עדיין ללא תמונה

[הנומן]

ודף המזכרת שהונפק

הדף כולל את הבולים הישראלי והתאילנדי וכן את החותמות בהתאמה. בסה"כ, דף יפה שהונפק.

 

[rachelea]

למה לוותר על החותמת ?

לדעתי, עליך לחזור בתחילת השבוע הבא ולדרוש כי ישימו
לך את החותמת, כאילו הוטבעה אתמול.

ומכל הסיפורים הללו אני תמהה:
האם יש מישהו בדואר ישראל שקורא את תלונותינו?
האם יש עיתונאי שירים את הכפפה ו"ירד" אחת ולתמיד על
על הפעילות המדשדשת של הצבי הדוהר?

 

[הנומן]

דואר ישראל

רחל'ה,

בוודאי שאחזור בשבוע הבא אבל זה טרטור לא קל מכיוון והסניף פתוח בשעות העבודה שלי וכל "קפיצה" מצריכה הפסד שעות עבודה יקרות.

מהשנים הרבות בהן אני אספן בולים אני מתרשם שיש פער עצום בין השירות הבולאי שבאמת עושה מאמצים להנפיק בולים יפים (כאן לא כולם יסכימו איתי), מוציא הודעות מסודרות וכו' לבין הפקידים בסניפים שהדבר פשוט לא מעניין אותם ואין להם שמץ של מושג במה מדובר. כל פעם שאספן מחו"ל מבקש ממני "רק להחתים מכתב בחותמת מיוחדת" או "תכין לי גלוית מירב" אני כבר מתחלחל מראש ויודע איזה מסלול חתחתים אני הולך לעבור. כבר נשלחו עשרות תלונות ושום דבר לא משתנה (אני כבר לא מדבר על הקשקוש בעט על הבולים, ניחא...).

אפילו לאוס, אחת ממדינות העולם השלישי ובין המדינות העניות בעולם, למדה לתת שירות לאספנים באמצעות חנות מיוחדת בה ניתן לרכוש את כל הבולים המונפקים גם כאלו שהונפקו לפני שנה ושנתיים. כל מי שביקר בסניף הדואר הראשי בבנגקוק יכול רק לקנא מהשירות. מסגרות תצוגה בהן מוצגים בולים מהשנים האחרונות (לדעתי, יותר מעשר שנים) וליד כל סדרת בולים יש מספר. הפקיד מצייד את הלקוח בעט ונייר וכל שעליך לעשות הוא רק לתת את מספרי הסדרות ולקבל את הבולים ארוזים יפה.

נכון, הדואר פתח חנות בה ניתן לרכוש בולים אבל רק בחבילות ואת כל הבולים המונפקים יחד. בול בודד או סדרת בולים בודדת לא ניתן לרכוש כעבור שבוע-שבועיים מיום ההנפקה בסניפים. חבל.

 

[ג רפאל]

התמונה העועלתה בשרשור נפרד

במסגרת השיטוט בספרייה