lernantino
New member
עדכון והמלצות
הי, לא כתבתי כאן מספר שנים, רציתי לעדכן במצבי ומה כן עזר כי זה יכול אולי לעזור גם לאחרות. רקע - מאובחנת כאנדומטריוזיס דרגה 4 מאז 2004 השנה בה עברתי שני ניתוחים (לפרסקופיה ושישה חודשים לאחר מכן לפרטומיה בעקבות לפרסקופיה שהסתבכה). מגיל 10 לערך סבלתי כאבי תופת בזמן מחזור (ולפני מחזור, ואחרי מחזור...), מה שגרם לאשפוזים חוזרים אחת למספר חודשים, והאשמות שונות ומשונות בכך שאני 'מפונקת' מצד רופאים שונים ומשונים. הייתי עושה שנים קוקטלים של משככי כאבים שעזרו בצורה מוגבלת ביותר ועם תקופה קצרה שאפילו מרוב יאוש הייתי מערבבת אותם עם אלכוהול כדי לצנוח ולא להרגיש את כאבי התופת. מאז 2004 עברתי לתרופות מרשם נגד כאבים שעזרו בצורה מוגבלת ביותר. ב2005 טופלתי בדפו פרוברה שהיה סיוט (סבלתי תופעות לוואי ולקח חודשים ארוכים מאז שהפסקתי ועד שהן הפסיקו). ב2006 הגעתי בעקבות המלצה בפורום זה לפרופ' שולמן ומאז טופלתי בדקאפפטיל ברצף יחד עם אסטרוגן ופרוגסטרון בנפרד (זה פשוט השתנה כל פעם האחרון היה לדעתי אסטרדיול ופרוברה). כלומר במשך מספר שנים גם קיבלתי זריקות, גם הדבקתי מדבקות וגם בלעתי כדורים... גם זה עזר בצורה מוגבלת ונאלצתי לקחת תרופות כאבים במרשם דרך רופאת כאב חלקים ניכרים של החודש כשאנחנו מנסים לאזן בין פחות פרוגסטרון (כאבים מוגברים) ליותר פרוגסטרון (דכאון מוגבר). עברתי דרך תל השומר אבל הם לחצו רק על ניתוח ואחרי השניים הקודמים פחדתי, כך שנפרדו דרכנו. בקיצור יאוש. בדצמבר האחרון סבלתי כחודש מורטיגו ואז החלטתי שלפני שאני מתפרקת לגמרי אני חייבת לעשות שינוי מהשורש. הלכתי לנטורופתית, שיניתי את התזונה, והתחלתי לקחת תוספי מזון. מאז חמישה חודשים אני בלי משככי כאבים. כדי שתבינו את ההבדל - הייתי למעלה מעשרים שנה עם משככי כאבים חלקים ניכרים של החודש, כשעברתי דירה לפני מס' חודשים זה היה ממש עצוב לראות כי היו לי משככי כאבים בכל 'חור' כי פחדתי נורא להתקע בלי - בכל תיק, בכל מגירה, בכל חדר... בלי כאבים - כבר אין צורך בהורמונים, חזרתי לשולמן ואני כבר חודשיים בלי הורמונים. זו פעם ראשונה שעזבתי את המרפאה בלי שאני בוכה מיאוש. המחזור עוד לא סדיר, אבל אין כמעט כאבים - רוב החודש מלבד כמה ימים בלי כאבים כלל (בעבר היו לי כאבים לפני מחזור, בזמן מחזור, ואחרי מחזור) , והמעט מאד שיש עוברים עם תוסף מגנזיום בלי צורך בנוגדי כאבים. העדר הכאבים זה נס, והפסקת ההורמונים שגרמו לי לשינוים במצבי הרוח זה נס, ואני מחכה לראות את הסוכר שלי יורד - כבר יש ירידה (ההורמונים הקפיצו לי גם את הסוכר כך שזכיתי להגדרה המלבבת של סכרת). זה לא שלא קראתי אפילו כאן בפורום על כל מיני המלצות תזונתיות, אבל אף פעם לא הבנתי עד כמה זה יכול לעשות הבדל של שמים וארץ. לבקשתו של שולמן השארתי אצלו את השם של הנטורופתית. בקיצור אני ממליצה בחום לבדוק את האופציה התזונתית, ולמי שזה לא רלוונטי עבורה ממליצה בחום לא להסתפק בתרופות הרגילות אלא לשקול בחיוב רפואת כאב, בזמנו זה שיפר מאד את איכות חיי המעבר לכדור אחד שבאמת משפיע במקום חמישה שבקושי מדגדגים. ועוד המלצה אחרונה כי שנים לא כתבתי כאן
כל פעם רציתי לשתף ואז דברים אחרים קרו. בזמנו סבלתי מעייפות שחבל"ז והייתי קוראת בפורום מעוד נשים שסובלות מעייפות שחבל"ז, וחשבתי שזה בגלל האנדו וזה מה יש. ואז במסגרת החיפושים של מה יכול לעזור הגעתי גם לאיזה רופא שהפנה אותי למעבדת שינה - והתברר שאני סובלת מדום נשימה בשינה התחלתי טיפול והפסקתי להיות עייפה שחבל"ז...אז אני ממליצה למי ששפוכה וסבורה שזה רק מהאנדו ללכת למעבדת שינה לבדוק אולי יש דברים נוספים. הרבה בריאות חברות.
הי, לא כתבתי כאן מספר שנים, רציתי לעדכן במצבי ומה כן עזר כי זה יכול אולי לעזור גם לאחרות. רקע - מאובחנת כאנדומטריוזיס דרגה 4 מאז 2004 השנה בה עברתי שני ניתוחים (לפרסקופיה ושישה חודשים לאחר מכן לפרטומיה בעקבות לפרסקופיה שהסתבכה). מגיל 10 לערך סבלתי כאבי תופת בזמן מחזור (ולפני מחזור, ואחרי מחזור...), מה שגרם לאשפוזים חוזרים אחת למספר חודשים, והאשמות שונות ומשונות בכך שאני 'מפונקת' מצד רופאים שונים ומשונים. הייתי עושה שנים קוקטלים של משככי כאבים שעזרו בצורה מוגבלת ביותר ועם תקופה קצרה שאפילו מרוב יאוש הייתי מערבבת אותם עם אלכוהול כדי לצנוח ולא להרגיש את כאבי התופת. מאז 2004 עברתי לתרופות מרשם נגד כאבים שעזרו בצורה מוגבלת ביותר. ב2005 טופלתי בדפו פרוברה שהיה סיוט (סבלתי תופעות לוואי ולקח חודשים ארוכים מאז שהפסקתי ועד שהן הפסיקו). ב2006 הגעתי בעקבות המלצה בפורום זה לפרופ' שולמן ומאז טופלתי בדקאפפטיל ברצף יחד עם אסטרוגן ופרוגסטרון בנפרד (זה פשוט השתנה כל פעם האחרון היה לדעתי אסטרדיול ופרוברה). כלומר במשך מספר שנים גם קיבלתי זריקות, גם הדבקתי מדבקות וגם בלעתי כדורים... גם זה עזר בצורה מוגבלת ונאלצתי לקחת תרופות כאבים במרשם דרך רופאת כאב חלקים ניכרים של החודש כשאנחנו מנסים לאזן בין פחות פרוגסטרון (כאבים מוגברים) ליותר פרוגסטרון (דכאון מוגבר). עברתי דרך תל השומר אבל הם לחצו רק על ניתוח ואחרי השניים הקודמים פחדתי, כך שנפרדו דרכנו. בקיצור יאוש. בדצמבר האחרון סבלתי כחודש מורטיגו ואז החלטתי שלפני שאני מתפרקת לגמרי אני חייבת לעשות שינוי מהשורש. הלכתי לנטורופתית, שיניתי את התזונה, והתחלתי לקחת תוספי מזון. מאז חמישה חודשים אני בלי משככי כאבים. כדי שתבינו את ההבדל - הייתי למעלה מעשרים שנה עם משככי כאבים חלקים ניכרים של החודש, כשעברתי דירה לפני מס' חודשים זה היה ממש עצוב לראות כי היו לי משככי כאבים בכל 'חור' כי פחדתי נורא להתקע בלי - בכל תיק, בכל מגירה, בכל חדר... בלי כאבים - כבר אין צורך בהורמונים, חזרתי לשולמן ואני כבר חודשיים בלי הורמונים. זו פעם ראשונה שעזבתי את המרפאה בלי שאני בוכה מיאוש. המחזור עוד לא סדיר, אבל אין כמעט כאבים - רוב החודש מלבד כמה ימים בלי כאבים כלל (בעבר היו לי כאבים לפני מחזור, בזמן מחזור, ואחרי מחזור) , והמעט מאד שיש עוברים עם תוסף מגנזיום בלי צורך בנוגדי כאבים. העדר הכאבים זה נס, והפסקת ההורמונים שגרמו לי לשינוים במצבי הרוח זה נס, ואני מחכה לראות את הסוכר שלי יורד - כבר יש ירידה (ההורמונים הקפיצו לי גם את הסוכר כך שזכיתי להגדרה המלבבת של סכרת). זה לא שלא קראתי אפילו כאן בפורום על כל מיני המלצות תזונתיות, אבל אף פעם לא הבנתי עד כמה זה יכול לעשות הבדל של שמים וארץ. לבקשתו של שולמן השארתי אצלו את השם של הנטורופתית. בקיצור אני ממליצה בחום לבדוק את האופציה התזונתית, ולמי שזה לא רלוונטי עבורה ממליצה בחום לא להסתפק בתרופות הרגילות אלא לשקול בחיוב רפואת כאב, בזמנו זה שיפר מאד את איכות חיי המעבר לכדור אחד שבאמת משפיע במקום חמישה שבקושי מדגדגים. ועוד המלצה אחרונה כי שנים לא כתבתי כאן
כל פעם רציתי לשתף ואז דברים אחרים קרו. בזמנו סבלתי מעייפות שחבל"ז והייתי קוראת בפורום מעוד נשים שסובלות מעייפות שחבל"ז, וחשבתי שזה בגלל האנדו וזה מה יש. ואז במסגרת החיפושים של מה יכול לעזור הגעתי גם לאיזה רופא שהפנה אותי למעבדת שינה - והתברר שאני סובלת מדום נשימה בשינה התחלתי טיפול והפסקתי להיות עייפה שחבל"ז...אז אני ממליצה למי ששפוכה וסבורה שזה רק מהאנדו ללכת למעבדת שינה לבדוק אולי יש דברים נוספים. הרבה בריאות חברות.
