עדכון ופרידה (?!)

[תקוה האחת]

עדכון ופרידה (?!)

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

 

[עתליה3 המקורית]

יקירתי ../images/Emo24.gif

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

יקירתי

אני קוראת את מה שכתבת ובעצמי מיטלטלת בין צחוק ודמע, ושואלת את עצמי למה גם כשנראה שמשאלתנו מתגשמת סוף סוף, היא כרוכה בלבטים מייסרים שמעצימים עוד יותר את הקושי. לפעמים נראה כאילו עבור חלק מאיתנו הדרך אל ההורות אינה אלא סדרה של מבחנים - טיפולים, אבדנים, הריונות שמעלים דילמות ויסורים ועוד היד נטויה... המצב שבו את נמצאת עכשיו מענה בפרדוקסליות שלו. עם כל הרציונליות שבעולם, איך אמא אמורה לייחל לכך שאחד העוברים שלה יפסיק להתפתח? הלב שלי נקרע יחד איתך.

. בכל אופן, אני לא רואה את עצמי מסוגלת להביע דיעה בעניין, למרות ואולי בגלל ההזדהות החזקה שלי עם המצב הזה. אני רק יכולה לאחל לך מקרב לב שההחלטה שתתקבל תהיה הנכונה עבור ההריון שלכם.

לגבי השאלות האחרות (טוב שיש בעולם שאלות קלות

) - קודם כל, זה היה יכול לקרות פשוט בגלל שכל זקיק שמגיע לגודל 17 מ"מ ברגע הביוץ אמור להפיק ביצית טובה להפרייה. זקיק של 22 וזקיק של 18 טובים באותה מידה לצורך העניין הזה. זו הסיבה שכשהולכים להזרעה צריך לוודא היטב שאין יותר מ-2-3 זקיקים שיגיעו לגודל הזה. אם אני זוכרת נכון, במעקב הזקיקים האחרון שעשית רוב הזקיקים היו עדיין מתחת ל-17 מ"מ, אבל בהנחה שזה היה לפני שקיבלת את האוביטרל, לא מן הנמנע שחלקם הצליחו להגיע לגודל אפקטיבי (וההוכחה לפנינו...) לגבי הרופאים - את רייכר אני לא מכירה. על ליפיץ שמעתי תשבוחות, כמו כולן (בעיקר בנושאי דילול, ולהבדיל - דיקור מי שפיר לתאומים). נתקלתי בו פעם במהלך האשפוז שלי, אבל אני פשוט לא מצליחה להזכר ברושם שהוא עשה עליי, אולי כי הייתי יותר מדיי מרוכזת בעצמי ובבעיות שלי מכדי לשים לב למישהו אחר... אבל אני בטוחה שבפורומים השכנים תוכלי לקבל עליו אינפורמציה רבה ומשמעותית. קחי איתך

גדול גדול לדרך, יקירה. אוהבתותך ומאחלת לך את הכי טוב שבעולם (ידיים מלאות...

). עתליה

 

[efrohah]

חברה יקרה../images/Emo24.gif

יקירתי

אני קוראת את מה שכתבת ובעצמי מיטלטלת בין צחוק ודמע, ושואלת את עצמי למה גם כשנראה שמשאלתנו מתגשמת סוף סוף, היא כרוכה בלבטים מייסרים שמעצימים עוד יותר את הקושי. לפעמים נראה כאילו עבור חלק מאיתנו הדרך אל ההורות אינה אלא סדרה של מבחנים - טיפולים, אבדנים, הריונות שמעלים דילמות ויסורים ועוד היד נטויה... המצב שבו את נמצאת עכשיו מענה בפרדוקסליות שלו. עם כל הרציונליות שבעולם, איך אמא אמורה לייחל לכך שאחד העוברים שלה יפסיק להתפתח? הלב שלי נקרע יחד איתך.

. בכל אופן, אני לא רואה את עצמי מסוגלת להביע דיעה בעניין, למרות ואולי בגלל ההזדהות החזקה שלי עם המצב הזה. אני רק יכולה לאחל לך מקרב לב שההחלטה שתתקבל תהיה הנכונה עבור ההריון שלכם.

לגבי השאלות האחרות (טוב שיש בעולם שאלות קלות

) - קודם כל, זה היה יכול לקרות פשוט בגלל שכל זקיק שמגיע לגודל 17 מ"מ ברגע הביוץ אמור להפיק ביצית טובה להפרייה. זקיק של 22 וזקיק של 18 טובים באותה מידה לצורך העניין הזה. זו הסיבה שכשהולכים להזרעה צריך לוודא היטב שאין יותר מ-2-3 זקיקים שיגיעו לגודל הזה. אם אני זוכרת נכון, במעקב הזקיקים האחרון שעשית רוב הזקיקים היו עדיין מתחת ל-17 מ"מ, אבל בהנחה שזה היה לפני שקיבלת את האוביטרל, לא מן הנמנע שחלקם הצליחו להגיע לגודל אפקטיבי (וההוכחה לפנינו...) לגבי הרופאים - את רייכר אני לא מכירה. על ליפיץ שמעתי תשבוחות, כמו כולן (בעיקר בנושאי דילול, ולהבדיל - דיקור מי שפיר לתאומים). נתקלתי בו פעם במהלך האשפוז שלי, אבל אני פשוט לא מצליחה להזכר ברושם שהוא עשה עליי, אולי כי הייתי יותר מדיי מרוכזת בעצמי ובבעיות שלי מכדי לשים לב למישהו אחר... אבל אני בטוחה שבפורומים השכנים תוכלי לקבל עליו אינפורמציה רבה ומשמעותית. קחי איתך

גדול גדול לדרך, יקירה. אוהבתותך ומאחלת לך את הכי טוב שבעולם (ידיים מלאות...

). עתליה

חברה יקרה

ההודעה שלך

אם כי קצת

וכמו שעלתיה אמרה לפני כנראה שחלקנו צריכות לעבור כמה וכמה מבחנים בדרך להורות. מאחלת לכם דרך צלחה בכל החלטה שתתקבל

קבלי חיבוקים חמים מלאים באהבה

 

[anguly]

להבנתי אפילו זקיק של 16

יקירתי

אני קוראת את מה שכתבת ובעצמי מיטלטלת בין צחוק ודמע, ושואלת את עצמי למה גם כשנראה שמשאלתנו מתגשמת סוף סוף, היא כרוכה בלבטים מייסרים שמעצימים עוד יותר את הקושי. לפעמים נראה כאילו עבור חלק מאיתנו הדרך אל ההורות אינה אלא סדרה של מבחנים - טיפולים, אבדנים, הריונות שמעלים דילמות ויסורים ועוד היד נטויה... המצב שבו את נמצאת עכשיו מענה בפרדוקסליות שלו. עם כל הרציונליות שבעולם, איך אמא אמורה לייחל לכך שאחד העוברים שלה יפסיק להתפתח? הלב שלי נקרע יחד איתך.

. בכל אופן, אני לא רואה את עצמי מסוגלת להביע דיעה בעניין, למרות ואולי בגלל ההזדהות החזקה שלי עם המצב הזה. אני רק יכולה לאחל לך מקרב לב שההחלטה שתתקבל תהיה הנכונה עבור ההריון שלכם.

לגבי השאלות האחרות (טוב שיש בעולם שאלות קלות

) - קודם כל, זה היה יכול לקרות פשוט בגלל שכל זקיק שמגיע לגודל 17 מ"מ ברגע הביוץ אמור להפיק ביצית טובה להפרייה. זקיק של 22 וזקיק של 18 טובים באותה מידה לצורך העניין הזה. זו הסיבה שכשהולכים להזרעה צריך לוודא היטב שאין יותר מ-2-3 זקיקים שיגיעו לגודל הזה. אם אני זוכרת נכון, במעקב הזקיקים האחרון שעשית רוב הזקיקים היו עדיין מתחת ל-17 מ"מ, אבל בהנחה שזה היה לפני שקיבלת את האוביטרל, לא מן הנמנע שחלקם הצליחו להגיע לגודל אפקטיבי (וההוכחה לפנינו...) לגבי הרופאים - את רייכר אני לא מכירה. על ליפיץ שמעתי תשבוחות, כמו כולן (בעיקר בנושאי דילול, ולהבדיל - דיקור מי שפיר לתאומים). נתקלתי בו פעם במהלך האשפוז שלי, אבל אני פשוט לא מצליחה להזכר ברושם שהוא עשה עליי, אולי כי הייתי יותר מדיי מרוכזת בעצמי ובבעיות שלי מכדי לשים לב למישהו אחר... אבל אני בטוחה שבפורומים השכנים תוכלי לקבל עליו אינפורמציה רבה ומשמעותית. קחי איתך

גדול גדול לדרך, יקירה. אוהבתותך ומאחלת לך את הכי טוב שבעולם (ידיים מלאות...

). עתליה

להבנתי אפילו זקיק של 16
יכול להניב הריון..... מקווה לאחד יחיד ומיוחד שיהיה בשעה טובה ומוצלחת שיהיה הריון קל ארוך ומשעמם

 

[משה32]

מאחל לך המון בהצלחה../images/Emo57.gif

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

מאחל לך המון בהצלחה

מצטער שזה לא עובר חלק שהטוב ביותר שאת מייחלת יקרה

 

[דגניתהררי]

../images/Emo65.gif ../images/Emo24.gif - אני כל כך רוצה

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

- אני כל כך רוצה
לשמוח בשבילך, ומצד שני מרגישה את הקושי שלך. רק שאלה קטנה, אם אפשר (וסליחה על הבורות): סיכון גבוה ללידה מוקדמת ממש מחייב דילול? מה, אין שום דרך למנוע את זה? אני מודה שאני גם לא בקיאה בהיסטוריה שלך ובתחום הזה בכלל, כך שאין לי מושג - לכן אני שואלת אם יש אפשרות אולי בכל-זאת... לא יודעת מה הסיכויים, אבל מחזיקה אצבעות שכן ובכל מקרה מחזיקה אצבעות עוד יותר חזק ל: 1. היריון בריא, טוב וללא לבטים וקשיים; 2. שתוכלו למצוא את הדרך הטובה ביותר לכם רגשית, פיסית ושהחיים תמיד יחייכו אליכם.

 

[עתליה3 המקורית]

רגע, אני אחבוש את הכובע השני שלי...

- אני כל כך רוצה
לשמוח בשבילך, ומצד שני מרגישה את הקושי שלך. רק שאלה קטנה, אם אפשר (וסליחה על הבורות): סיכון גבוה ללידה מוקדמת ממש מחייב דילול? מה, אין שום דרך למנוע את זה? אני מודה שאני גם לא בקיאה בהיסטוריה שלך ובתחום הזה בכלל, כך שאין לי מושג - לכן אני שואלת אם יש אפשרות אולי בכל-זאת... לא יודעת מה הסיכויים, אבל מחזיקה אצבעות שכן ובכל מקרה מחזיקה אצבעות עוד יותר חזק ל: 1. היריון בריא, טוב וללא לבטים וקשיים; 2. שתוכלו למצוא את הדרך הטובה ביותר לכם רגשית, פיסית ושהחיים תמיד יחייכו אליכם.

רגע, אני אחבוש את הכובע השני שלי...
ואענה לך בתור מנהלת בפורום הריון בסיכון גבוה

אז ככה: בניגוד למה שטורחים לטפטף לנו רופאים אנטיפתים ובוסים, הריון זה אולי לא "מחלה", אבל זה בהחלט מצב שמעמיס על הגוף, ושטמון בו פוטנציאל לסכנות שונות ומשונות. החדשות הטובות הן, שסטטיסטית הסיכויים לכל סכנה שכזו נמוכים למדיי, ורוב ההריונות מתנהלים בצורה תקינה ומגיעים ללידה טובה ושמחה במועד. ככה רוב האנושות מתרבה כבר מי יודע כמה מליוני שנים. עם זאת, צריך לזכור שהרחם האנושי מתוכנן לנשיאתו וכלכלתו ההולמת של עובר *אחד*. ברגע שיש יותר מעובר אחד מועמדת במבחן יכולתו של הגוף לנהל את ההריון הלא פשוט הזה. אם להזדקק שוב לסטטיסטיקות, בהריון תאומים הסיכויים לכל הסיבוכים עולים פלאים, בין אם מדובר ברעלת, אי-ספיקת שלייה, ובמיוחד לידה מוקדמת (בגלל צירים מוקדמים, דינמיקה צווארית או הכל יחד). אין לי כרגע את האפשרות להביא מספרים, אז תצטרכו פשוט להאמין לי. מכאן נובע שאם לאישה מסוימת יש היסטוריה של לידה מוקדמת בהריון יחידאי, שבסבירות גבוהה יחסית מעידה על בעיה אינהרנטית, היא נמצאת בסיכון גבוה במיוחד ללידה כזו בהריון מרובה עוברים (ז'תומרת, גבוה עוד יותר מהסיכון הגבוה במילא שיש להריון כזה עבור כל אישה שהיא). זו הסיבה שנשים כאלה יתבקשו במידה זו או אחרת של עדינות להמנע מהריון מרובה-עוברים. אם אי אפשר להמנע מלידה מוקדמת? טוב, זה תלוי. יש נשים לא מעטות שהיו בסכנה ללידה מוקדמת והצליחו להתחמק מכך ע"י קומבינציה של שמירה ותרופות, ועוד יותר נשים שהצליחו לעכב לידה מוקדמת ולעשות בכך את ההבדל בין חיים למוות. הנקודה היא שאי אפשר לדעת אם הדברים האלה יועילו, ובמציאות שבה גם נשים צעירות ובריאות לחלוטין מאבדות הריון תאומים ב"שבועות הטרגיים" 22-26, ברור למה יש המלצה להמנע מלהכנס לסרט הזה כשלאישה כבר יש היסטוריה של לידה מוקדמת בשבועות האלה בהריון יחידאי. האם חייבים לדלל? לא חייבים שום דבר. כמו שאתן יודעות, לי יש תאומים למרות שהומלץ לי בחום לדלל (מכל מיני סיבות שלא נכנס אליהן כאן). לא הייתי מסוגלת, וברור שהיום אני מתחלחלת לנוכח המחשבה שהייתי עלולה לעשות זאת. אבל לאור ההריון שהיה לי, ושבנס הסתיים בשלום (ואולי בכמה נסים...), אני לא יכולה להמליץ לאף אחת לעשות כמו שעשיתי, כי אפילו לי ברור שהיה לי יותר מזל משכל. ולכן למעשה אין לי מה להגיד... עתליה

 

[נמש קטן]

ואוו!!

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

ואוו!!
קודם כל- מזל טוב!!! ככה זה, העולם לא מפסיק להפתיע... מאחלת לך שיקרה מה שהכי טוב בשבילכם. ולשאלתך- לא מכירה אף אחד מהרופאים באופן אישי, אבל של ליפיץ שמעתי ניסים ונפלאות. שימשיך הכי טוב שאפשר, וההריון יעבור בקלות!

 

[תקוה האחת]

קוראת את התגובות ובוכה

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

קוראת את התגובות ובוכה
הדמעות חונקות אותי בגרון. אני מרגישה שרק פה באמת מבינים אותי, את הכמיהה להריון בריא יחד עם החששות הכבדים. לכי תסבירי לסביבה הקרובה (כלומר משפחה...) למה הריון תאומים כל כך מסוכן ובאותה נשימה לנסות להסביר כמה אני רוצה את שני העוברים,ושוב באותה נשימה להזכר בכל מראות ומוראות הפגייה.לא יכולה לחשוב לרגע שאני עומדת להחליט החלטה שאולי תעמיד את ילדיי בהתמודדות הקשה בפגייה. הרופא שלי ממליץ על דילול. הוא היה איתי בכל ההריון הקשה עם בני. הריון שהיה תלוי על קצה החוט כמה וכמה פעמים (הצירים התחילו בשבוע 18). אבל אפילו הוא (שהוא מאוד רציונלי ולא לוקח סיכונים) קצת מתלבט בגלל שזו תהיה הפחתה משניים לאחד והסיכון הוא שנאבד הכל. הוא היה כל כך רגיש אלי ואמר שהוא מבין עד כמה הריון מטיפולים הוא יקר והושג בקושי רב ולכן רוצה עוד זמן וחוות דעת כדי להחליט יחד איתנו. פשוט לא יאמן איך בכל שלב רק רוצים לעבור לשלב הבא בתקוה שאז יהיה אפשר לנוח ולהיות שלוים, אך ההחלטות והדילמות רק מתעצמות משלב לשלב. כל כך רוצה רק להניח את הראש ולא לחשוב על כלום, להיות כמו אלפי הנשים האחרות (מי הן??) שעסוקות רק בקנייית בגדי הריון או מקסימום בבחילות... אך מיד אני מתעשתת ויודעת שיש תמורה מדהימה לכל הקשיים שאנו עוברים ואני מקווה שתמיד תמיד גם כשנחבוק את ילדינו שיהיו כבר גדולים, נזכור תמיד את הדרך הזו ונעריך בכל רגע את העובדה שהם ילדינו ואנו הוריהם. טוב, כזו אני, כשקשה לי רגשית, אני בורחת לפילוסופיה. תסלחו לי... בינתיים אין ברירה אלא ללכת שלב אחר שלב, ולא לקפוץ למחשבות ודמיונות רחוקים. נראה מה יהיה בשבוע הבא. תודה שאתם כאן עדיין איתי.

 

[efrohah]

אנחנו איתך לאורך כל הדרך../images/Emo24.gif

קוראת את התגובות ובוכה
הדמעות חונקות אותי בגרון. אני מרגישה שרק פה באמת מבינים אותי, את הכמיהה להריון בריא יחד עם החששות הכבדים. לכי תסבירי לסביבה הקרובה (כלומר משפחה...) למה הריון תאומים כל כך מסוכן ובאותה נשימה לנסות להסביר כמה אני רוצה את שני העוברים,ושוב באותה נשימה להזכר בכל מראות ומוראות הפגייה.לא יכולה לחשוב לרגע שאני עומדת להחליט החלטה שאולי תעמיד את ילדיי בהתמודדות הקשה בפגייה. הרופא שלי ממליץ על דילול. הוא היה איתי בכל ההריון הקשה עם בני. הריון שהיה תלוי על קצה החוט כמה וכמה פעמים (הצירים התחילו בשבוע 18). אבל אפילו הוא (שהוא מאוד רציונלי ולא לוקח סיכונים) קצת מתלבט בגלל שזו תהיה הפחתה משניים לאחד והסיכון הוא שנאבד הכל. הוא היה כל כך רגיש אלי ואמר שהוא מבין עד כמה הריון מטיפולים הוא יקר והושג בקושי רב ולכן רוצה עוד זמן וחוות דעת כדי להחליט יחד איתנו. פשוט לא יאמן איך בכל שלב רק רוצים לעבור לשלב הבא בתקוה שאז יהיה אפשר לנוח ולהיות שלוים, אך ההחלטות והדילמות רק מתעצמות משלב לשלב. כל כך רוצה רק להניח את הראש ולא לחשוב על כלום, להיות כמו אלפי הנשים האחרות (מי הן??) שעסוקות רק בקנייית בגדי הריון או מקסימום בבחילות... אך מיד אני מתעשתת ויודעת שיש תמורה מדהימה לכל הקשיים שאנו עוברים ואני מקווה שתמיד תמיד גם כשנחבוק את ילדינו שיהיו כבר גדולים, נזכור תמיד את הדרך הזו ונעריך בכל רגע את העובדה שהם ילדינו ואנו הוריהם. טוב, כזו אני, כשקשה לי רגשית, אני בורחת לפילוסופיה. תסלחו לי... בינתיים אין ברירה אלא ללכת שלב אחר שלב, ולא לקפוץ למחשבות ודמיונות רחוקים. נראה מה יהיה בשבוע הבא. תודה שאתם כאן עדיין איתי.

אנחנו איתך לאורך כל הדרך

 

[TALIATELA1]

../images/Emo24.gif../images/Emo201.gif

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

שמחה כ"כ בשבילך, תקוה אחת. מצטערת כ"כ על שנקלעת לסיטואציה שכזו. מאחלת לך שמה שיהיה - יעבור בהצלחה ובקלות

ואל תברחי לנו כל-כך מהר... אני דואגת ומצפה לשמוע עדכונים חיוביים! תחזיקי מעמד בנתיים.

 

[נעה41]

../images/Emo24.gifמזל טוב!!!

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

מזל טוב!!!
אני אשתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה, (ומדובר בהרבה יותר מחצי) ולאחל לך המון המון מזל טוב. אין לי כלים להתמודד עם הדילמה המורכבת שאת נתונה בה. העצה היחידה שאני יכולה לתת זה להסתכל כל פעם קצת קצת קדימה, מבלי לצלול להרהורים מה עדיף שיקרה מבחינת העובר השני. (ואני יודעת שזה הרבה יותר קל להגיד מאשר לבצע

) כל שבוע שיחלוף יתן לך פרספקטיבה טובה יותר לגבי האפשרויות העומדות בפנייך. לא חייבים להחליט עכשיו. עכשיו תנסי להנות מזה שאת ב-ה-ר-י-ו-ן. מאושרת בשבילך ושיהיה לך רק טוב.

 

[Big Mama 1]

אמאלה.........../images/Emo10.gif

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

אמאלה.........

שמחה מפחידה........ מקווה שהכול יעבור לך בשלום, ומתפללת בשבילך.

 

[MIF2004]

ואוו

עדכון ופרידה (?!)
חזרתי עכשיו מהרופא שלי, שהוא רופא להריון בסיכון גבוה. אני בשבוע 5 +6 ימים. אז ככה: הבטא הגבוהה אכן העידה על הריון מרובה. יש שלושה שקים, אך שק אחד לא מפותח, והולך להספג. רק בשק אחד יש דופק (!!!!), בשק השלישי רואים את החלמון אך עדיין לא נצפה דופק. אני צריכה להבדק שוב בשבוע הבא כדי לראות אם השק הזה מתפתח או שלא. אם יהיה דופק, נצרך לשקול דילול עוברים( היות שאני בסיכון גבוה ללידה מוקדמת), אך הסיכון הוא גדול לאבד הכל. הראש שלי מתפוצץ, אני לא מצליחה לארגן את המחשבות. אני מקווה שהטבע יעשה את שלו ולא נצרך לעמוד בפני החלטה מחרידה שכזו .ומצד שני בסתר ליבי אני גם מחזקת את העובר הקטן שעדיין לא פיתח דופק... חשבתי שסיימנו עם תקופות ההמתנה מורטות העצבים, אך כנראה שלא. אני מתנצלת שאני שואלת שאלות שקשורות כבר לשלב ב'. אך אני מרגישה עדיין "פה" ופחות "שם":

איך יכול להיות שזה קרה, הרי בזמן ההזרעה היו אמנם כמה זקיקים אך רק אחד מוביל. (ולא קיימנו אח"כ יחסים בגלל הכאבים, כך שלא יתכן שנכנסתי להריון אח"כ).

מישהי מכירה את הרופאים: ד"ר רייכר וד"ר ליפיץ מתה"ש. איך הם? אנושיים,נחמדים? אני מקווה שאני לא פוגעת באף אחת בשאלותיי. נראה שהיום- בביקור הראשון אצל הרופא להריון בסיכון,ולא אצל הרופא הקודם-לפוריות, עברתי בעצם לפורום השכן... אשמח אם תוכלו לענות לי, וכמובן, תודה ענקית על כל התקופה המטלטלת שעברתי יחד איתכן. על כל התמיכה בלבטים, בשליליים, בהמתנות, בהפלה, ברגעי הכאב וברגעי התקוה. מתפללת ומקווה שתעברו מהר ובקלות את התקופה הזו. תמיד איתכם!!

ואוו
בטח עוברים עלייך ימים קשים, שמחה מהולה בדאגה.... מחזיקה לך אצבעות שאיכשהו העניינים יסתדרו ושהמשך ההריון יהיה משעמם!!! לגבי שאלותייך אני לא מתמצאת בזקיקים, אבל את ליפיץ אני מכירה בתור המומחה בארץ לדיקור מי שפיר. אני יודעת שהוא עושה גם סקירות אולטראסאונד. מעבר לכך אין לי מידע. אני עשיתי אצלו דיקור מי שפיר בהריון השני שלי והוא היה נהדר: רגוע, מקצועי, ולא כאב לי בכלל (בניגוד לדיקור שעשיתי בהריון הראשון). שולחת לך המון אנרגיות חיוביות