קצת הרחבה
א. יותר חשוב שתקראי בעצמך - חפשי בגוגל Helmints Therapy - אני ממש לא בטוח שאני יודע להסביר כל כך טוב את כל הסיפור.
ב. העיקרון הכללי הוא שהגוף מזהה את התולעים כטפיל פולש ומפעיל בגוף מצב דלקתי כדי להלחם בהן. התולעים מצידן יודעות להפריש חומר שמרמה את הגוף וגורם לו לבטל את המצב הדלקתי ואז - או אז, מתבטל גם המצב הדלקתי שיש לפעמים לאוטיסטים במעיים או במוח או בכל מקום אחר שגרם לעיכוב/פגיעה בהתפתחות או בעיה כללית אחרת.
ג. העיקרון מסעיף ב' - כבר הוכח ממחקרים שנעשו על חולי קרוהן וקוליטיס שאת המחלות האלה, התולעים מרפאות ביעילות גבוהה מאוד (מחלות שנחשבו לחשוכות מרפא). מה שלא הוכח עדיין זה מה האפקט שלהן על אוטיזם. מחקרים רפואיים מסודרים כבר בוצעו וממשיכים להתבצע גם על אלרגיות ועל אסטמה, כולן מחלות אוטואימוניות שמתחילות במצב דלקתי בגוף (כמו קרוהן וקוליטיס).
ד. הנחת העבודה שלנו (אשתי ואני) היא שהאוטיזם כולו או חלקו נובע מאיזשהי בעיה שמקורה ביולוגי/גופני ולהפחתת הדלקתיות בגוף יכולה להיות השפעה משמעותית עליה.
ה. הפחתת הדלקתיות בגוף והשפעותיה הוא גם העיקרון מאחורי חלק מתוספי המזון הרבים שמציעים לאוטיסטים, מאחורי תוכנית תא הלחץ, מאחורי רעיון השתלת תאי גזע ותוכניות ניקוי הרעלים השונות.
דוגמא מאתמול:
בשבת בצהריים, הייתה אצלנו אחת המטפלות הותיקות של הגדול, (אני הלכתי לנמנם קצת). אחר כך מספרות לי אשתי היקרה וגם המטפלת (כל אחת בנפרד) איך הגדול ניהל שיחה של למעלה מרבע שעה עם המטפלת. השיחה התחילה מיוזמתו בשאלה "איזה חיה את אוהבת?" והמשיכה בקונטקסט נכון "אז איזה אוכל את נותנת לכלב שלך?", וכן הלאה וכן הלאה. השיחה נוהלה למעשה בפורמט של שאלות ותשובות - זה המודל שעבדה עליו קלינאית התקשורת בשנתיים האחרונות אך לא בהצלחה גדולה.
השינוי הגדול, שאנחנו רואים, הוא בכמה מובנים:
א. היוזמה שלו לנהל את השיחה (לא תרגול כפוי).
ב. העניין שלו להמשיך אותה - כלומר, שהוא לא רואה בזה איזה חובה מעיקה כמו סתם להגיד שלום כדי לצאת ידי חובה
ג. היכולת שלו להמשיך אותה במשך זמן רב (לא דקה, לא חמש דקות, אלא למעלה מרבע שעה). ממש שיחת חולין.
ד. הרלוונטיות של השיחה לקונטקסט הסובב, במקרה הזה, השיחה התחילה בנושא כללי ואז קיבלה תפניות עקב תוכנית טלויזיה שהתחלפה ויצרה סיבה לשאלות נוספות. כלומר, יש התגמשות וסטייה מהתבניתיות בזכות השפעה סביבתית.
צריך להבהיר שהגדול שלנו, התחיל לדבר בגיל שלוש בערך אחרי שכבר התחיל לדבר בגיל פחות משנה ואז התדרדר והפסיק לתפקד. כשחזר לדבר, זה היה קשה מאוד ומייגע מאוד. וגם לאחרונה כשהוא כבר מדבר שוטף ויודע להגיד מה שהוא רוצה, לא היה מצב של שיחה ואפילו לא מצב של תשובה לשאלה. והנה זה משתנה. לאט לאט, כל פעם עוד משהו. פריצות דרך כאלה, הן משהו שמשמח אותנו ומפתיע אותנו מחדש, אבל אני חייב להודות על האמת, הוא מצליח להשתפר כל הזמן, כל פעם במשהו אחר וזאת בניגוד לילדים אחרים שלפעמים הם במצב תקוע (אני מתייחס לילדים שאני מכיר אישית בעיר שלי ולא לאף אחד אחר). וברגע שיש סדרה של פריצות דרך והשתפרות מתמדת, אתה יכול להבין שמשהו השתחרר אצל הילד והוא יכול פשוט להתפתח.
פרט לזה, את יכולה לשאול שאלות ממוקדות או לקחת שעה פסק זמן ולקרוא את הבלוג שלי מתחילתו. יש שם הרבה מידע חשוב שאני לא אוכל לחזור על כולו כאן.
בהצלחה.