עדכון והתייעצות

[ורד מ]

עדכון והתייעצות

רציתי להתייעץ בקשר לתלמיד בן 9, עם אוטיזם. התלמיד נשך את עצמו בפרק כף היד, והתחיל תוכנית של גרייה סנסורית (הברשות וגם גרייה ספציפית לפה, ותחושה עמוקה) לפני כחודשיים. לאחר חודשיים הנשיכות פחתו במידה ניכרת, אבל צצה תופעה חדשה - התלמיד מכניס ידיים לפי הטבעת. מה דעתכן ? אני בכיוון של הפחתת התוכנית הטיפולית בכל מקרה, וחושבת ששני האזורים שהתלמיד בחר לגרות דומים במובנים מסויימים(שכחתי את המילה...).

 

[טל זמנבודה]

בשני המקרים מדובר

בשרירים טבעתיים אולי זה הקשר? טל

 

[שרון שני גונן]

ידיים בפי הטבעת

היי ורד... לא התקשרת אז אכתוב את התשובה בקצרה עבור כולנו, נתקלתי במספר מקרים בהם הופיעה התגובה של הכנסת אצבעות לפי הטבעת. עצותי הן: 1. להרגע. זה אמנם מקום שרובנו לא מאוד מיודדים איתו, ויש לו משמעויות חברתיות מוצנעות. אך מבחינה סנסורית, זהו מוקד מלא עצבים, ולפיכך מהווה מוקד להגנתיות סנסורית בעל אותה לגיטימיות כמו של הפה. 2. להפעיל עקרונות שאנחנו מכירים: גריה פרופריוצפטיבית מורידה רגישות. יש לבדוק שאנו נותנים גריה מערכתית כוללת בכמות ובאיכות מספקת (עומק ההברשה ותכיפות הפעמים). ויש לספק גריה פרופריו לאיזור העכוז. 3. הדרכים שנראות לי הכי סבירות הן: א. לספק מגע לחץ באמצעות תחתונים במידה קטנה יותר, לשים לב שאין בהם גומי. הזן הטוב ביותר הם אלה ה"קלאסיים" עם הפיפייה מקדימה, או להלביש שני זוגות זה על זה. ב. להבריש על העכוז, בתנועה אחת מהגב למטה כולל העכוז. ג. מסאז' עם כדור או גליל, עם דגש על העכוז. 4. בשום פנים ואופן לא להפסיק תכנית בשלב זה. הערה נוספת, ברוב המקרים בהם נתקלתי בעניין זה, חקירה הניבה מידע לגבי הרגלים דומים של הילד בעבר, סביב הרגלי ניקיון או כדומה. מקווה שעזרתי מעט, בהצלחה שרון

 

[ורד מ]

המשך...

בעצם, האיברים היחידים שלו קיבלו גרייה פרופריוצפטיבית היו הבטן והעכוז... שוחחתי עם האם. היא נשמעת מאד עייפה (את הפרטים המדוייקים שלחתי לך). הרופאה יודעה בדיאטה הסנסורית ולא התנגדה להמשכה, אבל המשפחה הפסיקה. לוקחים פסק זמן מהכל. בנתיים בבית הספר התוכנית פועלת כרגיל עד 16:00. תוכלי לפרט מה בדיוק הסימניים שעל פיהם את נוהגת להפחית תדירות הברשות ? אני מרגישה שהגיע הזמן להפחית הברשה אחת בשעה 10:00 בבוקר ובמקומה לאפשר גרייה סנסורית בקופסת מישוש/אורז, לדוגמא. ותודה רבה על עיצותיך החכמות בעניין גרייה בעכוז.

 

[שרון שני גונן]

ועוד...

לגבי בטן ועכוז - להברשות בבטן יש קונטראינדיקציות נוירולוגיות. להברשות עכוז יש קונטראינדיקציות אתיות וחברתיות. חשוב לזכור מדוע לא מברישים או מטפלים במקום מסוים. אין מצב שהייתי מברישה בטן, אבל במקרים נדירים (כמו זה) אני כן ממליצה להבריש עכוז. תזכירי לי כמה זמן כבר נמשכת התכנית? לגבי סימנים להפחתה - לצערי, או לשמחתי,אין מדובר במדע מדוייק. אני מסתכלת על משך הזמן, סביב שמונה או תשעה שבועות, אם לא היו אינדיקציות קודם לכן, אני מתחילה להפחית, עד לסיום מלא של הפרוטוקולים, ואז נשארת עם דיאטה סנסורית בסוף הטיפול, עם הורדת הפרוטוקולים, יש לערוך התאמות בדיאטה הסנסורית, כדי להמנע עד כמה שאפשר מתסמיני גמילה קשים. סימנים אחרים שיש להתחשב בהם הם התנגדות של הילד להברשות בזמנים מסויימים, אז יש לבדוק אם לא מדובר במטפל שלא עושה טוב את הפרוטוקולים או במברשת קשה מדי, או במישהו שמבטא גישה שלילית לטיפול. אם כל התשובות הן שליליות, ניתן להפחית בפרוטוקולים. אין לי מושג למה, אך שעה עשר בבוקר ושש אחה"צ הן בדר"כ הראשונות לרדת. אולי המשפחה תסכים לעשות מסאז' עם כפפה יפנית בעת המקלחת למשל, ואז יהיה לפחות משהו בשעות אחה"צ. זהו בינתיים, אם את צריכה עוד משהו... את יודעת איפה למצוא אותי. לילה טוב והמשך שבוע טוב שרון