עדיין לא הבנתי מה זה desu.

[5 0 6]

עדיין לא הבנתי מה זה desu.

סוג של אוגד שמראה נימוס, לא? אני יודע גם שיש לו הטיות, שאחת מהן היא da, אבל זה הכל. מישהו יכול לפרט או לתת מאמר בקשר לזה? וגם-שמתי-לב שלפעמים באנימה הם אומרים arigatou gozaimashita, שזו צורת העבר של arigatou gozaimasu. אז מתי משתמשים בצורת העבר (mashita) ומתי בצורת ההווה/עתיד (masu)? תודה

 

[אורן רונן]

אכן כן

desu הוא הצורה המנומסת (בזמן הווה/עתיד) של אוגד במשפט שמני יפני. כמו כן, הוא משמש כמסמן נימוס גם במקומות בהם מבחינה דקדוקית אין צורך באוגד. בזמנים אחרים, הוא הופך ל-deshita (עבר), dewa arimasen (שלילה הווה/עתיד) ו-dewa arimasen deshita (שלילה עבר). מבחינה אטימולוגית, אין דעה אחידה על מקור המילה בין החוקרים השונים, אך התאוריות הנפוצות ביותר הן שזהו קיצור ל-de gozaimasu או de arimasu da היא הצורה הפשוטה (לא-מנומסת) של desu. חשוב לזכור - לא בכל מקום בו מופיע desu במשפט מנומס אפשר להמירו ל-da כדי לקבל את המקבילה הלא מנומסת! במקרים מסוימים (בדיוק אלה בהם desu משמש כמציין נימוס בלבד), הוא נשמט. כמו כן, da יופיע לפעמים גם במשפטים מנומסים בתוך פסוקיות. בזמנים אחרים: datta (עבר), dewa nai (הווה/עציד שלילה), dewa nakatta (עבר שלילה). בשפה דיבורית, dewa מתקצר לעתים קרובות ל-ja.

 

[5 0 6]

אז desu ו-da מופיעים רק במשפט שמני?

תודה רבה. ומה לגבי מילות שעבוד (ש...כש...אשר...)? חיפשתי באיזה מילון ולא מצאתי כאלה...

 

[אורן רונן]

בתור אוגדים

desu ו-da לא יבואו במשפטים בהם הנשוא הוא פועל. לגבי מילות שעבוד - חלקן יתורגמו בצורה הטובה היותר למיליות (תוך כדי שינוי מבנה המשפט), אך כדי ליצור זיקה במשפט יפני, הפסוקית מופיעה לפני המילה אותה היא מתארת, ותמיד בצורה הפשוטה, לא המנומסת: 昨日買った靴は赤いです kinou katta kutsu wa akai desu הנעליים שקניתי אתמול הן אדומות. שים לב: המשפט מנומס (משתמש ב-desu), אך הפועל בפסוקית מופיע בצורה הפשוטה (katta במקום kaimashita).

 

[5 0 6]

ומה לגבי תיאורים?

מה אם אני רוצה לתאר דרך התנהגות של אדם מסויים? אדם ש...אוהב לעזור, מחפש צרות, תמיד חולה... ותודה על הכל. מצטער על הנדנודים.

 

[אורן רונן]

באותה דרך

"אוהב לעזור", "מחפש צרות" - אלו פסוקיות עם פעלים, ומתנהגות בדיוק לפי הדוגמא "קניתי אתמול". אפשר לשים גם משפטים שמניים (גם כאלו שמסתיימים בשם תואר) בתור פסוקית זיקה. minna ga suki hito - אדם שאוהב את כולם.

 

[שרית(^_^)]

תיקון קטן

minna ga suki NA hito

 

[5 0 6]

מה ה-na הזה אומר, למשל?

ואני חשבתי שהיא לא כל-כך קשה כמו שאומרים@_@

 

[אורן רונן]

na

תארים ביפנית מתחלקים לשתי קבוצות: תארי i (נגמרים באות i, מלבד אלה שנגמרים ב-ei) ותארי na (כל השאר). תארי na קרובים יותר לשמות עצם בצורתם הדקדוקית. שם תואר יכול לבוא לפני שם עצם, בצמוד אליו, כדי לתארו: ookii hito - אדם גדול. chiisai hito - אדם קטן. תארי na זקוקים לתוספת na כשהם באים בצורה זו: shizuka na hito - אדם שקט. kirei na hito - אדם יפה. הם אינם זקוקים ל-na כשהם באים במקום אחר במשפט. לדוגמא, כנשוא: hito wa ookii desu - (ה)אדם הוא גדול. hito wa shizuka desu - (ה)אדם הוא שקט.

 

[אורן רונן]

הממ

כן, מה שכתבתי לא נכון, אבל את בטוחה שלא צריך להיות minna ga suki DA hito? suki na hito משמעו "אדם אהוב", לא "אדם (ש)אוהב". minna ga suki da משמעו "(אני/אתה/הוא) אוהב את כולם". מכיוון שמדובר כאן בזיקה, ולא בהצמדה פשוטה של שם תואר לשם עצם, אין צורך ב-na אבל יש צורך ב-da מכיוון שזהו לא תואר i (ולכן הוא צריך תוספת אוגד לציון זמן).

 

[5 0 6]

אחרי ההסבר שלך גם לי זה נראה מוזר.

suki הרי נגמר ב-i, אז למה הוא צריך na? ואני עדיין לא אעזוב אותך, עכשיו אני מבקש לדעת מה זה da. תודה, ומצטער על כל ההטרדה.

 

[אורן רונן]

נכון, ההסבר שלי לא היה מלא

תארי i הם אלו שמסתיימים ב-ai, ii, ui, oi. כל השאר הם תארי na. da, כפי שאמרתי קודם, הוא הצורה הפשוטה של האוגד. אחד ההדלים בין תארי i לתארי na הוא שתארי i כוללים בתוכם את הטיית הזמן כשהם באים בתור נשוא: ki wa ookii desu - העץ הוא גדול ki wa ookikatta desu - העץ היה גדול ki wa ookikunai desu - העץ אינו גדול ki wa ookikunakatta desu - העץ לא היה גדול בכל המשפטים הנ"ל, desu בא ללא הטיית זמן, ומשמש רק לשם הפיכת המשפט למנומס. את כל המשפטים האלה אפשר להמיר לפשוטים (לא מנומסים) ע"י השמטת המילה desu בלבד. לעומת זאת, תארי na לא כוללים זמן: ki wa kirei desu - העץ הוא יפה ki wa kirei deshita - העץ היה יפה ki wa kirei dewa arimasen - העץ אינו יפה ki wa kirei dewa arimasen deshita - העץ לא היה יפה כאן האוגד desu חייב לבא, מכיוון שהוא מראה את זמן המשפט. כדי להמיר את המשפטים לצורתם הפשוטה, משנים את האוגד ל-da, datta, dewa nai, dewa nakatta.

 

[5 0 6]

תודה רבה על הכל../images/Emo13.gif

 

[לירון אוהבת יפן]

לפי הספר לימוד שלי

(אני סטודנטית שנה א' יפנית) צריך　な ולא だ במשפט זיקה. אבל להסביר למה אני לא יודעת...

 

[אורן רונן]

יכול להיות שאת צודקת

אבדוק בספרים. (לא ציינתי זאת קודם, אבל אינני מומחה כלל וכלל -- למדתי שנתיים במסגרת "דיאלוג", קראתי הרבה חומר דקדוקי מעבר למה שנלמד בקורס [מדף ספרי הדקדוק היפני שלי מתמלא בקצב]ֿ, ואתחיל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה בסמסטר הסתיו הקרוב, בגיל המופלג 27. לכן קחו כל מה שאני אומר בערבון מוגבל.)

 

[לירון אוהבת יפן]

תלמד לימודי מזרח אסיה?

באיזו אוניברסיטה?

 

[אורן רונן]

בתל-אביב

אני מניח שלפחות מבחינת שפה, השנה הראשונה תהיה קלה למדי.