עב בשר - נתניה
תמיד בבואנו לאכול באיזור נתניה, קשה לנו למצוא מסעדה מתאימה...
באלבמה אף פעם אין מקום, קשה לקחת סבתא בת 80 ו לעמוד בתורים של היומנגוס,
ושאר המסעדות שאכלנו בהן בסביבה היו מאכזבות עד מעציבות. אחרי שזינגר׳ס אמרו שהם סגורים היום (עוברים מקום לאנשהו), הימר האיש והזמין מקומות בעב-בשר. מהזכרון שלי הביקורות על המקום לא היו מדהימות, אבל זה לא שבאיזור נתניה יש שלל אלטרנטיבות...
קיצר, הגענו עם ציפיות נמוכות.
קיבל את פנינו מלצר חביב, ענה לכל השאלות ששאלתי אותו (ותחקרתי אותו קשות) בנועם ובהרחבה.
הזמנו שלוש מנות ראשונות -
סבתא הזמינה אמפנדס (עם בשר וזיתים, רוטב סלסה וטחינה) וטענה שהיה ממש טעים. במנה היו שני אמפנדס לא קטנים, אני חיסלתי את רוטב העגבניות והזמנתי אותו פעמיים נוספות. סלסה קלאסית כזאת של עגבניות ושום, טעים טעים. 33 ₪.
האיש הזמין פטה כבד (עם ריבת עגבניות שרי) וטען שזה מהפטה-אים הטעימים שאכל, וגם התלהב מהריבה. 32 ₪.
אני הזמנתי שקרכלשהו שמכונה קרפצ׳יו עגבניות - שבתכל׳ס מדובר בעגבניות פרוסות עם תיבול כלשהו, נראה לי שמן זית ולימון, ובמרכז סלט שעועית. אני עגבנייפילית אז אהבתי, אבל תכל׳ס אנחנו מדברים על 26 ₪ על עגבניה פרוסה ושעועית, כן?
עם הראשונות הגיע ׳לחם הבית׳ (חינם, אני תמיד בעד). מין לחם מוארך ורך כזה, עם מלח גס, שיצא מהתנור ושורף את הידיים. הוא הגיע עם שמן זית ובלסמי. חיסלנו, לקחו אותו כשסיימנו את המנות הראשונות ולא הציעו עוד. ביקשנו עוד, קיבלנו עוד. ללא תשלום.
לגבי העיקריות,
סבתא הזמינה 250 גר׳ פילה. בהיותה סבתא שלנו, היא ביקשה אותו וול דאן, ובהמלצת המלצר הסתפקה במדיום וול. טענה שהייתה מעדיפה אותו וול דאן אבל הצלחת שלה היתה ריקה תוך זמן קצר. עם תוספת צ׳יפס המנה עלתה 140 ₪.
האיש הזמין 300 גר׳ אנטריקוט מדיום שחוסל פחות או יותר עם הגיעו לצלחת. כתוספת הוא ביקש תפוחי אדמה מתובלים (מזכיר קצת את הוודג׳ס של מוזס, פחות שמנוני).
בגלל אילוצי הריון נאלצתי אני להסתפק בפרגית, הרוטב היה טעים וגם הפרגית היתה מאוד עסיסית אבל בעיקר התבעסתי שלא אכלתי סטייק. גם אני הזמנתי בצד את תפוחי האדמה. עלה 68.
השירות היה אדיב להפליא עד מציק נקודתית (אין צורך ששלושה אנשים שונים ישאלו אותי באמצע שאני טוחנת אם הכל בסדר והמנות לטעמנו, סביר שאם ענינו בחיוב לראשון התשובה שלנו לשניים האחרים תהיה זהה...)
סה״כ (כולל קולה בשבילי ושליש אלכסנדר בבקבוק בשביל האיש) 450 ומשהו.
עוד נקודה מעצבנת קלות - אם ביקשתי לפרוט 100, מה ההגיון בלפרוט לי את השטר ל-2 שטרות של 50? אתם מתעקשים להציב בפניי את הברירה לתת לכם 100 ₪ טיפ (שמלכתחילה לא רציתי, הרי ביקשתי מכם לפרוט) או 50 ₪?
בגזרת הקינוחים, כל הקינוחים היו חלביים (לא בראש של סבתא שרוצה פרווה אחרי בשר), חוץ מקינוחי פרווה רגילים ומשעממים כמו סורבה ואצבעות שוקולד, אז העדפנו שלא לקנח הפעם...
בקיצור, אני חושבת שהיה יותר מבסדר גמור, כל האוכל היה מאוד טעים, השירות היה מתחשב ממש, ונראה לי שנחזור. והכי חשוב - סבתא היתה מרוצה!
תמיד בבואנו לאכול באיזור נתניה, קשה לנו למצוא מסעדה מתאימה...
באלבמה אף פעם אין מקום, קשה לקחת סבתא בת 80 ו לעמוד בתורים של היומנגוס,
ושאר המסעדות שאכלנו בהן בסביבה היו מאכזבות עד מעציבות. אחרי שזינגר׳ס אמרו שהם סגורים היום (עוברים מקום לאנשהו), הימר האיש והזמין מקומות בעב-בשר. מהזכרון שלי הביקורות על המקום לא היו מדהימות, אבל זה לא שבאיזור נתניה יש שלל אלטרנטיבות...
קיצר, הגענו עם ציפיות נמוכות.
קיבל את פנינו מלצר חביב, ענה לכל השאלות ששאלתי אותו (ותחקרתי אותו קשות) בנועם ובהרחבה.
הזמנו שלוש מנות ראשונות -
סבתא הזמינה אמפנדס (עם בשר וזיתים, רוטב סלסה וטחינה) וטענה שהיה ממש טעים. במנה היו שני אמפנדס לא קטנים, אני חיסלתי את רוטב העגבניות והזמנתי אותו פעמיים נוספות. סלסה קלאסית כזאת של עגבניות ושום, טעים טעים. 33 ₪.
האיש הזמין פטה כבד (עם ריבת עגבניות שרי) וטען שזה מהפטה-אים הטעימים שאכל, וגם התלהב מהריבה. 32 ₪.
אני הזמנתי שקרכלשהו שמכונה קרפצ׳יו עגבניות - שבתכל׳ס מדובר בעגבניות פרוסות עם תיבול כלשהו, נראה לי שמן זית ולימון, ובמרכז סלט שעועית. אני עגבנייפילית אז אהבתי, אבל תכל׳ס אנחנו מדברים על 26 ₪ על עגבניה פרוסה ושעועית, כן?
עם הראשונות הגיע ׳לחם הבית׳ (חינם, אני תמיד בעד). מין לחם מוארך ורך כזה, עם מלח גס, שיצא מהתנור ושורף את הידיים. הוא הגיע עם שמן זית ובלסמי. חיסלנו, לקחו אותו כשסיימנו את המנות הראשונות ולא הציעו עוד. ביקשנו עוד, קיבלנו עוד. ללא תשלום.
לגבי העיקריות,
סבתא הזמינה 250 גר׳ פילה. בהיותה סבתא שלנו, היא ביקשה אותו וול דאן, ובהמלצת המלצר הסתפקה במדיום וול. טענה שהייתה מעדיפה אותו וול דאן אבל הצלחת שלה היתה ריקה תוך זמן קצר. עם תוספת צ׳יפס המנה עלתה 140 ₪.
האיש הזמין 300 גר׳ אנטריקוט מדיום שחוסל פחות או יותר עם הגיעו לצלחת. כתוספת הוא ביקש תפוחי אדמה מתובלים (מזכיר קצת את הוודג׳ס של מוזס, פחות שמנוני).
בגלל אילוצי הריון נאלצתי אני להסתפק בפרגית, הרוטב היה טעים וגם הפרגית היתה מאוד עסיסית אבל בעיקר התבעסתי שלא אכלתי סטייק. גם אני הזמנתי בצד את תפוחי האדמה. עלה 68.
השירות היה אדיב להפליא עד מציק נקודתית (אין צורך ששלושה אנשים שונים ישאלו אותי באמצע שאני טוחנת אם הכל בסדר והמנות לטעמנו, סביר שאם ענינו בחיוב לראשון התשובה שלנו לשניים האחרים תהיה זהה...)
סה״כ (כולל קולה בשבילי ושליש אלכסנדר בבקבוק בשביל האיש) 450 ומשהו.
עוד נקודה מעצבנת קלות - אם ביקשתי לפרוט 100, מה ההגיון בלפרוט לי את השטר ל-2 שטרות של 50? אתם מתעקשים להציב בפניי את הברירה לתת לכם 100 ₪ טיפ (שמלכתחילה לא רציתי, הרי ביקשתי מכם לפרוט) או 50 ₪?
בגזרת הקינוחים, כל הקינוחים היו חלביים (לא בראש של סבתא שרוצה פרווה אחרי בשר), חוץ מקינוחי פרווה רגילים ומשעממים כמו סורבה ואצבעות שוקולד, אז העדפנו שלא לקנח הפעם...
בקיצור, אני חושבת שהיה יותר מבסדר גמור, כל האוכל היה מאוד טעים, השירות היה מתחשב ממש, ונראה לי שנחזור. והכי חשוב - סבתא היתה מרוצה!
