זה לא על אותו משקל, וזו השוואה...
...ילדותית. הדתיים (על דתותיהם השונות) לא רק שלא רוצים מצעד בי-ם, אלא הם לא רוצים מצעד בכלל. למעשה, הם גם לא רוצים לשמוע על הומואים ולסביות בכלל. הם מכנים אותם חולים. אילו היו בוחרים כל אותם שונאים הומופובים בדרכים של הדברות ושל רצון להגיע להסדר, ואילו היו נמנעים מלכנות את אנשי הקהילה כחולים, סוטים, סדום ועמורה, תועבה, מלוכלכים ועוד שלל כינויי חיבה למינהם, אז עוד היה אפשר לנסות איכשהו להדבר, אבל ברגע שהם יוצאים מנקודת הנחה כזו, הם שוללים את האפשרות. חוצמזה, ששוב - לא צריכה להיות פשרה, מהסיבה הפשוטה שירושלים היא עיר במדינה שאני חי בה, וזכותי, גם גם זכותו של אמנון יצחק המחזיר בתשובה, וכמו גם זכותו של המטיף-מסית-הומופוב מר אורי לופוליאנסקי, לקיים הפגנות בעיר ואירועים למינהם. כן, מפריע לי שיש כלמיני סוחרי דת שעומדים לעתים בכניסה לבתי ספר ומשדלים ילדים לחזור בתשובה, אבל אני, ואני מאמין שכל הציבור הגאה והציבור החופשי - שוויוני, כמוני, לא יבחר לדקור או להסית בצורה אלימה וגרוטסקית כל כך. יש מקום למחאה לגיטימית. אין מקום לחציית גבולות, ולניצול חופש הביטוי לטובת הסתה.