עדה

dibablas

New member
בבית כלשהו

חיו זוג, גבר ואישה שלעיתים הסתכסכו לגבי נושא שטיפת הכלים.
פעם אחת האישה נסעה לשבועיים לחו"ל והגבר נשאר בבית לטפל בכל העניינים השותפים (השוטפים גם?) ובכללם גם שטיפת הכלים.
הגבר שהיה רגיל שכל יומיים אישתו מנג'סת לו בעניין שטיפת הכלים אחרי שיש 5-6 צלחות ו4-5 כוסות וזה "מכער" את הכיור החליט לתת לעצמו לנוח קצת ורק כאשר כל הצלחות וכל הכוסות יגמרו והוא לא יוכל להשתמש יותר הוא יעשה את הכלים פעם אחת, מרוכזת וזהו...
אז הוא חיכה הכיור התמלא לאחר שישה ימים ולא שבוע בדיוק (סטיית תקן מינורית יש לציין) והוא ניקה אותם עד הסוף פעולה שלקחה לו חצי שעה כולל שטיפת הכיור והשיש.
לאחר מכן ישב הגבר וחשב האם אם היה עושה זאת 3 פעמים בצורה נפרדת, קרי: כל יומיים הזמן היה אותו זמן או שמא יותר?או אולי פחות??
וכך בשבוע שלאחר מכן הגבר ניקה את הכלים כל יומיים, חיבר את הזמנים ומצא שהגיע לשעה שלמה!
כיצד יתכן הדבר חשב לעצמו הגבר?
ובכן, לאחר דקה ענה לעצמו: כששטפתי יותר השתמשתי ביותר כמו כן לסדר מחדש את הכלים גם בכמות קטנה לוקח יותר זמן מאשר הכל יחד וגם כאשר המים פתוחים לשטוף עוד כוס מבחינת זמן, מאמץ ואנרגיה שונה ממצב בו צריך לנקות מחדש...
רשם הגבר את המסקנות והראה זאת לאישתו ההמומה.
אישתו הזמינה עוזרת.

בבית אחר, זוג לא נשוי "נכנס להיריון" לא מתוכנן,
הגבר לא רצה בילד וביקש מהאישה לבצע הפלה.
האישה עצמה גם לא כ"כ רצתה את הילד, אבל שמעה מהרצאה של פמיניסטית כלשהי שכאשר הגבר כופה על האישה הפלה או בכלל כופה עליה את רצונו יש בכך אקט משפיל, פטרנליסטי ופטריארכלי.
האישה הביאה את הילד, האב שילם את חובותיו לילדו (מזונות, כסף) אך לא ביקר אותו ולא היה בכל מגע ו/או קשר עימו והאם והבנה חיו חיי אומללות ועצב עד אשר יום אחד האב נעלם לארץ רחוקה וגם המזונות הפסיקו להגיע...
 
תשמע

הסיפור הראשון הצחיק אותי נורא למרות שלא ציינת את הריח הנודף מכיור מלא כלים ולכלוך במשך שבוע ימים, אבל לצורך הסיפור או הבדיחה זה היה נחמד.
את הסיפור השני לא כל כך הבנתי מבחינת הפואנטה שלו. אם אישה מחליטה להביא ילד לעולם גם ללא אב שמבקר אז הם חיים חיי אומללות ועצב?
 

dibablas

New member
אם האב לא מבקר

לא יוצר קשר עם הבן, לא תומך באם בגידול הילד וכו' זה יוצר מצב לא פשוט הן עבור הבן והן עבור האם.
יש משהו לאורך כל השרשור שאומר:מגיע לי!מגיע לה!מגיע לנשים כי א', ב', ג',...
תמיד כשיש את הזעקה הזו של מגיע לי והצד השני לא בהכרח מסכים, התוצאה יכולה להיות בעייתית גם לצד שהצדק עימו.
לכן לפעמים עדיף ללכת על פשרה, לכן יש את הקלישאה החבוטה "עדיף להיות חכם מאשר צודק".
לצורך העניין אפשר לתהות האם האישה בסיפור הדמיוני ניסתה להגיע איתו לפשרה בעניין הסכום?האם היא שיתפה אותו בלבטים וניסתה להסביר שלבצע הפלה כשהיא צריכה לשאת את רוב ההשלכות (רוב, לא כל) או שהכריזה שכך זה וזהו זה!
כל מיני שאלות יכולות לעלות ולהישאל בכל מקרה, הנקודה היא שאם רוצים שיהיה טוב לשלושת הצדדים:הגבר, האישה והילד/ים, לא מספיק להיות צודקים, צריך גם שיתוף פעולה והידברות.
 
עם זה אני מסכימה

אבל אין כאן עניין של מגיע לי או מגיע לה. מגיע לכולם. בעולם אידיאלי זוגות לא מתגרשים ואבות לא נוטשים את ילדיהם. אבל לא זאת המציאות, ולפי איך שאתה הצגת את זה, כאילו אישה חייבת לבצע הפלה אם בן זוגה לא מעוניין בילד כי אחרת, יהיו חייה וחיי ילדה אומללים. אישה יכולה לבחור ללדת את הילד מהשיקולים שלה, יכולה לוותר על מזונות, לשחרר את האב לדרכו ולגדל את הילד לבדה ובא שלום על ישראל. אבל אין מצב שגבר יכול להכריח או לאלץ אישה לבצע הפלה וגרידה בגופה רק בגלל ששניהם היו שותפים למיטה או להרפתקה. רק על זה אני מדברת ומשום מה אני לא מובנת
 

dibablas

New member
הוא לא יכול לאלץ אותה

זה ברור.
אבל נראה לי שאני לא מובן כנראה בנקודה הזו שאישה שמגדלת את בנה בלי תמיכה נפשית של האב זה מצב די מאמלל...
אבל זו רק דעתי...
 
למעלה