עדכון
רציתי לעדכן אתכן על הביקורת של אחרי הניתוח. אז קודם כל אני רוצה להודות שוב לגלי שנתנה לי את התור שלה ועשתה מאמצים כדי לבצע את החילוף, זה לא מובן מאליו
אז כמו שאמרתי נכנסתי לשיינמן שלא הבין לאן נעלם הקול שלי ושאל כמובן כבדיחה אם בטעות עברתי ניתוח בגרון ומה קרה לי, כי איבדתי את הקול כמעט לגמריי וכל מה שיצא לי מהפה היה נשמע, ועדיין, כמו ציפצופים וציוצים משולבים. כמובן שעשה בדיקה, ללא ספק בכלל (ואפילו ביקש את רשותי...חחח-האדיבות הזו משעשעת אותי) ואמר שהכאבים שקיימים הם כאבים רגילים לאחרי ניתוח, שהאגן משוחרר ברוך השם (הבנתי שזה טוב אחרי שיחה עם מייקילולי שנראה לי שיכולה לעשות דוקטורט עם כל ההסברים המדוייקים שהיא נותנת לי, קבלי ח"ח) ושברוך השם הניתוח עבר בסדר גמור. שראו שם דברים שלא ציפו לראות אבל הצליחו להתגבר על הכל ולנקות הכל והמצב נראה להם טוב מאוד. שתי השחלות שלי היו סתומות וניסו לפתוח, הצליחו לפתוח רק אחת אבל שאל אם כרגע רלוונטי ילדים וטענתי שעוד לא אז מאר שכשארצה להכנס להריון אצטרך לעשות צילום רחם, לא כ"כ ברור לי למה אבל הוא הרופא והוא יודע וכשנגיע לנהר נחצה אותו. ושהיום יש המון אופציות טובות להריון ושאני יכולה להיות רגועה מאוד ושהכל מצויין. אמר שצריכה להמשיך דיכוי ברצף וללא הפסקה בכלל, לא שזה מפריע לי רק השאלה היא מהם הסיכונים לטווח ארוך אם קיימים. לא יכולתי לשאול אותו, כי כמו שכבהר אמרתי אין לי קול ובקושי יכולה לדבר. כמובן שכמו פולניה טובה אני גם אעדכן שהשפעת עוד כאן, כבר למעלה משבוע וזה מציק...אין לי קול או שמה שיוצא זה ציוצים כואב לי הגרון והראש ועייפה וחלשה ואין לי כח לכלום ולא יכולה לקחת ימי מחלה יותר, כי במשרד מקטרים על כל יום שאני לוקחת ואין לי כח לקישקושי שכל שלהם. קיצר אני עוד חולה מאוד - מזל שהמכשושה עזבה בתקווה שלא תשוב בינתיים
אההה ונראה לי שאני מאוהבת
רציתי לעדכן אתכן על הביקורת של אחרי הניתוח. אז קודם כל אני רוצה להודות שוב לגלי שנתנה לי את התור שלה ועשתה מאמצים כדי לבצע את החילוף, זה לא מובן מאליו
אז כמו שאמרתי נכנסתי לשיינמן שלא הבין לאן נעלם הקול שלי ושאל כמובן כבדיחה אם בטעות עברתי ניתוח בגרון ומה קרה לי, כי איבדתי את הקול כמעט לגמריי וכל מה שיצא לי מהפה היה נשמע, ועדיין, כמו ציפצופים וציוצים משולבים. כמובן שעשה בדיקה, ללא ספק בכלל (ואפילו ביקש את רשותי...חחח-האדיבות הזו משעשעת אותי) ואמר שהכאבים שקיימים הם כאבים רגילים לאחרי ניתוח, שהאגן משוחרר ברוך השם (הבנתי שזה טוב אחרי שיחה עם מייקילולי שנראה לי שיכולה לעשות דוקטורט עם כל ההסברים המדוייקים שהיא נותנת לי, קבלי ח"ח) ושברוך השם הניתוח עבר בסדר גמור. שראו שם דברים שלא ציפו לראות אבל הצליחו להתגבר על הכל ולנקות הכל והמצב נראה להם טוב מאוד. שתי השחלות שלי היו סתומות וניסו לפתוח, הצליחו לפתוח רק אחת אבל שאל אם כרגע רלוונטי ילדים וטענתי שעוד לא אז מאר שכשארצה להכנס להריון אצטרך לעשות צילום רחם, לא כ"כ ברור לי למה אבל הוא הרופא והוא יודע וכשנגיע לנהר נחצה אותו. ושהיום יש המון אופציות טובות להריון ושאני יכולה להיות רגועה מאוד ושהכל מצויין. אמר שצריכה להמשיך דיכוי ברצף וללא הפסקה בכלל, לא שזה מפריע לי רק השאלה היא מהם הסיכונים לטווח ארוך אם קיימים. לא יכולתי לשאול אותו, כי כמו שכבהר אמרתי אין לי קול ובקושי יכולה לדבר. כמובן שכמו פולניה טובה אני גם אעדכן שהשפעת עוד כאן, כבר למעלה משבוע וזה מציק...אין לי קול או שמה שיוצא זה ציוצים כואב לי הגרון והראש ועייפה וחלשה ואין לי כח לכלום ולא יכולה לקחת ימי מחלה יותר, כי במשרד מקטרים על כל יום שאני לוקחת ואין לי כח לקישקושי שכל שלהם. קיצר אני עוד חולה מאוד - מזל שהמכשושה עזבה בתקווה שלא תשוב בינתיים
