עדכוני ברית ועוד
בהופעה אחת יחידה וכנראה אחרונה מדובר בדבר כתום למהדרין עם ברית כשרה היו שלושה שלבים של זריקת הרדמה חיתוך ופריעה היו שלושה מקרי בכי קורעי לב הראשון שהעזו להוריד לו את המכנסיים השני שברוב חוצפתנו נתנו לו מוצץ ועוד התעקשנו על כך (קולות ההקאה והמבט הקטלני והכועס שיכנעו את הפרופסור לוותר) והכי הכי בכינו הוא בפנים ואני בחוץ כי לא ידעתי למה כשהכובע הלבן המחורבן והמצויץ נפל לנו על העיניים ובגלל שאף אחד לא שם לב קיבלנו קריזה מעצבים את הברית לא הרגשנו אומנם אבל למחרת כאב נורא בעת הטלת שתן בכל זאת העצבים שם מפותחים יותר מאשר בתינוק קטן יותר - יומיים שמן תינוקות יומיים ויטה מרפן ו
נקווה שכבר יעבור כל הבלגן אני אישית בכיתי יומיים אני שונאת את הטקס הזה מתעבת אותו לא רואה בו שום דבר מרגש ויפה רפואי שמפואי לא מעניין אותי אני רואה עצמי חלשת אופי שהתקפלתי שפעם שניה לרצונות וללחץ של בעלי בנושא (לא באה להתווכח או להעלות דיוני כן לא שחור לבן כי תכל'ס לא רלוונטי עשיתי לשניהם ברית) בכל מקרה החלטתי במקביל שאני ככל הנראה הולכת על קשירת חצוצרות אף רופא לא אישר לי גלולות כי הקלקסן לא עבד (לא נשים לא המטולוגיה ולא משפחה ואני האמת שקטה דווקא) בגלל הרופאה ה"נדירה" בוולפסון שבמו אצבעותיה המטונפות חירבה לי את צוואר הרחם בלידה השניה כשהתעקשה על קריעה של הצוואר במלקחיים כדי לזרז לידה הדרך היחידה לשים התקן זה בהיסטרוסקופיה כלומר שכחו מזה (גם ה-לתקן או להחליף אם צריך זה בהיסטרו וגם הלהוציא כשצריך, קיצור...) וקונדומים נו...זה לא מאה אחוז ואני לא רוצה להיכנס להריון הובהר לי שאין טעם לשאוב ביציות כי לא יאשרו לי טיפולי פוריות בגלל הסכרת הקשה בהריונות והקרישיות הלא מרוסנת אז השבת נתתי לרעיון לשקוע קצת מדכאה המחשבה להיהפך לעקרה בגיל 30 מצד שני יותר מדכא הרעיון שהוצג בפני שבמזל גדול יצאתי חיה מהלידה ועוד יותר במזל שהקטנצ'יק יצא אותו כנ"ל כמוני הובהר לי שבלידה הבאה יש מצב שיוציאו לי את הרחם(??WTF) בגלל מבנה רחם הפוך ומסובך (מזל שנזכרו לומר לי עכשיו
)ושאני אומר תודה שבפוקס קיבלתי בגלל האסטמה אנטיביוטיקה אחרת בליינד היה לי זיהום (היו לי נוזלים שנספגו הודות לאנטיביוטיקה) ויש מצב לילד לא בריא שכלית וגם זה יהיה במצב הטוב ומאחר והרופא שלי רחוק מלחרטט וקרוב אל לבי עשיתי קלוז'ר עצוב לי מעט אבל מקובל עלי מאוד. לבעלי עצוב יותר ויש כרגע קטע של רגשי שאני מניחה שיעבור לו, או שכן או שלא. וברשותכן שהביטוי "עיניים גדולות" ישאר סרט של אורי זהר ולא משהו ברזומה שלי אז אני משתדלת להנות עכשיו מכל שניה של מתיקות קטנטנה טוב הבטחתי תמונה אני אקיים אני מצרפת אחת צב כתום רגוע השניה צב כתום כועס אחת היא באמת במקרה השניה מייצגת אותו נאמנה (אני חיה בשביל מבטי העצבנות האלו אני מנשקת לו כל היום את הגבות
)
בהופעה אחת יחידה וכנראה אחרונה מדובר בדבר כתום למהדרין עם ברית כשרה היו שלושה שלבים של זריקת הרדמה חיתוך ופריעה היו שלושה מקרי בכי קורעי לב הראשון שהעזו להוריד לו את המכנסיים השני שברוב חוצפתנו נתנו לו מוצץ ועוד התעקשנו על כך (קולות ההקאה והמבט הקטלני והכועס שיכנעו את הפרופסור לוותר) והכי הכי בכינו הוא בפנים ואני בחוץ כי לא ידעתי למה כשהכובע הלבן המחורבן והמצויץ נפל לנו על העיניים ובגלל שאף אחד לא שם לב קיבלנו קריזה מעצבים את הברית לא הרגשנו אומנם אבל למחרת כאב נורא בעת הטלת שתן בכל זאת העצבים שם מפותחים יותר מאשר בתינוק קטן יותר - יומיים שמן תינוקות יומיים ויטה מרפן ו
