עדכונים.....

lm5005110

New member
עדכונים.....

עבר כבר שבוע וחצי מאז תחילת הלימודים ואיתי שלי עדיין לא הולך לביה"ס, היינו בפגישה אצל ראש העיר שמאד רוצה לעזור, השבוע נערוך לו אבחון פסיכולגי מחודש שיעיד על השיפור וההתקדמות שלו ואז נבקש לכנס את הוועדה מחדש בשיתוף ראש העיר. אבל בתוך כל התהליך הזה איתי עדיין בבית כל הזמן מבקש ללכת לביה"ס ואני מרגישה רע..... מאד רע..... כי זה מצב פשוט מתסכל הלוואי שאני יצליח לעשות את הכי נכון וטוב עבורו, כי לכל ילד מגיעה הזכות להשתלב אפילו אם יש קשיים, ולראות איך ילד כזה קטן מבין כ"כ ומודע לכל מה שמתרחש סביבו זה פשוט לא ייאומן, וזה הילד שלי המיוחד שלי "השונה" הכי מתוק מצחיק ומוכשר שאני הכי אוהבת . ולראות אותו במצב כזה פשוט מעציב אותי מאד. אם יש למישהו עוד הצעות אשמח לשמוע תודה.... אמא של איתיוש!!!!
 

zivadina

New member
כל הכבוד על הנחישות!

ובואי אגלה לך סוד: עד סוף חוה"מ סוכות לא לומדים כלום, כך שהוא לא יפסיד הרבה. מה עוד שאת לא רוצה בשבילו את החברים שמשרד החינוך מתכנן לו בינתיים. מאחלת לך הרבה כוחות להתמיד במאבק, ושתוכלו לפתוח את שנת הלימודים האמיתית בדרך הכי טובה בשבילו!
 

LIN129

New member
את עושה את הכי טוב שאפשר עבור איתי

את נילחמת בכל התחנות ולא מותרת מה עוד את יכולה לעשות? חכי לאיבחון ואם יש שינוי לטובה מהאבחון הקודם יחזירו אותו ל בית הספר ולחברים ובא לציון גואל . ובמידה ולא ( חלילה) בטח תימצאי את המקום שהכי יכיל אותו בעולם( מאוד מקוה שלא תגיעו לשם אבל באמת שזה לא סוף העולם. וכמו שרשמה זיוה דינה גם ככה עכשוו הם בקושי לומדים . כואב מאוד כואב לדעת שלילד עצוב ובטח לך כי הוא לא (במקום שלו) הצעה? קשה רק להמשיך לחבק ולאהוב ולספר לו כמה הוא מיוחד ומדהים ומקסים ושבסוף יהיה בסדר. אני מאחלת לכם לשנה החדשה. המון כוחות נפש והצלחה במאבק ( המיותר הזה ) ושאיתי יחזור למקומו הרגיל והטיבעי למיסגרת הרגילה עם החברים והצוות המוכר .
 

זוגזאג

New member
באמת כבר רציתי לדעת...

מה איתכם. אני חושב שמה שאת עושה עכשיו זה מצויין. אם זה לא יעבוד, אז אולי באמת אפשר לתכנן איזה מרד מול התקשורת. אל תשכחי שילדים הם עם חזק וסתגלתן וכדאי להפריד בין החרדות שלך (המוצדקות כמובן) לשלו.העולם שלו הרבה יותר פשוט
. את נמצאת עכשיו במבחן. מצד אחד הרשויות (שחלקן אטום) ומצד שני איתי שלא יכול להבין מה שאת עושה אבל בעצם מרגיש בפנים שאמא שלו עושה את הדבר הנכון. יום אחד זה יהיה סיפור סביב ארוחת הערב כשאיתי יספר לחברים שלו עד כמה אמא שלו נלחמה בשבילו ואת תזכי בנשיקה וחיבוק מסורתי
. במילים אחרות, אל תוותרי, המשכי ככה וכולנו כאן לחזק ידייך ולעזור אם נצטרך (כרגע, נניח, רעיונות למשחקים, עיסוקים, לימודים בבית וכאלה).
 
למעלה