cleopatra2006
New member
עדכון....
מה שלומכן בנות?? רציתי שוב להודות על השבוע שעבר שנתתן לי עצות והגבתן לכל מה שכתבתי... אז מאז קרו כמה דברים: ביום רביעי שעבר חבר שלי בא לישון אצלי- לא רציתי להיות שם... ביום חמישי לא נפגשנו- הוא עזר לנקות ולסדר את הבית לקראת הכניסה של אחותו לשם, כשאבא שלו חזר הביתה, הוא אמר לו שהוא לא מוכן שהוא ירים עליי את הקול יותר. אני שמחה, כי זה מראה להורים שלו שהוא תומך בי ועומד מאחוריי. כדי להראות שהכל בסדר ושאני רוצה לחזור לשגרה ולמה שהיה לפני המריבה- כדי שיראו שאני מנסה כן לעזור- בשישי בערב הלכתי לארוחת ערב אצל אמא שלו, וכולם היו שם ואז חבר שלי בא לישון אצלי, כי עדיין לא רציתי לישון שם. היה גם איזה קטע שאבא שלו אמר, כנראה בצחוק, אבל אני לא התייחסתי לזה כאל צחוק: הוא הביא לי את הכוס שתיה שלו ואמר "דניאל, לכי תשימי לי פה קרח". אז לקחתי את הכוס וקמתי ואז הוא אמר "לכי תעשי משהו מועיל". מזה חטפתי עצבים. התיישבתי, שמתי את הכוס על השולחן ואמרתי "אני עושה הרבה דברים מועילים" ולא הלכתי להביא לו קרח, וכולם היו מזה בהלם מאיך שעניתי לו. אבל אני בגישה של"אם פעם אחת הוא מדבר אליי ככה ואומר- תעשי משהו מועיל, ואני קמה ועושה- סימן ש: א. אני מסכימה איתו שאני לא עושה דברים מועילים. ב. אם פעם אחת הוא מדבר אליי ככה ואני עושה, אז זה נותן לו אפשרות להמשיך ולדבר אליי ככה ולא להעריך אותי. (לא צודקת????). חבר שלי בהתחלה חשב שאני לא צודקת, אבל אח"כ הוא הבין אותי והצדיק...בשבת עשינו פיקניק מדהים בבוקר, אח"כ חזרנו אליו הביתה ואבא שלו היה קצת עצבני על מה שקרה בשישי, אז חבר שלי אמר לו שהוא לא מוכן שהוא ידבר אליי ככה, כי אני כן מועילה בהרבה דברים. אז אבא שלו בא אלי וגם אחותו ואמרו לי שאין לי מה להעלב, ושאני צריכה לקחת הכל בהומור.. יש בזה משהו, כי אני בנאדם שנפגע נורא מהר.... אח"כ סידרתי את הבית. אבל מה סידרתי? לא את הדברים של אחותו, או את המטבח- אלא את החדר שאנחנו נכנסים אליו, ניקיתי ארון, חלונות ועוד כמה דברים קטנים. לא עשיתי את זה בשבילם- אלא בשבילי ובשביל חבר שלי- שהחלונות יהיו נקיים ולא מלאי אבק!! אחותו אמרה שמעכשיו- כל אחד ינקה אחרי עצמו. נשתמש בכוסות וצלחות מפלסטיק, ושאם בא למישהו קצת יותר להינות מהשתיה, שישתה בכוס זכוכית- אבל- שישטוף אותה אח"כ. אני גם ככה לא בנאדם שאוכל הרבה.. ואין לי בעיה לשתות מכוס פלסטיק... ככה לדעתי צריך להיות, השאלה היא אם אבא שלו באמת ינקה אחרי עצמו ויפסיק לזרוק זבל על הרצפה... (נראה לי שהוא יפסיק, כי עכשיו יהיו שם 3 תינוקות, שאחת מהן זוחלת על הרצפה...) מיום שישי בערב אנחנו יחד, בגלל שזה "שבוע היום הולדת" וסיכמנו שאנחנו ישנים יחד כל השבוע. בשלישי שעבר הוא חגג יום הולדת (26) והיום לי יש יום הולדת
... בחצות כולם אמרו לי מזל טוב... וכנראה בשבוע הבא נצא לחגוג איפשהו כל המשפחה שלו (הם עושים ככה בכל יום הולדת של מישהו מהמשפחה)- חוגגים לי ולו יום הולדת... שלשום גם אני ואחותו היינו לבד בבית, וגם אתמול. היה ממש נחמד אני בנאדם שנורא קשה לפתח שיחה איתו.. אבל השתדלתי... היום אנחנו הולכים לחגוג בריבר- מסעדת סושי. אם אתן לא מכירות- מומלץ בחום!!! זהו... רציתי רק לעדכן מה היה השבוע סליחה שיצא קצת ארוך
מה שלומכן בנות?? רציתי שוב להודות על השבוע שעבר שנתתן לי עצות והגבתן לכל מה שכתבתי... אז מאז קרו כמה דברים: ביום רביעי שעבר חבר שלי בא לישון אצלי- לא רציתי להיות שם... ביום חמישי לא נפגשנו- הוא עזר לנקות ולסדר את הבית לקראת הכניסה של אחותו לשם, כשאבא שלו חזר הביתה, הוא אמר לו שהוא לא מוכן שהוא ירים עליי את הקול יותר. אני שמחה, כי זה מראה להורים שלו שהוא תומך בי ועומד מאחוריי. כדי להראות שהכל בסדר ושאני רוצה לחזור לשגרה ולמה שהיה לפני המריבה- כדי שיראו שאני מנסה כן לעזור- בשישי בערב הלכתי לארוחת ערב אצל אמא שלו, וכולם היו שם ואז חבר שלי בא לישון אצלי, כי עדיין לא רציתי לישון שם. היה גם איזה קטע שאבא שלו אמר, כנראה בצחוק, אבל אני לא התייחסתי לזה כאל צחוק: הוא הביא לי את הכוס שתיה שלו ואמר "דניאל, לכי תשימי לי פה קרח". אז לקחתי את הכוס וקמתי ואז הוא אמר "לכי תעשי משהו מועיל". מזה חטפתי עצבים. התיישבתי, שמתי את הכוס על השולחן ואמרתי "אני עושה הרבה דברים מועילים" ולא הלכתי להביא לו קרח, וכולם היו מזה בהלם מאיך שעניתי לו. אבל אני בגישה של"אם פעם אחת הוא מדבר אליי ככה ואומר- תעשי משהו מועיל, ואני קמה ועושה- סימן ש: א. אני מסכימה איתו שאני לא עושה דברים מועילים. ב. אם פעם אחת הוא מדבר אליי ככה ואני עושה, אז זה נותן לו אפשרות להמשיך ולדבר אליי ככה ולא להעריך אותי. (לא צודקת????). חבר שלי בהתחלה חשב שאני לא צודקת, אבל אח"כ הוא הבין אותי והצדיק...בשבת עשינו פיקניק מדהים בבוקר, אח"כ חזרנו אליו הביתה ואבא שלו היה קצת עצבני על מה שקרה בשישי, אז חבר שלי אמר לו שהוא לא מוכן שהוא ידבר אליי ככה, כי אני כן מועילה בהרבה דברים. אז אבא שלו בא אלי וגם אחותו ואמרו לי שאין לי מה להעלב, ושאני צריכה לקחת הכל בהומור.. יש בזה משהו, כי אני בנאדם שנפגע נורא מהר.... אח"כ סידרתי את הבית. אבל מה סידרתי? לא את הדברים של אחותו, או את המטבח- אלא את החדר שאנחנו נכנסים אליו, ניקיתי ארון, חלונות ועוד כמה דברים קטנים. לא עשיתי את זה בשבילם- אלא בשבילי ובשביל חבר שלי- שהחלונות יהיו נקיים ולא מלאי אבק!! אחותו אמרה שמעכשיו- כל אחד ינקה אחרי עצמו. נשתמש בכוסות וצלחות מפלסטיק, ושאם בא למישהו קצת יותר להינות מהשתיה, שישתה בכוס זכוכית- אבל- שישטוף אותה אח"כ. אני גם ככה לא בנאדם שאוכל הרבה.. ואין לי בעיה לשתות מכוס פלסטיק... ככה לדעתי צריך להיות, השאלה היא אם אבא שלו באמת ינקה אחרי עצמו ויפסיק לזרוק זבל על הרצפה... (נראה לי שהוא יפסיק, כי עכשיו יהיו שם 3 תינוקות, שאחת מהן זוחלת על הרצפה...) מיום שישי בערב אנחנו יחד, בגלל שזה "שבוע היום הולדת" וסיכמנו שאנחנו ישנים יחד כל השבוע. בשלישי שעבר הוא חגג יום הולדת (26) והיום לי יש יום הולדת