בבית כלשהו
חיו זוג, גבר ואישה שלעיתים הסתכסכו לגבי נושא שטיפת הכלים.
פעם אחת האישה נסעה לשבועיים לחו"ל והגבר נשאר בבית לטפל בכל העניינים השותפים (השוטפים גם?) ובכללם גם שטיפת הכלים.
הגבר שהיה רגיל שכל יומיים אישתו מנג'סת לו בעניין שטיפת הכלים אחרי שיש 5-6 צלחות ו4-5 כוסות וזה "מכער" את הכיור החליט לתת לעצמו לנוח קצת ורק כאשר כל הצלחות וכל הכוסות יגמרו והוא לא יוכל להשתמש יותר הוא יעשה את הכלים פעם אחת, מרוכזת וזהו...
אז הוא חיכה הכיור התמלא לאחר שישה ימים ולא שבוע בדיוק (סטיית תקן מינורית יש לציין) והוא ניקה אותם עד הסוף פעולה שלקחה לו חצי שעה כולל שטיפת הכיור והשיש.
לאחר מכן ישב הגבר וחשב האם אם היה עושה זאת 3 פעמים בצורה נפרדת, קרי: כל יומיים הזמן היה אותו זמן או שמא יותר?או אולי פחות??
וכך בשבוע שלאחר מכן הגבר ניקה את הכלים כל יומיים, חיבר את הזמנים ומצא שהגיע לשעה שלמה!
כיצד יתכן הדבר חשב לעצמו הגבר?
ובכן, לאחר דקה ענה לעצמו: כששטפתי יותר השתמשתי ביותר כמו כן לסדר מחדש את הכלים גם בכמות קטנה לוקח יותר זמן מאשר הכל יחד וגם כאשר המים פתוחים לשטוף עוד כוס מבחינת זמן, מאמץ ואנרגיה שונה ממצב בו צריך לנקות מחדש...
רשם הגבר את המסקנות והראה זאת לאישתו ההמומה.
אישתו הזמינה עוזרת.
בבית אחר, זוג לא נשוי "נכנס להיריון" לא מתוכנן,
הגבר לא רצה בילד וביקש מהאישה לבצע הפלה.
האישה עצמה גם לא כ"כ רצתה את הילד, אבל שמעה מהרצאה של פמיניסטית כלשהי שכאשר הגבר כופה על האישה הפלה או בכלל כופה עליה את רצונו יש בכך אקט משפיל, פטרנליסטי ופטריארכלי.
האישה הביאה את הילד, האב שילם את חובותיו לילדו (מזונות, כסף) אך לא ביקר אותו ולא היה בכל מגע ו/או קשר עימו והאם והבנה חיו חיי אומללות ועצב עד אשר יום אחד האב נעלם לארץ רחוקה וגם המזונות הפסיקו להגיע...