עדכון ממיצו:
- פותח הנושא omkgu
- פורסם בתאריך
תוכי על אופנוע
New member
אחלמה מהירה
(הטעות במקור)
תרגיש טוב ותחזור במהרה
(הטעות במקור)
תרגיש טוב ותחזור במהרה
Yehuda Badihi
New member
החלמה מהירה
צודק.
הגבתי כךמכיוון שכל נטולי התוספתן שאני מכיר עברו את הניתוח בגיל בית ספר.
עד היום לא שמעתי על מבוגר שתוספתנו התנפח והודלק.
בבדיקה נוספת מסתבר שיש מספר דעות לגבי שכיחות המקרה:
ויקיפדיה טוענים שדלקת התוספתן שכיחה אצל כ- 8%-10% מהאוכלוסייה, מעט יותר אצל גברים, ובעיקר אצל אנשים בעשור השני והשלישי לחייהם.
ויקירפואה טוענים שבממוצע, אחד מכל 15 בני אדם יחלה בדלקת התוספתן (Appendicitis). מחלה זו נדירה בגיל הילדות, ושכיחה ביותר בעשור השלישי לחיים. שכיחותה פוחתת בגיל המבוגר. השכיחות שווה בשני המינים.
מכבי טוענים שדלקת התוספתן היא מצב שכיח. התופעה שכיחה יותר בקרב גברים בגילאי 10-20.
הגבתי כךמכיוון שכל נטולי התוספתן שאני מכיר עברו את הניתוח בגיל בית ספר.
עד היום לא שמעתי על מבוגר שתוספתנו התנפח והודלק.
בבדיקה נוספת מסתבר שיש מספר דעות לגבי שכיחות המקרה:
ויקיפדיה טוענים שדלקת התוספתן שכיחה אצל כ- 8%-10% מהאוכלוסייה, מעט יותר אצל גברים, ובעיקר אצל אנשים בעשור השני והשלישי לחייהם.
ויקירפואה טוענים שבממוצע, אחד מכל 15 בני אדם יחלה בדלקת התוספתן (Appendicitis). מחלה זו נדירה בגיל הילדות, ושכיחה ביותר בעשור השלישי לחיים. שכיחותה פוחתת בגיל המבוגר. השכיחות שווה בשני המינים.
מכבי טוענים שדלקת התוספתן היא מצב שכיח. התופעה שכיחה יותר בקרב גברים בגילאי 10-20.
עידכון ממיצו 2
יאללה חזרתי. אוף זה היה מתסכל מצד אחד, ומצד שני מרגע שהכל נכנס לפעולה צפיתי במהלכים מהצד כאילו אני בכלל לא משתתף בהם.
הכל החל בטיול בת מצווה לבת שלי, טיול פארקי שעשוע ושות' בהולנד, בלגיה וצרפת. משהו סטנדרטי יחסית, עשיתי משהו דומה עם הבכורה שלי. הכל דפק כמו שעון עם מנגנון יפני, פחות או יותר בסדר (פרט לאינסידנט אחד עם פיצה האט, כובע אוסטרלי ומיקום נ"צ שגוי על תמונה, אבל זה עניין לסיפור אחר).
ואז הגענו ליום שני בשבוע שעבר. קמתי בבוקר, וכמו כל בוקר דפקתי ארוחת בוקר צרפתית סבירה (מהסוג שמגישים במלון, לא משהו מעבר לסטנדרט). ויצאנו לדרך. סביב 10 בבוקר הרגשתי משהו לא בסדר בבטן, אבל לא התייחסתי. ב- 12 כשעצרנו לסיור בקתדרלת נוטרה דאם והרובע הלטיני, כבר הרגשתי די באסה, אבל לא היה כאב בלתי נסבל. סתם משהו שחשבתי שהיה קשור לאיזה אוכל או משהו כזה.
אז לא אכלתי צהרים, וישבתי לנוח בזמן שהבת שלי הסתובבה עם משפחה אחרת באזור. שעתיים אחרי זה כבר כאב מעבר למשהו סטנדרטי, ושלוש שעות אחרי זה כבר התפתלתי באי נוחות. ניסיתי שירותים, יצא מה שיצא כך ששללתי איזה קלקול קיבה אבל עדיין לא חשבתי שזה תוספתן בגלל שבתור חובש קרבי לשעבר למדתי את הסימפטומים, ובמקרה הזה הם לא היו בכלל כאלה, והכאב היה במרכז כל הבטן ולא בצד ימין. עדיין חשבתי שזה קשור למשהו שאכלתי. לקחתי משככי כאבים.
בערב הגענו למלון באזור יורו דיסני, ואני שכבר לא אכלתי מהבוקר, שתיתי תה. הכאבים לא החמירו, ואף הרגשתי מעט יותר טוב והלכתי לישון.
בבוקר הלכנו ליורו דיסני, ואפילו הספקתי לעשות חלק נכבד מהמתקנים (אם כי Space Mountain היה תקול, ובדיעבד טוב שכך). בשעה שתיים כבר לא יכולתי יותר וחזרתי למלון, הילדה המשיכה אל תוך הלילה כולל מופע הסיום, ואני בנתיים הזמנתי רופא לחדר.
כשהרופא הגיע הוא שלח אותי למיון של בית החולים הקרוב, ומשם הכל התחיל פשוט לתקתק. אין לי שום דרך בעולם פרט לכתוב את זה בבולד: מי שלא עושה ביטוח נסיעות לחו"ל עם כל הכיסויים פשוט טיפש, ובמקרה שלי עשיתי דרך הסוכן שלי יובל בר וחברת פספורטכארד. הם לקחו הכל לשליטה, ומפה לשם, גילוח ע"י אחות רחמנייה צרפתייה (חלק מהכיסוי הביטוחי), מקלחת ספוג (שם, שם), הרדמה, ניתוח לפרוסקופי (שלושה חתכים קטנים במקום הגדול האלכסוני הסטנדרטי) והופה להתאוששות. שלושה ימים באישפוז, והטסה ארצה ע"י חברת הביטוח.
הילדה, בנתיים, המשיכה את היום שנותר לה ביורו דיסני בצמוד למשפחה אחרת שגם הביאה אותה ארצה בטיסה המקורית.
אתם יודעים מה הבאסה הכי גדולה? להיות תקוע בחו"ל עם סמאטרפון, עם יכולת לגלוש לכל מקום בעולם ולהתעסק במה שאני רוצה, ולא להיות מסוגל להעלות הודעה מזורגגת אחת לפורום בתפוז בגלל הממשק המזורגג, שלא לדבר לענות על למעלה מ- 30 הודעות פרטיות שהצטברו. פשוט אי אפשר. מתסכל, אין מילים אחרות.
תודה לכל מי שהתקשר ולכל מי שעזר, שבוע או עשרה ימי החלמה והאמת שבחום הזה לא יתפסו אותי מתרחק מטר ממזגן...
יאללה חזרתי. אוף זה היה מתסכל מצד אחד, ומצד שני מרגע שהכל נכנס לפעולה צפיתי במהלכים מהצד כאילו אני בכלל לא משתתף בהם.
הכל החל בטיול בת מצווה לבת שלי, טיול פארקי שעשוע ושות' בהולנד, בלגיה וצרפת. משהו סטנדרטי יחסית, עשיתי משהו דומה עם הבכורה שלי. הכל דפק כמו שעון עם מנגנון יפני, פחות או יותר בסדר (פרט לאינסידנט אחד עם פיצה האט, כובע אוסטרלי ומיקום נ"צ שגוי על תמונה, אבל זה עניין לסיפור אחר).
ואז הגענו ליום שני בשבוע שעבר. קמתי בבוקר, וכמו כל בוקר דפקתי ארוחת בוקר צרפתית סבירה (מהסוג שמגישים במלון, לא משהו מעבר לסטנדרט). ויצאנו לדרך. סביב 10 בבוקר הרגשתי משהו לא בסדר בבטן, אבל לא התייחסתי. ב- 12 כשעצרנו לסיור בקתדרלת נוטרה דאם והרובע הלטיני, כבר הרגשתי די באסה, אבל לא היה כאב בלתי נסבל. סתם משהו שחשבתי שהיה קשור לאיזה אוכל או משהו כזה.
אז לא אכלתי צהרים, וישבתי לנוח בזמן שהבת שלי הסתובבה עם משפחה אחרת באזור. שעתיים אחרי זה כבר כאב מעבר למשהו סטנדרטי, ושלוש שעות אחרי זה כבר התפתלתי באי נוחות. ניסיתי שירותים, יצא מה שיצא כך ששללתי איזה קלקול קיבה אבל עדיין לא חשבתי שזה תוספתן בגלל שבתור חובש קרבי לשעבר למדתי את הסימפטומים, ובמקרה הזה הם לא היו בכלל כאלה, והכאב היה במרכז כל הבטן ולא בצד ימין. עדיין חשבתי שזה קשור למשהו שאכלתי. לקחתי משככי כאבים.
בערב הגענו למלון באזור יורו דיסני, ואני שכבר לא אכלתי מהבוקר, שתיתי תה. הכאבים לא החמירו, ואף הרגשתי מעט יותר טוב והלכתי לישון.
בבוקר הלכנו ליורו דיסני, ואפילו הספקתי לעשות חלק נכבד מהמתקנים (אם כי Space Mountain היה תקול, ובדיעבד טוב שכך). בשעה שתיים כבר לא יכולתי יותר וחזרתי למלון, הילדה המשיכה אל תוך הלילה כולל מופע הסיום, ואני בנתיים הזמנתי רופא לחדר.
כשהרופא הגיע הוא שלח אותי למיון של בית החולים הקרוב, ומשם הכל התחיל פשוט לתקתק. אין לי שום דרך בעולם פרט לכתוב את זה בבולד: מי שלא עושה ביטוח נסיעות לחו"ל עם כל הכיסויים פשוט טיפש, ובמקרה שלי עשיתי דרך הסוכן שלי יובל בר וחברת פספורטכארד. הם לקחו הכל לשליטה, ומפה לשם, גילוח ע"י אחות רחמנייה צרפתייה (חלק מהכיסוי הביטוחי), מקלחת ספוג (שם, שם), הרדמה, ניתוח לפרוסקופי (שלושה חתכים קטנים במקום הגדול האלכסוני הסטנדרטי) והופה להתאוששות. שלושה ימים באישפוז, והטסה ארצה ע"י חברת הביטוח.
הילדה, בנתיים, המשיכה את היום שנותר לה ביורו דיסני בצמוד למשפחה אחרת שגם הביאה אותה ארצה בטיסה המקורית.
אתם יודעים מה הבאסה הכי גדולה? להיות תקוע בחו"ל עם סמאטרפון, עם יכולת לגלוש לכל מקום בעולם ולהתעסק במה שאני רוצה, ולא להיות מסוגל להעלות הודעה מזורגגת אחת לפורום בתפוז בגלל הממשק המזורגג, שלא לדבר לענות על למעלה מ- 30 הודעות פרטיות שהצטברו. פשוט אי אפשר. מתסכל, אין מילים אחרות.
תודה לכל מי שהתקשר ולכל מי שעזר, שבוע או עשרה ימי החלמה והאמת שבחום הזה לא יתפסו אותי מתרחק מטר ממזגן...
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.