלל, איכשהו, דווקא בגלל שיש להן המון בגדים / נעליים / אקססוריז, ו"בגד חדש" זה אירוע שגרתי להפליא, זה כמעט נון אישיו אצלן.

לכשתגדלנה, יכול להיות שהמצב ישתנה. ואז אמשיך להביע את דעתי כל עוד אבין שזהו, אני חייבת לשחרר.

 

[קשת וגם שמש]

עד איזה גיל

תחליטו עבורם מה הם לובשים ותקנו להם לבד?
או תכוונו אותם כשהולכים לקנות יחד?
ומה עושים אם הם בוחרים בגד שהוא ממש מזעזע? (בעיני, כן?)
נניח הוא (בן 16) מעיל דמוי עור עם פסים לבנים זוהרים...
או היא (בת 9) חצאית "דוסי שיק", ג'ינס עם רקמה שהיא לובשת מעל מכנסיים קצרים....
(סליחה על הניסוחים והקלישאות אבל לא מצאתי דרך אחרת לתאר)

לא לצטט בשום מקום תודה

 

[אמאyyy]

הרבה יותר צעיר מהגילאים שציינת

בגילאים האלו כבר די לא התערבתי. כשהלכתי (הולכת) איתם לקניות הבעתי את דעתי אך לא מעבר לכך.
&nbsp
יש לי עדיין טראומה קלה: בגיל 12 בערך נורא רציתי מכנסיים בצבע תכלת קצת מבריקים (go figure)...אני ממש זוכרת את התמונה שהיתה לי בראש. ראינו משהו לגמרי שונה מזה, שמצא חן בעיני אמא שלי והיא הכריחה אותי לקנות. כשאמרתי שלא אלבש אותם אמרה שבסדר, היא קונה את זה ל XXX (בת דודתי). כמובן שמעולם לא לבשתי...
באמת הגיע הזמן שאקנה לי עכשיו מכנסי תכלת מבריקים

 

[maysher]

גם לי יש טראומה דומה

בגיל 12 נורא נורא רציתי חצאית ג'ינס וההורים שלי לא הסכימו לקנות. אז בדיוק עליתי במשקל ומניחה שהחצאית הייתה יושבת עלי לא משהו אבל זאת הבנה בדיעבד. ובתקופה היפה שלי חצאית גינס כבר לא הייתה אופנתית כמו אז.
בעיקרון אני קונה בגדים שאני יודעת שהבנות יאהבו והולכת עם הטעם שלהם. לא מרשה רק מכנסי גינס קצרצרים מדי, ובכלל בגדים שנראים מבוגרים מדי. אבל עד עכשיו הצלחנו למצוא בגדים שגם אני אוהבת וגם הבנות (אגב, לשתיהן טעם שונה ב180 מעלות אחת מהשניה)

 

[פוקה דוט]

זה די תלוי ג'נדר לא?

הבת בוחרת בגדים בעצמה מסגננת ומוסיפה אביזרים בערך מגיל ארבע או אפילו פחות.
לבן שלי ממש לא משנה כל עוד זה נקי ומקופל מול העיניים בארון - כך שיש לי יכולת השפעה רבה על מלתחתו ונראה לי שזה לא ישתנה בקרוב (גיל חטיבה)

 

[נושי 14]

זה שנקי זה אחד מהסטנדרטים שלו זה כבר אומר שהצלחת

 

[פוקה דוט]

לגמרי

(אבל אני עובדת קשה...)

 

[ליאל בעברית]

כנראה שאני במיעוט

האגף הצעיר (בני 9 ומטה - בנים כולם) - אני קונה בלעדיהם. לא ממש מעניין אותם בגדים, אם כי הם יכולים בהמשך לפתח למשל אהדה לחולצה מסויימת ואי רצון ללבוש חולצה אחרת.
האגף הבוגר (בת 11.5 ומעלה) - אני קונה ביחד איתם. קרה כבר שהבכור נסע לקניות עם אבא או שהבנות הגדולות יצאו לקניות עם חברות ושלחו לי תמונות של מה שהן רוצות (וחזרו בלי כלום כי לא היה מידה\צבע וכד'). הגדולה שלי גם יצאה לקניות עם אמא שלי - עם סבתא יש פחות מתחים והיא הצליחה איפה שאני נכשלתי...האמת שלאחרונה הן השתפרו ממש. פעם קניות איתן היה ה-סיוט שלי. היום זה סתם סיוט

אם משהו מזעזע בעיני - אין מצב שאאשר. אם זה לא מאד הטעם שלי אבל זה סביר מבחינתי - אז סבבה. כבר הבנתי שהגדולה שלי ואני לא תמיד באותו הראש, אז למדתי להתפשר. אני כן אטיל וטו אם מדובר לדעתי בזוועה בקנה מידה קולוסאלי, אבל אם זה לא זוועה רק לא בדיוק לטעמי - אקנה לה. שמתי לב שלמרות שבעבר היו לנו איי הסכמות בנושאי בגדים - גם כשכבר שיחררתי ונתתי לה ללכת עם חברות ולבחור בעצמה - כן היה לה חשוב לשמוע את דעתי.

 

[rnavina]

לגדולים- כתבת שאת קונה ביחד איתם אבל לפעמים הם גם

הולכים עם אבא/סבתאך/חברות כלומר בלעדייך. הבנתי נכון?

 

[ליאל בעברית]

כן. אבל הרוב איתי

כשהגדול הלך עם אבא - אצלו אלה קניות שידוע מראש מה קונים (הטעם האופנתי שלו, אם אפשר לקרוא לזה ככה, מאד שמרני...)
כשהגדולה הלכה עם אמא שלי - לאמא שלי ולי יש טעם דומה ואני סומכת עליה במיליון אחוז שלא יהיו פדיחות
עם חברות - קרה רק לאחרונה. הסיכום היה שהן שולחות לי בוואצאפ תמונות ונחליט ביחד אם זה מתאים. בסוף לא היה במידה ובצבע והסתובבנו אח"כ וקנינו ביחד בסניף אחר של הרשת. עדיין - לרוב אנחנו הולכות ביחד לקניות (זה גיל שאין מצב לקנות בלעדיהן - גם כי יש להן טעם משלהן וגם כי יש יותר בעיה עם המידות. בת ה 14 למשל כבר גדולה מידי לבגדי ילדות אבל היא כזו פטיט שגם בחנויות לבגדי נשים צריך למצוא משהו במידה קטנה ושיראה טוב ולא תלוי כמו שק...ובכלל - מדובר במחירים יקרים. היתה לנו לפני חודש חתונה וקניתי להן בגדי מעצבות תמורת הון קטן...יותר כסף ממה שקניתי לעצמי...לא משהו שאפשר להביא ככה על עיוור...)

 

[rnavina]

הבנתי

 

[פרת וחידקל]

בני כמעט 12 וכמעט 9

לא בררנים, ורוב הבגדים שלהם מגיעים משקיות של ירושות. אני גם יכולה לקנות להם לבד והם תמיד יאהבו מה שאקנה (כי גם אכוון לטעמם) אבל יש להם העדפות ובגדים שהם אוהבים יותר. כשאני קונה יחד אתם לפעמים הבחירות לא לטעמי וכשהם יורשים בגדים גם יש דברים שהם לא לטעמי, אבל אם הם אוהבים לא אתנגד.
האמת היא שאין להם בגדים ממש מזעזעים, אבל הרבה פעמים בחירת הבגדים שלהם לא משהו. במיוחד הצעיר שחובב שילובים של ירוק וכתום (תלבושת הגזר) או ירוק וחום (תלבושת עץ - המינוחים שלו). לבכור יש נטייה דווקא כשהוא מנסה להתלבש חגיגי לשלב פסים ומשבצות נניח בצורות משונות משהו. גם פה - אני יכולה להעיר או להציע משהו אחר אבל לא אתווכח.
אני אתערב ממש רק אם הולכים לאירוע "רשמי" ואני חושבת שמה שלבשו ממש לא מתאים, או אם הלבוש ממש לא הולם את מזג האוויר.

ואמנם אין לי טראומת ילדות על בגד ספציפי שרציתי ולא הרשו לי, אבל באופן כללי בערך מרגע שהתחלתי לקנות בגדים לבד ועד היום אמא שלי חושבת שאני מתלבשת נורא (חוץ מכשלבשתי בגדים שהיא קנתה לי). בעיניי בכלל מזעזע שאני לובשת מכנסיים ולא הולכת על נעלי עקב.

 

[מיסיס מייס]

גם אני מכוונת לטעמה של הגדולה בת ה-9 וכמעט תמיד אני קונה לה

(לקטנים ברור).

אהבתי לראות היום בגזרת הנעליים שהיא זנחה את אהבתה לנצנצים והעדיפה דגמים יפים

יש תמורה לאגרה

 

[אמאyyy]

אנחנו לאדום-ירוק קוראים רמזור

 

[נושי 14]

אצלנו גם הולך חזק הצהוב אדום שבעלי טוען שהוא נראה כמו ארטיק

בכלל בעלי רצה שאני אעלים לו את המכנסיים האדומות. הסברתי לו שעכשיו אנחנו בתחילת החורף וזה מה שהילד שלו בחר בחנות ולכן הוא יאלץ לראות את זה כל החורף

.
הבקשה הבאה היתה שלהבא המכנסיים יהיו רק בגוונים כהים.הסברתי לו שכרגע הילד אוהב צבעוניות ואל דאגה זה יעבור מתי שהוא.

 

[moma422]

בן 9 ו13

או מקבלים ירושות
או אבא נשלח להביא משהו , כי הוא עובד ליד חנות בגדים מאוד מאוד זולה ואני עובדת מהבית.
&nbsp
אני קניינית איומה. מתלבטת המון וקונה דברים שבסוף יוצאים לא כדאיים.
&nbsp
לגבי טעם
לצעיר יש עמדה, הגדול יהיה מוכן ללבוש כל דבר נוח. מקבל לפעמים הנחיות אופנתיות ממני למשל כשהוא עוטה על עצמו שילובים שמזכירים לי פיג'מה.
ניסיונותי להעביר אותם למשל לג'ינסים או מכנסיים יותר יפים מטרנינג עלו עד כה בתוהו .

 

[נעמה מנשאים]

כמעט ולא מתערבת. בכל גיל

 

[שרון של אופיר]

בן11, בנות 6. שולטת חלקית

אני אחראית מה תכולת הארון. רוב קניות הבגדים לשלושתם אני עושה, או שסבתא קונה, אבל היא מראה לי לפני שהיא נותנת להם (קניות בגדים שקנתה בארץ. על מה שהיא מביאה מתנות מחו"ל אין לי אפשרות להגיב לפני). כלומר כל הבגדים שיש להם בארון הם מקובלים עלי.
מצד שני - אני לא מתערבת בשילובים שהם עושים. מבחינתית יכולים ללבוש חולצה ירוקה עם פסים צהובים, יחד עם טייץ ורוד צוהר, גרביים אדומות ואת המגפיים הכחולות (וכבר קרה לנו באחד הימים).
ההתערבות היחידה שאני עושה זה בהתאמת הלבוש למזג האוויר - אני לא מוכנה שילבשו חולצה קצרה או מכנסיים קצרים כשקר. אני אחייב ללבוש ארוך, או לפחות ללבוש עליונית כשאני רואה אותם (100% שאחר כך יורידו את העליונית, אבל לפחות מבחינת המצפון שלי - הם לבשו עליונית)

 

[אשרז4]

הצחקת אותי עם "מבחינת המצפון" דווקא בכאלה אני

לא ממש מתערבת, יהיה לה קר תלבש עוד משהו
אני יכולה להזכיר שתקח סווצר לתיק שיהיה בכל מקרה (אחת במיוחד. השניה ברגע שלובשת סווטשר לא תוריד אותו גם אם תזיע- זה מטריף אותי)
בנות 9+ עדיין קונה להן
מעדיפה בלעדיהן אבל לא תמיד אפשרי
פעם אחת זוכרת שהטלתי וטו (על נעלים לחתונה של אחינית ובשלב כל שהוא הילדה שאלה מה שם הרחוב של החנות, לשאלתי למה אמרה שרוצה לזכור כי כשתהיה אמא תחזור ותקנה את מה שאוהבת- היתה אז בת 3+)
מתאימה לטעם ובמיוחד ל"לא" שלהן (לא עם תיפורים לא גולף לא מגרד וכו)
מעבר לזה אם יש דברים שלא נראים לי על פי טעמי וזה קיצוני אגיד, אם סתם לא מלהיב אגיד אבל אם תרצה אקנה ויש דברים שלא מרשה (עקבים, חולצות בטן, חולצות שקופות, מכנסי מיקרו) ויש דברים שנכנעת בקטנה (אחת מהן מתה על מנומר- אלוהים יודע מהיכן- אז אני מרשה מנומר לייט ועדיף בגוונים רכים ובטח לא זהב וחום ולא הכווול)
לכל אחת יש את מה שלא מוכנה ללבוש/ אוהבת ואני משתדלת להתאים כי אם לא סתם ישאר בארון
אמא שלי טוענת שעד גיל 12 לערך היא היתה מכינה לי בגדים (לבית ספר/ לסבאסבתא וכו) ונטרפת מכך שמגיל 3 הן כבר אומרות מה כן ומה לא אוהבות

 

[קשת וגם שמש]

שעשעת אותי עם הכתובת של הרחוב