שקט פנימי? (ארוך)
הי שרון. אמנם כלפי חוץ אני נראית מאוד רגועה בדרך כלל, אבל תאמיני לי שבפנים הכל רועש וגועש...כמו אצל כולן... הסיפור שלי בקיצור (טוב, הוא לא הכי ארוך בעולם, אבל לי זה נראה ככה
): לפני שנה וחצי עוד האמנתי שסקס עם הבעלול מביא להריון (אופטימית הא?) אחרי מס' חודשים רופאת הנשים שלי (לא, היא לא מומחית לפריון) התחילה להאביס אותי באיקקלומין-
תשעה מחזורים. אז עוד לא הבנתי מהחיים שלי ובטחתי בכל מה שהיא אמרה לי. ככה זה נמשך- עד שפגשתי אתכן
אז הבנתי שמשהו פה לא בסדר. למדתי להכיר את המושג אולטרא סאונד זקיקים (לא, היא לא שלחה אותי לאולטרא סאונד. יותר מזה, היא התעקשה שלא לשלוח אותי בטענה ש"עוד לא הגענו לשלב הזה") בזמן שהייתי אצלה עברתי שתי הזרעות, שאותן אני לא מחשיבה, כי הן נעשו על סמך ניחושה "את מבייצת ביום ה14 למחזור" -הלו? מאיפה את יודעת? מהר מאוד הבנתי שעליי לברוח ממנה כל עוד נפשי בי, ואכן עברתי למומחה לפוריות ההזרעה הראשונה לא הצליחה
והשנייה, כאמור, הצליחה
כך שאם אני מסתכלת ע זה במבט לאחור- עשיתי בסך הכל 2 הזרעות. אבל עברה עליי שנה פלוס שסתם התברברתי והתאכזבתי כל חודש מחדש וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה הטיפולים החיים שלי היו ב"הולד" ולא חשבתי שיכול להיות מצב אחר מזה עבורי. אז זהו.. עכשיו אני מאושרת בעירבון מוגבל, כי אני יודעת שבטא גבוהה היא עדיין לא עירבון לכלום, אבל אני שומרת על אופטימיות ומאוד מתרגשת ובעיקר רוצה להודות לכן, בנות יקרות, על התמיכה הרבה שהענקתן לי. באמת שלא יודעת אם הייתי מצליחה להתמודד בלעדיכן אז תודה ונשיקות ועוד קצת אבקה ממני