עדיין פה
בוקר טוב בנות, עדיין פה, שבוע 38+ 2, עדיין עם בטן ועם כאבי גב שלא מביישים את מיטב הספורטאים לשעבר עם פריצת דיסק כזו או אחרת. מה שלומכן? אני מדי פעם קוראת פה, לעתים רחוקות מגיבה. פורום שוקק, זה כיף לראות את זה.
אז הכל מוכן. גם התיק ללידה כבר פלוס מינוס מוכן, החדר מוכן עד כמה שאפשר, בעלי היקר יקפוץ הביתה לאחר הלידה כדי להכניס את המובילים עם כל המיטה, שידה ושאר ההזמנה שעשינו מבעוד מועד, רכשנו לאחרונה גם מדף חמוד- שמתי לב אגב, שכל הדברים היפים עולים כסף. הדברים הפחות יפים הם גם פחות איכותיים, ולא תמיד אפשר לחסוך איפה שחושבים שאפשר לחסוך. יש בזה משהו מאוד מעצבן, ומצד שני זה ככה כמעט בכל דבר, לא? הבית גם כן מוכן כמה שהוא יכול להיות מוכן, החתולים שלנו בטח יהיו בשוק אבל אנחנו נשתדל שיהיה בסדר.... אנחנו בטוח נהיה בשוק, אבל אני מקווה שהחתולים שלנו ישתדלו שיהיה לנו בסדר.... אה, סוג של הומור, עזבו.... בלילות שאני ישנה אני חולמת על תינוק, כמובן, או על הרעיון של תינוק, או על הידיעה שיש לי תינוק. ויש לילות שאני חולמת על ההורים שלי. והם חסרים לי מאוד מאוד ולפעמים זה פשוט לא מובן לי איך כל כך הרבה דברים יפים וטובים קורים לי בחיים והם לא פה. כן, הם איתי תמיד, אבל בחייאת אבוק, זה ממש לא אותו הדבר כמו הנוכחות הפיזית שלהם. בלילות שאני לא ישנה, אני מסתובבת מצד לצד וחושבת על כל מיני דברים ונזכרת בכל מיני דברים מהילדות שלא חשבתי עליהם מאז שהם קרו.... ובגדול, אני כל הזמן חושבת שאלו הימים האחרונים של בעלי האהוב ושלי כזוג סוליקו, ללא התחייבות מעבר לחתולים. פתאום יהיו צירים, תהיה לידה, יהיו דמעות, יהיה בלאגן, ובעיקר- מחוייבות לכל החיים. ואני אפסיק לישון כמו שצריך עד שהילד יהיה בן 25 בערך..... זה מוזר, ומרגש, ומצחיק, והכי ביזארי, הכי חייזרי והכי טבעי- מדהים איך שהכל ביחד. בכל אופן- תאריך הלידה המשוער הוא ה- 4.1.07. אבל, כידוע, חודש תשיעי הוא חודש הפכפך שלא ניתן לקבוע תוכניות כמו שצריך שכן הלידה יכולה לקרות בכל נקודת זמן שהיא. ועל כן- אני פותחת בזאת סבב הימורים. יש הטוענים שזה עומד לקרות במהלך השבוע הקרוב. אני באופן אישי חושבת שיותר סימבולי לסיים את 2006 ללא צאצא, ולהתחיל את 2007 עם צאצא ופאזה חדשה בחיים. מצד שני, הגב כבר באמת שחוק, הרצון לסושי עם טונה אדומה הולך וגובר (סתם כי אני יודעת שעוד מעט אני אוכל לגמוע ערימות שלהדג הנפלא הזה), והכמיהה לישון- או לפחות לשכב על הבטן- היא פשוט אינסופית!! אז לחשוב שזה יכול לחזור אליי בשבוע הבא זה נחמד. מצד שלישי- וכן, תמיד יש צד שלישי, המשפט שמנחה אותי "בהריון אין הגיון"- זיכרו זאת!!- מצד שלישי, אם הג'ינג'י בבטן צריך עוד זמן, שיקח את הזמן, אני לא היה זו שאקבע לו מתי הוא צריך לצאת. רק שיצא, ושיהיה בריא, ושלא יכאיב לאימא שלו יותר מדי עם הראש הגדול שלו (גם לסבא שלו היה ראש גדול אגב....). אז אתן מוזמנות להמר, אני רוב הזמן בבית, מטילה את הגוף שלי על הספה עם כל מיני כריות תמיכה וכו', יוצאת רק כאשר בעלי האהוב והתומך והבאמת נפלא נמצא איתי כדי לעזור לי להיכנס לאוטו, לצאת מהאוטו, לסחוב את כל העולם ואישתו, ולפעמים גם לעזור לי לקום מהספה...... כן, סוג של מנוף פרטי, אבל מנוף מתוק וחמוד מאוד.
אני אהיה פה לקרוא, ואם לא אהיה פה, סימן שהגיעה השעה לפאזה חדשה. שבת מנוחה וחורף מצוין לכולנו!
בוקר טוב בנות, עדיין פה, שבוע 38+ 2, עדיין עם בטן ועם כאבי גב שלא מביישים את מיטב הספורטאים לשעבר עם פריצת דיסק כזו או אחרת. מה שלומכן? אני מדי פעם קוראת פה, לעתים רחוקות מגיבה. פורום שוקק, זה כיף לראות את זה.
