עדי - חלק ראשון
בימים שהייתי סטודנט לפני מס´ שנים, עסקתי גם בעבודה שכרוכה ביקורי בית ונשאה אופי טכני, לא מהסוג שצריך למכור משהו (ולשכנע בכוח) או ללכלך את הידיים. יצא לי לפגוש אנשים רבים במקומות שונים, מעניינים יותר ופחות. אבל עדי היתה משהו אחר לגמרי. הביקור הראשון בביתה התמקד בעניינים מקצועיים ועבר ללא אירועים מיוחדים. למרות זאת היה לי קשה להתעלם מגופה המחוטב, עורה השחום, פניה העדינות ועיניה השחורות והגדולות. בביקור השני כבר גלשנו לפסים אישיים, היא הייתה נשואה לא באושר ומבוגרת ממני בשבע שנים, כלומר בשנות השלושים לחייה. בעלה היה רופא ועבד במשמרות, כולל משמרות לילה רבות והיתה להם ילדה מקסימה בת 4. הביקור התארך מעבר למקובל לאחר ששוחחנו רבות ומצאנו שיש בנו הרבה מהמשותף וקבענו שנפגש שוב באחד הערבים כשבעלה יהיה במשמרת לילה. לא כל כך ידעתי למה לצפות, שכן עובדת היותה נשואה מחקה לי כל מחשבה לא מוסרית מהראש, מה גם שהייתי צעיר ותמים יחסית.
בימים שהייתי סטודנט לפני מס´ שנים, עסקתי גם בעבודה שכרוכה ביקורי בית ונשאה אופי טכני, לא מהסוג שצריך למכור משהו (ולשכנע בכוח) או ללכלך את הידיים. יצא לי לפגוש אנשים רבים במקומות שונים, מעניינים יותר ופחות. אבל עדי היתה משהו אחר לגמרי. הביקור הראשון בביתה התמקד בעניינים מקצועיים ועבר ללא אירועים מיוחדים. למרות זאת היה לי קשה להתעלם מגופה המחוטב, עורה השחום, פניה העדינות ועיניה השחורות והגדולות. בביקור השני כבר גלשנו לפסים אישיים, היא הייתה נשואה לא באושר ומבוגרת ממני בשבע שנים, כלומר בשנות השלושים לחייה. בעלה היה רופא ועבד במשמרות, כולל משמרות לילה רבות והיתה להם ילדה מקסימה בת 4. הביקור התארך מעבר למקובל לאחר ששוחחנו רבות ומצאנו שיש בנו הרבה מהמשותף וקבענו שנפגש שוב באחד הערבים כשבעלה יהיה במשמרת לילה. לא כל כך ידעתי למה לצפות, שכן עובדת היותה נשואה מחקה לי כל מחשבה לא מוסרית מהראש, מה גם שהייתי צעיר ותמים יחסית.