עדכון על פנינה

[אוסה]

עדכון על פנינה

 

[ציצינה היחידה]

לפנינה החלמה והתאוששות מהירה../images/Emo140.gif

 

[מירבי*]

החלמה מהירה לפנינה היקרה שלנו

פנינוש מתוקה, אני יודעת כמה קשה וכואב לך, האמת המרה מחלחלת ולא נותנת מנוחה. התחזקי יקירה, התנחמי בילדיך הנפלאים והזמן יקהה את הכאב.

 

[12אניהיא]

היא אמורה להתנחם בילדיה?

להזכירך העובר הזה שהיא נשאה לא היה שלה והיא לא ציפתה לו. האמת המרה? כן האמת המרה של הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת...הכאב הפיזי בתקופה הזו של ההחזרות ולאחר מיכן הריון אנחנו המישפחה היינו שם וכאבנו יחד איתה. מה גם שאני הייתי נגד כל התהליך הזה. אולי הגיע הזמן לספר לפונדקאיות שנימצאות כאן מה יקרה אם חלילה הן לא יצליחו "לסחוב" הריון עד סופו. טלפון אחד מימך לא יקהה את הכאב והאכזבה!!! אני מאוכזבת מהמערכת הזו שהייתה אמורה לגונן על אחותי לפני המיועדים שכבר מדברים על פתיחת תהליך מחדש עם פונדקאית אחרת. אותם מיועדים שמייד אחרי הלידה נעלמו כאילו אחותי הייתה איזו חתולת רחוב נטושה.

 

[mondani5]

אני היא 12

לא שופטים אדם בכאבו,אני מבינה את הכאב שלך אבל מאמרה "הכושי עשה את שלו ויכול ללכת" ממש לא לעיניין,אף אחד ובטח לא המיועדים מתייחסים כך,המיועדים ביקרו ותמכו בפנינת בבית חולים,גם הם כואבים ומקבלים זאת כגזרת שמים. תחשבי גם על הצד השני שאין לו ילדים וההליך כל כך יקר הן נפשי והן כלכלי,לכן קמה הוועדה והחליטה על גבולות מסויימים אולי בצדק אולי לא,אבל זהו הסכם על פי חוק. דבר טיבעי שההורים המיועדים יחשבו קדימה וכמה שיותר מהר זה דרך החיים לכן אל תקחי זאת כך תנסי להתנתק מכך שמדובר באחותך ותחשבי בהגיון הטרגדיה הינה של שני הצדדים האמיני לי. החשוב שתחלים מהר ותחזור לעצמה ולשגרת החיים ,ולהורים אני מאחלת כמה שיותר מהר להתחיל הליך נוסף והלוואי ויתברכו בילד משלהם.

 

[12אניהיא]

אירית

המיועדים לא ממש הגיעו לבקר אותה בבית חולים. האם המיועדת נעלמה פרחה לה מאז שבת. האב הגיע אתמול לכמה דקות.

 

[אורית ג.]

אולי הם באבל משלהם?

אולי האם לא "פרחה ונעלמה" אלא אבלה וכואבת בביתה את הטרגדיה ואת מות בתה? והאב אזר עוז ובא, עם האבל הכבד שבלבו לבקר את פנינה (שהיא אשה יקרה בלי כל ספק אבל למה להדביק לזה בטויים כמו "חתולה רחוב") ואולי ואולי... אבלם הנורא גדול ואין להם "ילדים להתנחם בהם" והם מעוניינים לראות קצת אור בקצה מנהרת האבל השחורה? (הרי ברור שפנינה לא תוכל עוד לעשות זאת שוב) כאבו של אחד הוא לא סיבה לזלזל באבלו של אחר.

 

[מירבי*]

אורית, את כל כך צודקת

תארת במדוייק את המצב, ההורים באמת אבלים.

 

[שאא1]

ליבי נחמץ

לא נכנסתי שבוע לפורום ו... חשכו עיני. ליבי עם פנינה וההורים. אני מאמינה שפנינה תתגבר. בלי להכיר אותה, רק ממה שרשמה אפשר להבין שהיא אישה מיוחדת וחזקה. חבל שלא תוכל לעזור בעתיד (האם הפרדות שיליה זו בעיה שעלולה לחזור בהריון הבא?) התרופה הטובה ביותר להורים-לתכנן את ההריום הבא.

 

[איילת567]

אירית צודקת בכך ופנינה החלמה ...

מהירה כמו שפנינה אכשיו צריכה לחשוב על עצמה כך גם ההורים המיועדים פנינה חוזרת לביתה ולילדיה והם נישארו עם הכאב של האכזבה כל הציפיה במהלך כל החודשים הללו לתינוק שלהם הפכה לאכזבה נוראה הם חייבים להמשיך הלאה כדי להתמודד ואסור לישפוט אותם אפשר לאחל להם הצלחה וכמו כן גם לפנינה החלמה מהירה והצלחה בהמשך דרכה נקווה שלא יקרו מיקרים מצערים כמו אלו בהרבה חיבוקים לשני הצדדים . איילת הפונדי של אירית

 

[עָנת]

אניהיא חמודה../images/Emo20.gif

הכאב הוא עצום,ובלתי נתפס

בכאב העצום כל אחד מתכנס בתוך עצמו

(האמיני לי,שעלי עברה טראומה לא פשוטה בכלל,לא הייתי מעונינת לדבר בטלפון,לא לקבל אורחים,לא לראות אף אחדדדדדדדדדדדד,ויותר מיזה,הייתי לאחר לידה,תינוקת בריאה

ולא עיניין אותי אפילו לראות את הבת שלי,כי הייתי במצב נוראי) אני בטוחה שהכאב של פנינה בדיוק כמו הכאב של ההורים. שלושתם,נפגעו ,מההפלה שהיתה,לשלושתם החלומות התנפצו. אבל,זה לא היה תלוי באף אחד מהם. יש דברים שקורים מלמעלה... אנא ממך,אל תשפטי את ההורים המיועדים,אף אחד לא יכול להרגיש באמת מה הם חשים. ומה פנינה מרגישה

ופנינה

,נכון ההריון לא הושג בקלות. לפנינה לא היה קל בתחילת ההריון(דימומים וכדומה..) אך המטרה של כל הנוגעים בדבר,היתה קדושה.

 

[סיגלורונן]

12אני היא שלום !.

חייבת להגיב על מה שכתבת, את לא מכירה אותי ואני לא אותך , מה שאני מכירה זה את הכאב שלך ויותר קרוב ממה שאת יכולה אפילו לדמיין . עברתי את מה שאחותך עברה רק שאני עברתי את זה בשבוע קצת פחות מתקדם ... אני מבינה את כאבך ! ולשאלתך הנוקבת " אולי הגיע הזמן לספר לפונדקאיות מה יקרה אם"... על כולנו חלים אותם "חוקים" חתמנו על חוזה , קיבלנו הדרכה והסבר מפורט על מה אנחנו חותמות ועל מה אנחנו מתחייבות .. גם אני לא סחבתי את ההריון עד סופו וקיבלתי את מה שהיה כתוב בחוזה , שקל לא יותר ושקל לא פחות ... מירב ( שלא דרכה עשיתי את הפונדי) היתה שם בשבילי , היתה איתי ודאגה שכל הרופאים הכי טובים ידאגו לי , שוב אע"פ שלא הייתי בכלל תחת חסותה או בקשר "עיסקי" כל שהוא איתה... לגבי הסיכון בלהיות פונדקאית , א. אנחנו מבוטחות למקרה ש... ב. אנו מבוטחות למקרה של אבדן כושר עבודה אם קורה משהו בעקבות ההריון.. ג. כמו בכל דבר בחיים יש סיכונים , הסבירו לנו את זה לפני שחתמנו על החוזה , אני הכנתי צוואה למקרה ש.... כתבתי מכתבים לילדים ... אנחנו ילדות גדולות , וכמו שלא אומרים לנו מה לעשות עם הכסף של אחרי אנחנו אחראיות גם לכל מה שקורה לפני... כל החיים אנחנו לוקחות אחריות על עצמנו וגם כאן ! כעס , תיסכול ותחושה קשה של כשלון הם דברים טבעיים במצב הזה , אני מבינה כל מה שאת חשה .. אבל אני חייבת להוסיף משהו קטן ממני , אני לא צדיקה אבל אם היה מצב שבו הייתי מאבדת את התינוק והייתי צריכה לקבל תגמול מלא , לא הייתי מסוגלת לקחת את כל הסכום הזה עם הידיעה שהם יצאו ב"ידיים ריקות "... עצוב , וקשה אבל לא צריך להכניס עוד אלמנטים לסיפור הקשה הזה .. תמכי באחותך כמה שאת רק יכולה . כמו שהבנתי לא היית בעד התהליך מההתחלה זה לא הזמן להזכיר לה את זה !!!!! סיגל

 

[סיגלורונן]

וד"א ...

דם אני סבלתי מדימומים במהלך כל ההריון , נכנסתי לשמירה מכאן ועד להודעה חדשה... גם אני עברתי את זה בצורה קשה ... נאלצתי להיעדר מהעבודה , ולא לטפל בילדי כהרגלי, בנוסף ביום ההפלה עצמה חל יום ההולדת של ביתי והיא חגגה בת מצווה בעוד אמה מאופשזת ... לא האשמתי אף אחד הכל היה ב"אחריותי "המלאה !!!!

 

[סיגלורונן]

דם=גם...

 

[12אניהיא]

שלום סיגל

את נוגעת בנקודה שאני בכלל לא דיברתי עליה והיא גם לא מעניינת אותי בכלל וזה הכסף. סכומי הכסף שמגיעים או לא מגיעים לאחותי בכלל לא מעניינים אותי. יש דברים שהם מעבר לכסף. ולמי שציינה כאן הפלה אז יש לך טעות, מדובר בלידה לכל דבר ואחותי עברה לידה עם פתיחה מלאה צירי לידה וכו'. אני לא שופטת את ההורים המיועדים חלילה, פשוט מציק לי הדרך שבא דברים מיתנהלים לפני ואחרי.

 

[סיגלורונן]

גם אצלי זה התפתח כלידה לכל דבר

עם צירים וכל הטררם מסביב..... ולגבי ההורים , לא יכולה ולא רוצה להיכנס לנעליהם, ולצערי הסיפור שלי דומה מאוד לסיפור של אחותך גם בנקודה הזו של ה"מיועדים" ! מציקה לך הדרך , תאמיני לי אני מבינה ! כנראה שזה חלק מהסיפור כשהוא לא נגמר בטוב , אני מכירה את זה גם מהצד החיובי ( בפונדי 1 שלי ) היה שם מה שנקרא "סוף טוב , הכל טוב"... ההורים חלק מחיי , בקשיים , ובשמחות ובאכזבות ....(תמכו בי בפונדי 2).. את כל האנרגיות שלך תקדישי לאחותך עכשיו היא צריכה אותך ! סיגל

 

[ציצינה היחידה]

12אני והיא מבינה את כעסך אבל

"הכושי עשה את שלו???????" חבל שכך את חושבת על אחותך אנחנו לא כושיות ובטח לא מרגישות כך הגענו להליך הפונדקאות מתוך בחירה ולא מתוך כפייה שכן כפייה משמעותה להיות "כושי" הליך הפונדקאות אינו הליך קל אבל אין הפתעות והכול ידוע וברור מראש כמובן שלא התחושות תחושות הן דבר שאף אחד לא צופה....... החוזה ברור ובעל משמעות מי שנכנסת להליך יודעת שעלולים לקרות דברים כואבים מסוג זה........... ליבי עם אחותך אבל אל לנו לשפוט את ההורים המיועדים שאבלם כבד מנשוא כאב אובדן ילדתם שלא הצליחה להגיח לעולם......... אחותך שתהיה בריאה חזרה לחיק ילדייה שהם הדבר הכי יקר בעולם ויש לה נחמה שאין לה ערך כספי............ הזוג יחד עם הכאב צריך לאסוף את עצמו ולהתחיל הכול מחדש אף אחד לא מפצה אותם לא על הכסף ובטח לא על האובדן............... ושוב אינני מגמדת את כאבה של פנינה ולא מעמידה אותו מול כאבם של המיועדים אבל אני חוזרת שוב ילדייה הם מקור נחמה................ והכי חשוב אחותך ידעה מראש על אפשרות כזו אומנם אף אחד לא רוצה להאמין שיקרה אבל זה קרה............. לדרוש את כול סכום הכסף נראה לי מוגזם וממש לא לעניין.......... מקווה שלא הכעסתי אותך אבל אני חייבת להגן על ההליך החשוב הזה שאני מאמינה בו ומרגישה מאד בטוחה החוזה מגן עלינו לא פעם יותר מאשר על ההורים המיועדים.............

 

[ציצינה היחידה]

ועוד דבר חשוב לי מאד מירב שלנו

מירב שלנו לעולם לא תתרצה בטלפון

אין לי ספק שמירב טיפלה בפנינה תמכה ועמדה לצידה ברגעים קשים מירב לעולם לעולם לא תנטוש פונקאית שלה................ אוהבים אותך מירבי

 

[mondani5]

מירב יקירה!

אני יכולה להעיד שנכנסה הביתה לקראת שעה 23:00 שבמשך כל יום השבת השחורה ההיא היתה לצד פנינה וגם לצד ההורים,לא קל גם למירב שלוקחת זאת באופן אישי,אני מאמינה שלא קל לאף אחת מבנות הפורום וכולנו בהלם מהאסון שנפל עלינו. כואב לכולנו.

 

[12אניהיא]

ציצינה היחידה

גם את שוב נוגעת בעניין הכסף וזה לא דבר שהזכרתי. אחותי כימעט והייתה מתה זה מה שאמר לי הרופא ומייד אחרי זה היא בעצם נישארה לבד. זה לא ניראה לי מקובל.