עדיין חולם....

[ferdinand]

עדיין חולם....

עולה בחדר המדרגות מגיע אל הדלת הלב דוהר – בקושי מצליח לבלוע רוק נעמד לרגע מולה, מנסה לשווא לסדר את הנשימה טוק טוק רשרושים של מפתח הדלת נפתחת עומד לחטוף התקף לב מרגיש כמו מכה בחזה, בסרעפת, מחסיר פעימה ורגע של הלם למרות כל התמונות, המצלמות, המילים התאורים... את קצת שונה.... לא יודע מי עשה את "הצעד הראשון" מאמץ אותך חזק אלי מנשק אותך קודם על המצח ואת העיניים היפות לאורך האף נוגע בריפרוף בשפתיים ולא מאמין שזה אמיתי נושם אותך לתוכי מעביר את הלשון על שפתייך מרגיש אותן נפתחות מעט מצמיד את שלי לשלך מרגיש ערפל אופף, עומד להתעלף מאושר נשיקה עמוקה לשון פוגשת לשון בפתח.....

 

[מלכת שבע]

עדיין חולמת

אתמול, שיחה קצרה בינינו (קצרה רק במונחים שלי ושלך) מדברים על "תמונת היום"- תמונה שעלת שוב ושוב רגע המפגש הראשון. מתאר לי מדרגות ודלת, לא יודע מה קודם- מקיש על הדלת או הפתיחה שלה. כותב על הלב שדוהר, הפעימה שחסרה וההתכווצות בחזה. החלפת מבטים ראשונה צועדים אחת לקראת השנייה לחיבוק חזק, לנשיקה ראשונה. מתארת לך חורשה עם חלקת דשה גדולה, מגיעה ראשונה, פורסת שמיכה. נרות בכלי זכוכית, שתי כוסות ובקבוק יין. מרגישה שהדיאלוג הפך למונולוג. "חולם?" אני שואלת ואין תגובה. -אולי נרדמת הישיבה מול המחשב? חולפת דקה ואתה כותב "תסתכלי בפורום". קוראת את "עדיין חולם" ומתרגשת עד מעמקי נשמתי. המילים קולחות ממך, עוטפות אותי, מלטפות את גופי. כבר לא חזרנו ל"תמונה שלי". מאוחר אהובי. מאוחר. אבל הדמיון שלי ממשיך ובונה תמונה יש גבעת דשה והרדופים, שולחנות מעץ ועוף לילי שצועק. עומדת ליד הרכב שלי, האורות דולקים מחכה לך. רכב נכנס לחניה, חונה צמוד אליי, מכבה את הרכב, מכבה את האורות. אתה מתמהמה שנייה, לוקח אוויר. מי זה מרעיש כל כך? הלב שלי או שלך? יוצא אליי, צועדת עליך, מחבק חזק, מחבקת בחזרה. מבטים נפגשים, שפתיים נצמדות,פיות נפתחים. מספר צעדים לכיוון הקן שלנו ושוב מתנשקים, נושמים עמוק, ושבים לצעוד. מתיישבים על השמיכה, חצי שכיבה חצי ישיבה טובל אצבע בכוס יין, מצייר את שפתיי...

 

[מלכת שבע]

***

תמונה שעולה דשא

 

[ferdinand]

את שיגורתי בא לי – ידעתי שאתברבר

כבר התחלתי לחשוב שאסע אבוד לנצח ביער והנה סופוסף. החניון מתאים לתיאור ורכב דולק. מתקרב בחשש. כן זה האוטו. ומשהו מנצנץ שם למטה מכבה מנוע ואורות רק עכשיו – כשסרו "דאגות הדרך" קולט את משמעות הרגע. הרגליים רועדות. לוקח נשימה ארוכה פותח את הדלת, פוסע החוצה שמיכה פרושה, נרות. קולות ליילים של יער ואת עומדת לקבל את פני אורות הרכב מסנוורים – רואה לא רואה ניגש, קורא בשמך, ואת עונה נוגע בקצות האצבעות "פיק" כמו חשמל סטטי, וניצוצות מתח של תשוקה למגע שלך נפרק בעוצמה מאמץ אותך חזק אלי לא חושב יותר – רק מרגיש שפתיים שנוגעות, וריח כמו שלא תיארתי לא יכולתי לתאר נטוע לא יכול לזוז אוחזת בידי – מובילה אותי מדמימה את האוטו כל היער הס. שוכב לצידך על השמיכה נוגע בקצות האצבעות ואושר שמציף ותשוקה שמזדקפת ניצמד אלייך שתרגישי........

 

[מלכת שבע]

אממממ

מחבקת את מותנך, מצמידה את גופי אליך את שפתיי לשפתיך נושכת קלות את השפה התחתונה, מנשקת אותה ריח של גילוח מהול בריח גברי משכר. לומדת את תווי פניך, בעיניי, באצבעותיי, מעבירה אצבעות על קו הלסת, על האף, מלטפת את המצח, מיישרת קמטיי הבעה, מטיילת על האוזן, חופנת את העורף, פורעת את שערך. נשיקות קטנות על עיניך העצומות, נשיקה קטנה לקצה אפך. פוקח עיניים מדהימות, מעורפלות בתשוקה מנשקת את הסנטר, טורפת את הפה...

 

[ferdinand]

וכמו שחשבנו:

כמו זיקוק (המקלות השחורים האלו של יום העצמאות) שמדליק זיקוק שברגע שזה יתחיל הכול יבער כמו שני כדורי כספית – שמגע קטן הופך אותן לאחד הנשיקות שלך חודרות אלי עד לעצם – עד לעימקי הנשמה הכמיהה של הגוף שהתעכבה כל כך הרבה זמן לפרוק – קודם לפרוק לא יכול יותר לשאת את החציצה של הבד ביננו רוצה הכי קרוב שאפשר – להיכנס אל תוך העור לא שבע מנשיקותייך – שפתייך על שפתי חיבור של קסם – חוקר אותך מבפנים חוקרת אותי ידיים כבר בתוך הבגדים – מוצא שדיים ציפורנייך חופרות בגבי – שאדע שזה כבר לא חלום מצליח להשתלט מעט – פותח כפתור אחרי כפתור (הרי יש לנו גם את הדרך חזרה) או שאין דרך חזרה פני שוקעות בבשרך, נושם את שדייך – אמיתיים חמים נושמים אלי בחזרה נתקע עם הקרסים (שכחת? – פתיחה קידמית!) וכשזה משתחרר פיטמה שעד עכשיו היתה תמונה מפוקסלת מקבלת מרקם חיים בין שיני אוי מלכה שלי רוצה אותך, להיות בך . . . .

 

[מלכת שבע]

ואני אותך

מגע ידך על גופי משלח בי זרמים לוהטים, הנשיקות שלך מגיעות הישר מליבך לתוך ליבי זקוקה לך, לגופך, לצידי, בתוכי. הפה שלך סוגר על הפטמה שלי, צורב אותי. ידך ממוללת את הפטמה השנייה, הדם שלי הפך ללבה. נשימתי נתקעת, הגב מתקמר, זקוקה לך קרוב יותר. ידיי מלטפות את גבך, שורטות אותו, מצמידה אותך קרוב אליי, נושמת אותך, טועמת אותך. חולצה טורדנית! מקלפת אותה מגופך, מבטך לא עוזב את עיניי. מלטפת את החזה שלך, מתענגת על התחושה. אתה יודע בדיוק מה אני רוצה עכשיו. משכיב אותי בעדינות על הגב, מתמקם בין רגליי. מרגישה אותך. מרגישה את גופך על מפתח מכנסיי. מצמיד בטן לבטן, צלע לצלע, מועך את השדיים שלי בחזה שלך. נושמת עמוקות, נושמת אותך, גוף לגוף, עור לעור. הפיות נצמדים בשקיקה, לשונות פוצחים בריקוד אינטימי, ידיי על גבך, בתוך שערך, מעסה, מלטפת בחוזקה, צמאה לגופך אהוב ליבי....

 

[ferdinand]

צמא לגופך

לשתות אותך שפתי ניתקות משפתייך, יוצאות למסע שותה אותך טפח אחר טפח מלקק את פנייך, במורד צוארך מרגיש את הגרוגרת נעה תחת לשוני כשאת מנסה לבלוע אויר מנשק את השקע בין עצמות הבריח, מלקק לאורכן טומן פני בבית השחי מרגיש את הזיפים הקטנים, מלקק את זרועותייך מנשק את הצלעות – אחת, אחת מנשק עם האף, "אסקימואית" את פיטמותייך טובע בשדייך יורד בשביל, בעמק בינהם טובל לשון בטבורך, מנשק את הרעד בביטנך סחרחורת של עונג עוטפת אותי כששוקע בין רגלייך המעיין האפל שלך פועם וחם ורטוב מושך אותי אליו טובל בו לשון, מעביר אותה על פי שפת הבאר מצמיד שפתיים ויונק אותך אפוף בחום, בניחוח בטעם של תשוקתך התגובה של גופך, מעבירה בי צמרמורת מרגיש על הסף נענה לקריאתך, עולה מול פנייך, נשען על זרועות נעולות אף אל אף, מבטי נעוץ במבטך שנעוץ במבטי נשאב לתוכך רואה את זה בעינייך מרגיש אש ודבש וקורא בשמך מנסה לרגע אחד להינתק, להביט מהצד, לינצור את הרגע שני גופים שהם אחד מרגיש אותך מתהדקת סביבי, סוחטת אותי רגלייך כרוכות סביב מותני, מצמידות אותי חזק מחניק צעקה, נאנק, רואה בעינייך את ההזמנה ואת ההתכווצויות שלך, ואת הערפל שזורם בתוכן מתפוצץ וזורם ונמס בך מוּתָך אלייך – שנינו כדור כספית אחד נצמד אל שפתייך – יכול סופסוף לעצום את עייני דבש זורם בעורקי, בכל נים קורס עלייך, צמוד קרוב, נושמים בקצב אחד – פראי לוחש באוזנייך את שמך אהובה שלי. טוב לי . . . . .

 

[blackwedding]

../images/Emo13.gif

איזה כיף לקרוא אתכם! מדהים איך התשוקה והאהבה מתחברות יחד וממלאות את הלב, פורסות חיוך ענקי על הפנים אושר גדול!!! תזכורת קטנה- אוהב אותך, יקירתי, אוהב ומתגעגע

 

[מלכת שבע]

לוחשת את שימך

את אהבתי אליך, אל גופך שעדין עליי, בתוכי. משחררת את גופך מהנעילה של רגליי מלטפת בכף רגלי את השוק, מדגדגת עם הבוהן מאחורי הברך. שרירי גופי עדיין רכים כג'לי, שומטת את רגליי לצד רגליך. הנשימה שלך איטית יותר. מגרה את העורף שלי. הדופק שלך מכה על הפטמה שלי. מגרה אותה במכותיו הקצובות. ערפול חושים של אחרי... האינטימיות הזו, מנשקת את כתפך. מלטפת את העורף, מחדירה אצבעות לתוך השער. יורדת חוליה, חוליה, עד הישבנים, עולה לאורך המותניים, לצלעות. התגובה שלך, אוי , זה טוב, מרגישה אותך מתעצם בתוכי. ממלא את גופי באיטיות מטריפה. מתרומם מעט, נשען על המרפקים. מצליב מבטים. העיניים שלך. ערפל סמיך של תשוקה, כמו להסתכל בראי. שתי ידיים על הכתפיים שלך, הדיפה חזקה הצידה ואני שוכבת עליך. משמיע גרגורי הנאה כשלשוני חוקרת את האוזן שלך. לוחשת לך "עכשיו אתה שלי אהובי". מנשקת אותך , חוקרת כל שן, מלטפת את צידי הלשון. מנשקת את השפה העליונה, נושכת מעט את התחתונה. רעד עובר בי. מתיישב בעוצמה בבטן התחתונה. רעד עובר גם בגופך. נאנק. מתפתל תחתיי. מרגישה אותך מתעצם בתוכי עד אפס מקום. מסך שחור מקיף את פנינו. לפעמים שער ארוך זה ממש מטרד. מתיישבת עליך, נוגע בנקודה צפונה עמוק בתוכי, מרעיד את גופי. שולפת גומייה מפרק ידי, אוספת את השער לקוקו. ידיי על העורף שלי, עסוקות, מפנות מקום לידיים שלך. "לא אהובי. ידיים מתחת לעורף בבקשה" משלבת את אצבעותיי באצבעותיך, מובילה את ידיך למקומם, יורדת מעליך, מנתקת את החיבור בינינו, מרגישה תחושה של ריקנות. אילו רק אפשר היה לעשות הכל יחד... עוטפת אותך בכפות ידיי, מגישה אל שפתיי. אוחזת העדינות את האשכים מלקקת את הכיפה בקצה לשוני. ההתפתלות של גופך, הגניחה הרכה, מעודדות אותי להמשיך. מלטפת אותה סביב, מנשקת אותה. טועמת את הקוקטייל שייצרנו. טועמת אותך. טועמת אותי. נושמת עמוקות, קולטת את הריחות , צורבת אותם בזיכרוני. עוטפת את כל אורך גופך בתוך פי, מהדקת את שפתיי סביבך, יונקת אותך לתוכי. יונקת בחוזקה, ומרימה מעט את ראשי. אתה גונח, עוצר את הנשימה. הוואקום בתוך פי, מטריף אותך. מצמידה את לשוני אל השרביט שבגרוני. מתחככת בה. משחקת עם לשוני, מהטלת בך. הרעד ברגליך מתגבר. ...

 

[ferdinand]

לאט לאט הנשימות חוזרות לסידרן

[תגובתך, יקירתי, מבוששת (תקלה תכנית) לכן לא חיכיתי ובינתיים – הודעת לי שאת כבר "מבשלת" משהו האם מכאן יתפצל ה-"סיפור" לשני מסלולים נפרדים? אז כמו שסיכמנו (וכמו "ג'נטלמן" מחכה לך שתגמרי ראשונה ו... נראה מה יצא! חחחח] מתגלגל לצידך, בשביל שלא אמעך אותך לגמריי וישיישאר לי עוד משהו מימך מניחה את הראש על החזה שלי, טובה לי קירבתך לא מרגישים צורך לאמר דבר – בשביל מילים יש הוירטואליה בוהים בשמיים זרועי הכוכבים מבעד לעלווה, צרצרים, קולות של איזו ציפור מחבק אותך, קצות אצבעותי מטיילות על זרועותייך אצבעותייך על הבטן שלי עדיין רעבים – האפריטיף החריף הזה – רק פתח את התאבון אבל לאט – עדיין מעקלים את הקירבה אחרי זמן מה – ידייך מרחיקות לכת בשיטוטן, והנה הן כבר בשיפולי הבטן מדגדגות לי את המותניים – אני מתפתל ומגחך משחקות בערוותי אני נדרך, קצב נשימותיי מואץ ידיי מצידן – גולשות מזרועותייך, אל מותנייך מתענגות על קווי חמוקייך ועולות אל פיסגת שדך – האצבע מרפרפת על הפיטמה שהייתה ועודנה זקורה ומצפה האצבע שלך יוצאת מהסבך, ומטפסת על התורן – ששוב הזדקף ועלה רטוב ומבריק, טיפה חדשה, מבצבצת בראשו אצבעך מטפסת בספירלה עד שטובלת בהּ ומביאה אותה אל בין שפתייך, שמלקקות אותה בתאווה קצת נבוך מזה – מחייך אלייך, ועונה לי במבט מלא זימה. שפתייך יוצאות בעיקבות הנתיב שפילסו אצבעותייך מלקקת את חזי, חום עוטף את פיטמותי הלשון שחורשת את ביטני מעבירה בה גלים של צחוק מנשקת את ירכיי – הנשימות שלי כבדות יותר נאנק תחת נטל העונג טובלת את פנייך בערוותי – וכשלשונך מטפסת אל עבר הפיסגה נשימתי נעתקת. אבל לא מאבד עשתונות מיטיב תנוחה, ראשי מול המעיין החם – שגם נובע עכשיו את תמהיל תשוקתנו ראש התורן אפוף בחום שפתייך – לשונך מוצצת את טיפות תשוקתי מנשק את ביטנך מלקק אותה נמסה, טומן את פני בין ירכייך שואף לקירבי את הניחוח של נביעתך לא ריח "נעים" במובנים ה-"רגילים" – חזק, חריף משכר מנשק שוב את פי הבאר – ראש התורן כבר עמוק בתוך שפתייך מלקק משפתי את התמהיל הזה – אותי ואותך סחרחורת תוקפת אותי – עוצמה של תשוקה שלא ידעתי שיכולה להיות קיימת. מקרב שפתי לנשיקה נוספת, עמוקה יותר ואת יונקת אותי, עושה לי דברים, גורמת לי לתחושות שלא ידעתי שניתן לעורר בי הלשון שלי – מבין שפתיי יורדת אל תוך הבאר – אל לב מעיינך גופך נע בתגובה – מחככת את הפרח שלך על פני, מנסה לרדוף אותו עם שפתי, להיצמד אלי, ראשי נע בתאום עם תנועותייך וגם אני – כלומר לא ממש אני – ללא שליטה, מניע את התורן בין שפתייך שנינו כך שוכבים על צידנו – מחוברים, רוקדים במעין ריקוד מתפתל, נחשי הלשון שלי מאתרת את הכפתור שלך – חם ונפוח, עוטף אותו בשפתיי, יונק ממך מרגיש גלים של רעד עוברים בכל גופך, שפתייך מתהדקות עליי, היניקות שלך גוברות והזרמים שעוברים אותך – חודרים אלי מבין שפתי שולחים גלים לאורך גופי, דרך עמוד השידרה – אל בין רגלי זורמים במעלה התורן, ומתפוצצים בקולי קולות של גניחות ואנחות אל בין שפתייך והגלים לא פוסקים במשך רגעים ארוכים מתוקים מעורפלי חושים הזרמים ממשיכים לנוע במעגל מבין שפתייך אל ראשך לאורך גופך אל בין רגלייך ואל תוך פי לאורך גופי וחוזר חלילה בהתחלה בעוצמה שלא תתואר הולכים ונרגעים הולכים ושוכחים עד שאנחנו נותרים כך חבוקים, הפוכים, מוטשים ו.... כמעט שבעים! . . . . .

 

[ferdinand]

נותרים כך זמן מה

יגעים, המומים, מהעוצמה של התחושות של הרגשות ראשי טמון בין ירכייך, רק הריח המעורבב שלנו שעולה ממך, יכול להרגיע את נשימתי לאט הסערה עוברת, רוחות קרירות מנשבות מצמידות אותנו יותר, שואבים זה את חומו של זה לאט אני מתרומם – סחרחורת מחייך אלייך – זורחת אלי "לא נגענו ביין" – המילים הראשונות שנאמרות ביננו מוזג מחדש לכוסות שהתהפכו במהומה את יושבת – רגל מקופלת הברך באויר, מרפק נשען על ברך, ראשך בידך כמו ב-"ארוחת צהריים על הדשא" של מאנה – אלא שעכשיו לילה – וגם אני עירום, שעון על גזע, את שעונה עלי וכף הרגל שמציצה תחת רגליך – שלא כמו בתמונה – היא כף רגלי עוטף אותך, לוגמים מהיין, לא יכול להפסיק לגעת בך, לנשק אותך והשיחה קולחת – כמו בלילות המסנג'ר והבקבוק הראשון כבר ריק, ואל סחרחורת התשוקה מתווספת עכשיו גם סחרחורת השיכרון, השכרון מקירבתך, השכרון מאהבתך השכרון של היין. ידי מחבקות אותך, מגפפות אותך, נעות על זרועותייך חומקות אל חיכך, נחות על ביטנך, אוחזות את שדייך גולשות בין ירכייך, משחקות בערוותך את שלי הלילה – כולך שלי בין המילים מנשק לעורפך, מלקק את גבך, נוגס באוזנייך, נושם את שערך וידייך מחליקות על שוקי, ועל ירכי, נסוגות לאחור אל ישבני מדי פעם שבות אל בין רגליי, מזקיפות מחדש את תשוקתי מתחכך בחלק התחתון של גבך, בטני וחזי צמודים אליו והתשוקה חוזרת וגואה – הרעב חוזר ומקנן כמו כדור אש ביננו ואת מרגישה את הפסים הלחים, שערגתי מציירת על גבך כמו השבילים הכסופים שמותירים אחריהם חלזונות, אני דוחק אותך קדימה, את רוכנת, נשענת על מרפקייך עגבייך מורמים אלי, גוהר אלייך מנשק את ישבנייך רומז לך לשכב על בטנך . . . .

 

[מלכת שבע]

אהובי

ומי יכולה לסרב לך? לא אני. לא במצבי . לא נישאר בי תא אחד שלא הותך. הבטן נצמדת לסמיכה , אוחז בידיי מניח אותן צמוד לראשי. עוצמת את עיניי מתמכרת למגע שלך שצורב את גופי. רטיבות קלה בתוך האוזן שלי, מצמררת אותי. משלחת זרמים לאורך הגב. נשימתך לא סדירה, אברך צמוד לירך שלי, מתחכך בה , מתפתל. מנשק את העורף שלי, כאילו היה הפה שלי. סוחט ממני מלמולי הנאה. מנשק את הכתף, נשכב על גופי. ברכיך מפסקות את ירכיי. אברך מתחכך בערוותי, עינוי מתוק. משתוקקת להרגיש אותך עמוק בתוכי. ידיך מרחפות על זרועותיי, על צלעותיי, צוחקת מהדגדוג, מתאמצת לא לזוז. אברך מגשש אחר הכניסה. מוצא אותה נוטפת, בוערת אליך. נכנס לתוכי בהדיפה אחת חזקה, עמוקה, מזעזע את כל גופי. נושכת את שפתיי, מחניקה צעקה של עונג, אוחזת את הסמיכה באגרופיי. מעלה את רגליך על רגליי. אני סוגרת אותן. סוגרת עליך בתוכי. מהדקת את ישבניי על אברך. גניחה ממעמקי גרונך לתוך אוזני. מרגישה התפתלות בתוכי. בתנועות קטנות אתה נע בתוכי. מטריף את חושיי, גורם לי לנוע במעגלים, להרים מעט את ישבני. להיצמד אליך. עמוק יותר. ריקוד מטורף. נעה תחתך, מתרוממת אליך ושוב מתכווצת בחוזקה, סוחטת אותך לתוכי. אברך מתחכך, לוחץ, על הנקודה הכי רגישה בתוכי. זועקת את הנאתי לסמיכה. אצבעותיך משתלבות באצבעותיי, הודף בחוזקה לתוכי. מתפוצץ בתוכי. רועדת תחתך, זורמת אליך, מותכת אליך, אלפי זיקוקים מתפוצצים בתוכי. קורס עליי, נשימתך פראית. דופק מטורף מכה על גבי. לא מסוגלת לזוז. רק להרגיש. לוחשת את שימך. אוהבת אותך.

 

[פיונת כבר לא מכשפונת]

יש גבול לדיבורים.

לא?

 

[ferdinand]

כן!

 

[מלכת שבע]

../images/Emo6.gif