עדכון על המצב שלי...
בס"ד שלום לכולם... פורום יקר שלי כן כן הפכתם להיות חלק מהחיים לי וזה לא חדש לרובכם ...רק שהחיים שלי די מוזרים לאחרונה, בפעם האחורה שרשמתי עדכון הייתי בבית במחשב שלי בעולם שלי , עולם של אקשן עולם של מלחמה עולם של צרות עולם של אחר עולם אכזר מוזר לא מוכר לא ידעתי מה לחשוב מה להגיד מה לעשות מה שעשיתי כל היום זה לשבת פה בפורום לדבר עם חבר'ה באיסי לבכות לשמוע קטיושות ולהיות עצבני וכועס... ועכשו אני נמצא במרכז אצל דודים כבר שבאתי לפה לפני 3 ימים כ"כ רציתי לעדכן לשתף אותכם בתחושות שלי אבל אני מצטער לא יצא לי לא היה לי גישה למחשב אז בזמן קצר אני ינסה להמחיש מה עבר עלי ב3 ימים די מוזרים... ביום הראשון שבאנו לפה כאשר היינו בחנייה נשמע האזעקה ולפני זה טילים שהרעידו תבית שלי היה ממש מוזר הגענו לפה כולם בכבישים אין מלחמה בערב יוצאים למסעדה וווא כמה זמן לא יצאתי רואים קניון רואים פקקים ומה אצלי שומעים שוב היה טילים אבא וגיסי מעדקנים הם שם בבית באקשן לא רצו ללכת גם בגלל עבודה וגם סתם הם גם מפחדים... שהגעתי לפה לא מספיק זה המרכז אבל אבל זה עולם אחר תרבות הכל מהנהיגה ועד לא יודע הכל אבל בגלל שאתה לא מרגיש מלחמה ארץ אחת 2 תחושות ואז בבוקר אתה הולך לקניון להעביר את הזמן וכל מקום ששואלים אתם מפה לא אנחנו מהצפון וואוו מה אייתכם איך שם ומספרים את הסיפור האישי את הפחד ואז מחנות לחנות אתה מגלה ש70% שם צפונים כן כן צפונים ואז בארוחות צוהוריים אתה שומע שיש עוד מתח על העיר מה עוד אחד די אמא נמאס אין לי חשק אבל אז אתה בבועה שהכל טוב שאין מלמחמה זה רחוק ואתה עדין מקבל הודעות לפל' תיהיה חזק אוהבים אותכם ואז אתה קולט אני משם אבל אני פה ואני לא יודע מה הולך שם ואז אתה ממשיך תודה רבה רבה רבה ואז עובר הערב ואז עוד היום והפעם אתה מדבר עם החבר הכי טוב שנשאר שם ואומר אתה לא יודע מה אמרתי מה היה מתח והבית שלי כולי רעד אמא החלונות כמעט התנפצו ואתה מנסה לעודד ואין לך מה לעודד אתה מכיר ואז בערב אתה מקבל הודעה מידידה שפה איתך במרכז שאתה פגשת אותה היום כולה בדיכי מה קרה אמרתי לה אנחנו במרכז מה הלחץ היא אמרה אתה לא מבין נפל מטררררררררררררררררררררררר!!! מהבית שלי מההההה כן תבין שאם הייתי שם הייתי מתה היה לך היום הלוויה ואתה מה כן כן מטר ואתה לא מבין לא ידוע איך לנחם רק מאזין ובאותם רגעים אתה הולך בפארק חופשי עם בן דוד שך מנסה להמחיש לו ואז חוזר אני האמיתי אני שמעודד ומוצא נחמה עם האמונה שלי ואומר הכל למעלה ואין מה לעשות יהיה טוב ולפני יום הייתי בדיכי לא היה אכפת לי שום תשובה אני ממש שמח שחזרתי לעצמי כל זה ביומיים שניה יש את היום אתה מקבל שיחה עוד מחבר נו אתה חי מה שם איך העיר יוני נפל בגינה מעל הבית שלי טיל מהההההההההה כן כן הפעם זה יותר קרוב קרוב הכי קרוב חבר הכי טוב ש'ך שגר 15 דק' הליכה ממך ואתה בקניון מסתובב עם החבר ש'ך שגם בא לפה עם המשפ' וכזה ראבק תראה מה המלחמה עושה אם היו חיים טובים אני הייתי בארה"ב עם ההורים אתה היית בכרמיאל מעשן כל היום נרגילה ותראה מהזה אני ואתה פה ביחד עושים חיים משוגעים והבית בסכנה ואז עכשו עולה השאלה מה עם שבת ואני רוצה חברון כן כן הזמינו אותי ואמא שלי לא מרשה למהההההההה די נמאס ! מסוכן מה מסוכן כן אתה לא נוסע ואז אתה אומר די נמאס לי אני כבול צפון לא יכול מה אני יכול איפה להיות די די נמאס ואז מוצאים פשרה אני נוסע לשבת לחברים באיזור י"ם שם אישהוא בטוח ... וזה הרבה שורות אישיות של נער בן 19 שכמו כל עם ישראל נמצא במלחמה מלחמת קיום מלחמה שמי היה מאמין שניהיה בה... שבת שלום אוהב אותכם ותודה רבה על הכל הכל.... שרוך.
בס"ד שלום לכולם... פורום יקר שלי כן כן הפכתם להיות חלק מהחיים לי וזה לא חדש לרובכם ...רק שהחיים שלי די מוזרים לאחרונה, בפעם האחורה שרשמתי עדכון הייתי בבית במחשב שלי בעולם שלי , עולם של אקשן עולם של מלחמה עולם של צרות עולם של אחר עולם אכזר מוזר לא מוכר לא ידעתי מה לחשוב מה להגיד מה לעשות מה שעשיתי כל היום זה לשבת פה בפורום לדבר עם חבר'ה באיסי לבכות לשמוע קטיושות ולהיות עצבני וכועס... ועכשו אני נמצא במרכז אצל דודים כבר שבאתי לפה לפני 3 ימים כ"כ רציתי לעדכן לשתף אותכם בתחושות שלי אבל אני מצטער לא יצא לי לא היה לי גישה למחשב אז בזמן קצר אני ינסה להמחיש מה עבר עלי ב3 ימים די מוזרים... ביום הראשון שבאנו לפה כאשר היינו בחנייה נשמע האזעקה ולפני זה טילים שהרעידו תבית שלי היה ממש מוזר הגענו לפה כולם בכבישים אין מלחמה בערב יוצאים למסעדה וווא כמה זמן לא יצאתי רואים קניון רואים פקקים ומה אצלי שומעים שוב היה טילים אבא וגיסי מעדקנים הם שם בבית באקשן לא רצו ללכת גם בגלל עבודה וגם סתם הם גם מפחדים... שהגעתי לפה לא מספיק זה המרכז אבל אבל זה עולם אחר תרבות הכל מהנהיגה ועד לא יודע הכל אבל בגלל שאתה לא מרגיש מלחמה ארץ אחת 2 תחושות ואז בבוקר אתה הולך לקניון להעביר את הזמן וכל מקום ששואלים אתם מפה לא אנחנו מהצפון וואוו מה אייתכם איך שם ומספרים את הסיפור האישי את הפחד ואז מחנות לחנות אתה מגלה ש70% שם צפונים כן כן צפונים ואז בארוחות צוהוריים אתה שומע שיש עוד מתח על העיר מה עוד אחד די אמא נמאס אין לי חשק אבל אז אתה בבועה שהכל טוב שאין מלמחמה זה רחוק ואתה עדין מקבל הודעות לפל' תיהיה חזק אוהבים אותכם ואז אתה קולט אני משם אבל אני פה ואני לא יודע מה הולך שם ואז אתה ממשיך תודה רבה רבה רבה ואז עובר הערב ואז עוד היום והפעם אתה מדבר עם החבר הכי טוב שנשאר שם ואומר אתה לא יודע מה אמרתי מה היה מתח והבית שלי כולי רעד אמא החלונות כמעט התנפצו ואתה מנסה לעודד ואין לך מה לעודד אתה מכיר ואז בערב אתה מקבל הודעה מידידה שפה איתך במרכז שאתה פגשת אותה היום כולה בדיכי מה קרה אמרתי לה אנחנו במרכז מה הלחץ היא אמרה אתה לא מבין נפל מטררררררררררררררררררררררר!!! מהבית שלי מההההה כן תבין שאם הייתי שם הייתי מתה היה לך היום הלוויה ואתה מה כן כן מטר ואתה לא מבין לא ידוע איך לנחם רק מאזין ובאותם רגעים אתה הולך בפארק חופשי עם בן דוד שך מנסה להמחיש לו ואז חוזר אני האמיתי אני שמעודד ומוצא נחמה עם האמונה שלי ואומר הכל למעלה ואין מה לעשות יהיה טוב ולפני יום הייתי בדיכי לא היה אכפת לי שום תשובה אני ממש שמח שחזרתי לעצמי כל זה ביומיים שניה יש את היום אתה מקבל שיחה עוד מחבר נו אתה חי מה שם איך העיר יוני נפל בגינה מעל הבית שלי טיל מהההההההההה כן כן הפעם זה יותר קרוב קרוב הכי קרוב חבר הכי טוב ש'ך שגר 15 דק' הליכה ממך ואתה בקניון מסתובב עם החבר ש'ך שגם בא לפה עם המשפ' וכזה ראבק תראה מה המלחמה עושה אם היו חיים טובים אני הייתי בארה"ב עם ההורים אתה היית בכרמיאל מעשן כל היום נרגילה ותראה מהזה אני ואתה פה ביחד עושים חיים משוגעים והבית בסכנה ואז עכשו עולה השאלה מה עם שבת ואני רוצה חברון כן כן הזמינו אותי ואמא שלי לא מרשה למהההההההה די נמאס ! מסוכן מה מסוכן כן אתה לא נוסע ואז אתה אומר די נמאס לי אני כבול צפון לא יכול מה אני יכול איפה להיות די די נמאס ואז מוצאים פשרה אני נוסע לשבת לחברים באיזור י"ם שם אישהוא בטוח ... וזה הרבה שורות אישיות של נער בן 19 שכמו כל עם ישראל נמצא במלחמה מלחמת קיום מלחמה שמי היה מאמין שניהיה בה... שבת שלום אוהב אותכם ותודה רבה על הכל הכל.... שרוך.