עדכון חדש

[שירן55]

עדכון חדש ../images/Emo10.gif

עם התקווה האחרונה שהיתה לנו הלכנו לעוד התיעצויות (ביניהם דר' מדג'ר), אך לצערנו התבשרנו שאין מנוס וצריך להעזר בתרומת זרע

אני בתוך תוכי ידעתי שיגיע היום ונצטרך להתמודד עם המצב הזה. ועכשיו שהיום הגיע זה כלכך קשה. לבעלול שלי מאוד מאוד קשה. אני מנסה לדבר איתו על הנושא, אך הוא נסגר ולא מגיב. אני יודעת שזה קשה לו מאוד ויודעת שאני צריכה לתת לו זמן להתבשל עם העניין, אך מצד שני עברנו כבר תקופה ארוכה של אכזבות, בדיקות, טיפולים ומרגישה שעכשיו אנחנו שוב מבזבזים את הזמן....הרי מי יודע מתי אקלט להריון.....אני כלכך רוצה שנהיה הורים. אני יודעת שהוא יהיה אבא מושלם וחוץ מכן אף אחד לא יודע שזהו המצב. אף אחד לא ידע שזוהי תרומת זרע... אני לא יודעת מה לעשות, כתבתי לו מכתב נוגע ללב על כל מה שאני מרגישה והוא רק חיבק אותי ולא אמר מילה

רוצה כבר להיות אמא

 

[עמית@]

שלחתי לך מסר.

 

[שירן55]

תודה ../images/Emo24.gif

 

[אבוקדוים]

שירן../images/Emo7.gif

אני קוראת את מה שכתבת ובוכה. לא יודעת איך לעודד אותך או את בעלך. זו באמת בשורה מרה, וקשה לדמיין איך אדם מרגיש כשהוא שומע כזו בשורה. (נראה לי לשגברים זה יותר קשה, כי אם היה מדובר בתרומת ביצית, לפחות האישה חווה את ההריון, שזה מה שחשוב). אולי תנחם את בעלך ואותך המחשבה שבדרך זו תוכלו בע"ה להיות הורים בקרוב, והאושר של ההורות ישכיח מכם את הצער הזה. מאחלת לכם רק טוב, ושתהיו שם זה בשביל זו, ואני בטוחה שתהיו הורים נהדרים.

 

[עוד לא אמא]

לא מוצאת את המילים,

אבל מעריצה אותך על הכוח,ויודעת שעם גישה כזאת בעלך ידבק באופטימיות,וישלים עם המצב די מהר. (אני מאוד מקוה). אני בטוחה שכאשר יגיע הרגע בו תהי בהריון הבעלול ישכח,ויתחיל לחשוב אודות זה שאתם הולכים להפוך להורים בע"ה... יכולה להבין את בעלך,אך מאמינה שתדאגי ל"עזור" לו בהרגשתו כמה שיותר!

 

[איילת האופטימית]

ממש מרגש...

את מדהימה.. אולי יש מקום לחשוב על אימוץ כדי שלא יהיה פער בין האמהות לאבהות? אבל זו רק שאלה כי בכל מקרה אתם צריכים להתבשל עם הרעיון של תרומת זרע אתם נשמעים זוג מקסים!

 

[שירן55]

היי איילת ../images/Emo23.gif

אני רוצה להיות ולחוות את ההריון שלדעתי הוא חלק מאוד חשוב בחיים ולכן, כל עוד אני יכולה להרות אני לא רוצה לוותר על זה.....אני לא רוצה להגיע לזקנה ולחשוב שפספסתי. אני מעדיפה לתת לבעלול להבשיל עם העניין.

 

[זקיקית]

שירן, שלחתי לך מסר

 

[שירן55]

תודה על העצה ../images/Emo140.gif

 

[k o k o p e l i]

תהיי שם עבורו

בחיבוק, במילים , באהבה. ותני לו גם את הלבד שלו. לפעמים, בשביל לעכל, אדם צריך להיות עם עצמו. קשה להיות במקומכם, מתארת לעצמי שהמחשבות שעוברות בראש לא קלות. ביום שיהיה לכם ילד, מאמינה שרבות מהן יתגמדו. והוא יאהב את הילד כאילו היה מזרעו. מאחלת לכם מכל הלב בהצלחה בדרככם החדשה.

 

[poli4]

יש לי עיצה ...

אמא של בעלי היא אלמנת צה"ל (מנישואין ראשונים) ויש לה ילד אחד יתום צה"ל. אבא של בעלי (נישואין שניים) מגדל גם את אח של בעלי ובשיחות שהיו לי איתו הוא אמר שהוא לא מרגיש שום הבדל (בין הילדים הביולוגים שלו ולבינו - הוא אבא שלו לכל דבר) ולכן אני חושבת שלהפגיש את בעלך עם אנשים שמגדלים ילדים לא ביולוגיים שלהם, שיסבירו לו שזו אותה הרגשה יעזור לו מאוד. מקווה שהעיצה היא פרקטית , ב-ה-צ-ל-ח-ה

 

[שירן55]

פולי תודה על העצה, כנראה שגם לדוד

של בעלי יש אותה הבעיה ויש לו 2 ילדים ולדעתי הם מתרומת זרע (כי אשתו עברה הזרעות ולא ivf). הם זוג מקסים והיינו אצלם כמה פעמים ולא נראה בכלל שהם לא הילדים מזרעו. אני מקווה שאולי זה יעזור לבעלי לקבל את ההחלטה הנכונה.

 

[here comes the sun]

שירן...

אצלנו המצב הפוך- לי אין ביציות. ואנחנו עוברים תרומת ביצית. אני חייבת לנסות לגרום לך להבין מה הצד השני "הפגום" עובר- זה התמודדות ועיכול לא קלים- שלוקחים קצת זמן. אני חושבת שזו הכנה טובה להורות להבין שלא תמיד מה שאתה רוצה שיהיה בו ברגע- יהיה. צריך לתת לבנזוג את הזמן שלו. אתם הרי עושים טיפולים- וזה משהו שכדאי שיעשה יחד. אז תחכי קצת אני מבטיחה לך שזה לא ממש משנה אם תתחילו עכשיו או עוד כמה חודשים. השיעור שתלמדי עכשיו חושב יותר מכל הזרעה. בכל אופן המון בהצלחה לכם, וסבלנות- זה משתלם...

 

[sab sab]

שירן, דברייך מאוד מרגשים אותי../images/Emo7.gif

אנחנו גם עם בעית זרע קשה בהתחלה כל התסריטים עברו לנו בראש...בעלי היה במצוקה ריגשית קשה מאוד ולא רצה שאף אחד ידע....עברנו תקופה של כמה חודשים קשים מאוד ואני יכולה להגיד לך היום ( אחרי שנה+) שאופצית שבעלי לא היה מוכן לשמוע או לשקול אז הם כבר כיום בהחלט אפשריים מבחינתו וכמובן שהןא עכשיו הרבה יותר "פתוח" וחי טוב יותר עם הבעיה שלו. צריך ה-מ-ו-ן סבלנות ומה שאת כבר עושה יפה מאוד. הלכתם להתייעץ עם אחד הרופאים הטובים בארץ שהוא בהחלט אותוריטה בעינייני פיריון הגבר (אנחנו גם מטופלים של ד''ר מדג'ר) ולכן אתם חייבים לשקול או אופצית התרומת זרע. אני משוכנעת שבעלך יצא מההלם ומהדיכאון ושבסופו של דבר ישלים עם המציאות...אל תלחיצי יותר מידי, תני לו זמן סביר כדי שוב לפתוח בשיחה איתו. את עוד תהיה אמא, אתם תהיו הורים

מאחלת לכם בהצלחה מכל ה-

 

[פּוֹנְג]

אני מניחה שזה מאד לא פשוט לקבל

את הרעיון הזה. כמו הרעיון של תרומת ביצית. אני באמת חושבת שאת צריכה לתת לו להבשיל עם העניין להראות לו שאתם שניים ולתת לו את כל הזמן שבעולם (נו טוב, לא את הכל) לקבל את הרעיון. אני חושבת שאסור לך עכשיו להראות לו את ביזבוז הזמן הזה שבוער בעצמותיך כי זה יעשה את הקבלה קשה הרבה יותר. לא קל, באמת לא קל

 

[בולה101]

עצוב לי בשבילכם../images/Emo10.gif

קודם כל אני גאה בך על כך שהצלחת להפנים ולהסכים עם הבשורה הלא נעימה. עם הבעל זה כמובן יהיה יותר קשה. כבר בתחילת הדרך ובהזרעות במתן הזרע להשבחה, די קשה להם להפנים את הטיפול והם מרגישים נבוכים עד כדי פגיעה בגבריות. מה לעשות, אכן גברים מעכלים הכל יותר לאט וזה מנסיוני. אני בטוחה שמאד קשה לו עם הידיעה הזו. הדבר הראשון זה להיסגר. עצתי היא תני לו את הזמן לעכל ולהבין ולהפנים את הנושא. אני בטוחה שכשהוא ירגיש יותר נוח עם זה הוא ידבר על זה לבד. אני בטוחה שברגע שהוא יפתח יהיהלך ולו יותר קל לדבר על הנושא. לכן עצתי היא להניח לו בשלב זה. אני בטוחה שתהיו הורים מושלמים לילדים מקסימים שיהיה רק בהצלחה

 

[סנונית 1]

../images/Emo24.gif לך ולבעלך

אני חושבת על שניכם וחושבת עליו והלב

עניין הזרע זה שיא הגבריות בעיני הבעלים שלנו וכשהם מבינים שיש בעייה איתם זה שובר אותם לרסיסים. כשלבעלי גילו בעיית זרע הוא כתב מכתב ובו תאר את עצמו כתולעת חסרת משמעות בעולם ושעל פי דארוין אין לו זכות לשרוד. אז לך מתוקה חיזקי ואימצי על הצעד שאת הולכת לעבור. ולבעלך המון המון חום ואהבה ועיצה קטנה לעולם לא להתייחס אליהם כמוגבלים זה גומר אותם עוד יותר. חזקי אותו בכל דרך אפשרית ותראי לו שהוא הגבר שבגברים. מחזקת את ידי שניכם.

 

[שירן55]

מקפיצה כדי להודות לכולכן על התמיכה

המסרים וההמלצות הטובות והנכונות

ובהזדמנות זאת מאחלת לכן חג טו בשבט שמח

 

[chompi1]

עצוב לי מאד

שירן היקרה ובמיוחד לבעלך אין לי את המילים כדי להגיד לכם עד כמה אני מרגיש עצוב בשבילכם וגם בשבלי. אני ואישתי עוד בשלבים יחסית מוקדמים רק הזרעה שניה אבל לאור בעיית הזרע שלי (אני לא מאמין שאני כותב את זה) מי יודע מה יהיה.... חשבתי הרבה על המצב הבילתי אפשרי הזה שאליו הגענו, האם עשיתי משהו חטאתי, פשעתי, האם הייתי אדם כול כך רע שככה זה שיושב שם למעלה מעניש אותי ובדיעבד את אהובתי שסביר להניח שאם היתה בוחרת לה גבר אחר וודאי כבר היתה חובקת ילד. ההרגשה הזו שאתה לא שווה נורא קשה, וזה ממש לא מנחם שאומרים שאתה אדם נפלא ובטח תהיה אבא נהדר וכו' כול החיים פסקו מלכת והמחשבות והדמעות פשוט חונקות את הגרון. במשך קרוב לשנתיים שאנחנו מנסים נראה לי שכאילו הייתי בהדחקה האמנתי שזה יעבור (אלק), שנעשה את זה... שבוע שלם ובטוח זה יצליח, ואח"כ באו הכדורים, זריקות והיד עוד נטויה. תאמת אין לי ולו מילה אחת כדי לנחם אותך כי אני יודע ששום דבר לא מנחם אותי, אני רק מאחל לך שתצליח להתגבר על ההרגשה, וכולי תקווה שהזמן יעשה את שלו ואולי גם לנו יקראו יום אחד אבא.

 

[איילת האופטימית]

../images/Emo4.gifמנסה כיוון אחר...

אני מנסה לכתוב משהו שאני חושבת עליו כבר כמה שעות:אבל זהירות, זה תוכן בעל צד דתי אז אם זה לא מתאים....תדלגי! אם תפרגנו לעצמכם ללכת למכון פועה אז... שם הם בוחנים את העניין מנקודת מבט רפואית,עם כל המומחים הכי גדולים (ממש!) ואם המצב כל כך קיצוני אז במקרים יוצאי דופן יש היתרים לתרומת זרע מתורמים מסויימים (כרגע לא דחוף לפרט) ואז: אם זה יוצא אל הפועל אז הלכתית זה הבן של האב המגדל. ככה הזרע מופקע מאותו תורם (אם הוא עומד בכללים שלא פירטתי) ומי שמגדל את הילד ורצה בו

הוא האב!(הלכתית!) יש בזה צד מנחם שאולי (?) עשוי להועיל פסיכולוגית, שזה עובר גם את מבחן ההלכה... סליחה אם כתבתי שלא בטעם

מקוה שאולי קצת כן יועיל... שולחת הרבה אנרגיות שתישארו כאלו מקסימים כמו שעולה ממה שכתבת.