עדכון

עדכון

קודם כל תודה לכל האנשים שהגיבו ותמכו.
דיברנו, התנצלתי ועברתי שבוע לא קל בלשון המעטה.
המחשבה לאבד אותו היתה קשה מנשוא...
הוא אמר שהוא התאכזב ממני ושאני אצטרך להוכיח שאני אהיה ראויה לו.
אני מאוד נפגעתי ממנו. אני מרגישה שנתתי לו את כולי והוא לא מעריך.
אני אשמח לשמוע מניסיונכם האם למרות שטעיתי
והערתי לו הערה על משהו שהוא כתב אני צריכה "להיענש"...
אנחנו במערכת יחסים כבר שנתיים וזו פעם ראשונה שאני מרגישה
ואני כבר לא "המיוחדת" שלו.
 

A לוןA

New member
תראי

זה נורא קשה לדעת על סמך הנורא מעט שכתבת פה האם את "צריכה" או לא "צריכה" להיענש
ואם ההערה שלך היתה "במקום" או לא "במקום"
לכל אחד יש את הרגישויות שלו ואת הקוים האדומים שלו, ואת כנראה עברת קו אדום שלו וקשה לו להבליג/להכיל/לקבל את זה.
זה בכלל לא משנה מה אנחנו נגיד- השאלה איך את מרגישה בתוך הדינמיקה הזו- ואיך הוא.
ונגיד ונדע את כל הפרטים וכל הפורום כולו יגיד לך שהוא טועה- זה ישנה את דעתו? ונגיד שהפוך- כל הפורום יגיד לך שהוא צודק נורא- זה יקל עלייך?
תקשורת מול השולט שלך היא הבסיס להכל- במידה והקו האדום שנחצה מבחינתו הוא בר תיקון.

(לצורך העניין- אם למשל הערת לו שהוא כתב ארבע כלבים ועל זה הוא רוצה להעיף אותך- אז זה נראה זניח. אם הערת לו שמהכתיבה שלו עולה שהוא אפס של שולט ואדם עלוב- יש כאלו שזה יגמור את הסיפור עבורם.)
 

לולה 40

New member


 

django73

New member
מסכים עם אלון

וחוצמזה, גם אם הערת הערה פוגעת,
אפשר להתנצל תמיד.
ואני חושב שאדון שסולח, הוא אדון טוב יותר.

ככה זה - בדרך כלל מי שפוגע בנו הכי חזק
הוא זה שאנחנו אוהבים הכי הרבה.
 
מצטרפת לדבריו של אלון ומוסיפה משהו:

לגבי עונש - לא פעם נכתב כאן (גם ע"י אנשים שהדעות שלהם בד"כ מתנגשות
) שחינוך והגעה להבנה הם דברים חשובים יותר מעונש.
כך שקצת תמוהה בעיניי ההתעקשות שלו אחרי שברור שהבנת והפנמת ואת מתחרטת, ואני שואלת את עצמי מה עוד מסתתר שם.
אבל זה בדיוק העניין - אין לנו מספיק מידע כדי להביע דעה.
בנוסף - סיום הקשר הוא לא אופציה לעונש - זה לא עניין של דעה, זה פשוט חסר הגיון. בהגדרה - סיום קשר הוא סיום קשר, לא ענישה ולא חינוך.
אם לשם דברים הולכים זה באמת לא משנה. מקווה שהכל יסתדר ומחזיקה לך אצבעות!
 

gidionline80

New member
כמו

בוניל (מה שמתרשם ממה שכתבת שזה לא רחוק ממה שקורה ביניכם)
כשלא נהנים אין טעם לקיים יותר
 
אבל אני לא מבינה

זה לא משהו שאתם יכולים להתגבר עליו יחד? עבר כבר יחסית הרבה זמן מאז המקרה
אתם תקופה לא מבוטלת יחד - שנתיים - ומה? תיקשרתם? דיברתם?
מה הוא רוצה? איך הוא רוצה שתוכיחי לו שאת ראויה לו? אם הוא באמת חשוב לך - אז תעשי את זה - אבל הוא צריך להגיד איך
זה מאוד ערטילאי להגיד כזה דבר "את צריכה להוכיח שאת ראויה לי" - תהיה קונקרטי - איך? מה אתה מצפה?
לא להשאיר את זה באוויר.
ואם הוא סתם נשאר אדיש - אני באמת מקווה שאת עדיין ה"מיוחדת" שלו - ולא ירד לו ממך
אבל, אל תתני לו להשאיר אותך באוויר - תדרשי ממנו לדעת - מה הוא רוצה - מניחה שהבעת חרטה כבר - מה הלאה?
בא לו להשאיר את זה ככה? בא לו לפתור את זה? שתיענשי? מה? חייב להיות פיתרון - כי האי ודאות הזו לא יכולה להימשך...
תחפרי לו על תקשורת בינכם עד שהעניין יפתר -
ואם הוא מבחינתו לא כזה מעניין אותו ההתאמצות שלך לפתור את המצב - כנראה שזה לא באמת מעניין אותו...
אני מציעה לך במצב כזה פשוט לשחרר קצת ולהתרחק - וכשבאמת יהיה איכפת לו והוא ירצה לפתור את המצב - הוא יזום את זה מעצמו
 
עודפם אני עם השאלות המפגרות

ניסית לדבר איתו על איך את מרגישה?
ואני באמת שואל, תקשורת טובה היא לא הבסיס של כל מערכת יחסים, גם בדסמית?
ובואי נגיד שעשית דבר "נורא" כמו להעביר ביקורת עליו... אז זה מסיים מערכת יחסים של שנתיים?
לאיזה תשובות את מצפה מהגולשים בפורום? ואיך התשובות שלהם יעזרו לך במשבר איתו?
איכשהו כל הסיטואציה הזו נשמעת לי קצת ילדותית.
אבל מה אני מבין?!
 

A לוןA

New member
משהו קטן

אתה לא יכול לדעת האם הביקורת הייתה דבר "נורא", או שהיא באמת הייתה מעשה שלא יסולח, והאם חוסר היכולת שלו להכיל את הביקורת או להמשיך את הקשר בעקבותיה הוא אמיתי, ילדותי או סתם משחק
לכן, הייתי ממליץ לך (וגם לחניתה) להשאיר את השיפוטיות בנדן, ולא לנפנף בה כל כך מהר.
 
אקסקיוז מי -

אני אמרתי מראש שאין לנו מספיק נתונים כדי לשפוט, אבל אני גם חושבת שאפילו אם זה משהו רציני (שהיא עשתה) - לא מסיימים ככה סתם קשר של שנתיים, אלא ניגשים לזה באופן בוגר יותר מ"אכזבת אותי, את פויה, שברו את הכלים ולא משחקים, נה נה בננה". זה באמת קצת ילדותי (אם זה באמת המצב).
וכמובן, הוא גם צודק מאוד לגבי זה שאנחנו לא נוכל לעזור לה (בטח לא עם המידע שהיא מספקת) ובעיקר בזה שתקשורת טובה היא הבסיס של כל מערכת יחסים, גם בדסמית.
 

A לוןA

New member
זה בהחלט תלוי

כמה רציני המשהו שהיא עשתה
ולך אין אפילו קמצוץ של מידע בשביל לשפוט.
קשר של שנתיים יכול להיות קשר רופף מאוד של מפגש פעם בשלושה חודשים, ואת לא יודעת אחרת
ביקורת יכולה בהחלט להרוס קשר ללא יכולת תיקון- ויכול להיות שזה נבנה על המון משקעים שכבר יש בקשר והביקורת הייתה הקש ששבר את גב הגמל או עוד אלפי התרחשויות אפשריות שאת לא יודעת מהן

לפסוק- הוא ילדותי נה נה בננה- זה שיפוטיות שאין לה שום מקום, בייחוד על סמך 0 הנתונים שיש כאן
לפסוק- התקשורת תרפא הכל- לא, לפעמים נוצר שבר שתקשורת לא תוכל לרפא- ויכול להיות שהוא הגיע למקום הזה, שבו הוא לא רוצה, יכול או מסוגל לתקשר יותר- ואת לא יודעת אחרת.

.so i'm not excusing you
 
אוקיי


צודק - יש לנו אפס נתונים.
לכן כתבתי "אם זה המצב".
ולגבי תקשורת - אתה זה שכתב לפני שתיים וחצי הודעות (
) "תקשורת מול השולט שלך היא הבסיס להכל".
 

A לוןA

New member
לא מתאים לך

לצטט אותי בחצי
המשפט שכתבתי היה- "תקשורת מול השולט שלך היא הבסיס להכל- במידה והקו האדום שנחצה מבחינתו הוא בר תיקון."
אבל אם הוא לא?

וסתם דוגמא
את חושבת שיש בסיס לתקשר מול מישהי שאומרת לך שאתה שקרן, עלוב, חרא זיון ושולט כפייתי ומסוכסך עם עצמו, שלא ראוי להחזיק שוט, והיום בו היא פגשה אותך היה היום השחור בחייה?
עכשיו מה, נשב לדבר על זה? לפתוח סוגיות? במקרה כזה נותר להגיד שלום ותודה על הדגים, וזה הכל.

(אגב, יכול להיות שהוא באמת ילדותי, יכול להיות שהוא משחק משחק, יכול להיות שפשוט נשבר לו הזין והוא מחפש תירוץ לסיים את הקשר- ויכול להיות שלא.)
 


לא נותר לי אלא להסכים עם כל מילה.
אגב, "תקשורת היא הבסיס להכל - במידה והקו האדום שנחצה הוא בר תיקון" - נכון בכל מערכת יחסים, לדעתי. תכתוב "מול הפרטנר" במקום "מול השולט" - וזה עדיין מדוייק
 
אה, ו...

ה"אקסקיוז מי" היה הסתייגות מזה שהאשמת אותי בשיפוטיות יתר.
כי ציינתי כמה פעמים (גם בשרשור הקודם) - אין לנו מספיק מידע, וגם אם זה המצב.
 
למעלה