Looking4CoolName
New member
עבר Vs. הווה
כשנכנסתי לישיבה, ידעתי שאתחיל תקופה חדשה! היה ברור לי מעל לכל ספק שאני לא רוצה שום קשר מהחיים של התיכון (ע"ע היציאה מהארון והרבה הומופוביה) לחיים של הישיבה. רציתי להתחיל ברגל ימין את החיים שאחרי התיכון, לא כולם צריכים לדעת אודות הנטייה המינית, וכך עדיף שזה ישאר גם בצבא. המצב הדרדר לכך שסיפרתי לרב המקסים שלי בישיבה עליי, הוא קיבל ואפילו הכיר קצת את ארגון הו"ד. וכמה ימים אח"כ גם סיפרתי לחבר טוב משנה ג' שהכרתי בישיבה. לא תיכננתי את זה. אבל עד כה זה לא הפריע לי: שניהם יודעים לשמור את הסוד הזה. המצב לאחרונה מסתבך כשחלק מבחורי הישיבה כמעט-מאורסים, מאורסים ויש גם כאלה שכבר סגרו אולם, קייטרינג ותקליטן. כל הזמן הם שומעים אותי מדבר עם גברים בטלפון, חברים טובים שלי!!! אתמול יצאתי לבאולינג, והם שמעו על זה: "מה?? אתה מסתובב רק עם בנים?? בגילך כבר צריך להתחיל להסתובב עם בנות!!!" "אביאל, מה עם חברה?" וכו' וכו'... אז המצאתי (ואותו חבר טוב שיודע עליי משתף איתי פעולה) שיש לי חברה בקיסריה, והיא תבוא לבקר בחנוכה. לדעתי יש בי זיקה כלשהי של נשיות. או לפחות אני לא גברי ממש. החבר'ה מהפורום אומרים שאני ממש לא נשי, ושאי אפשר לעלות עליי!!! היו כאלה שאמרו שבכלל לא עליתי להם בגיידאר! ואני לא יודע מה לחשוב על החבר'ה בישיבה, אין לי מושג אם הם חושדים או לא... הרי... אחרי הכל... איזה גבר סטרייט יסרוג כיפות, ידבר ויפגש רק עם גברים? לפני שנתיים יצאתי מהארון כדי להרגיש בנוח, לדבר איך שבא לי, להתנהג איך שבא לי, ללכת איך שבא לי. בתיכון, למרות ההומופוביה, הרגשתי בנוח להתנהג כאוות נפשי, לא שמתי על אפ'חד. באמת הרגשתי פתוח, כי כבר יצאתי מהארון!!! אבל כעת חזרתי לארון. החברים בישיבה לא כ"כ מחבבים הומואים. יש בדיחות על "מקבל בתחת" וכל מיני כאלה בדיחות שכבר שגורות בפי הסטרייטים. ת'אמת שגם החבר'ה בתיכון היו אומרים את זה, עד שהם גילו שאני גיי - ואז הבדיחות קיבלו פן שונה. רגוע יותר. אבל אני לא יכול לִצְפּוֹת כרגע את התגובה של חברי הישיבה, אם הם יגלו עליי. לכן... אני מסתתר. אני משקר. אני מתחבא כשאני מדבר עם חברים הומואים בטלפון. אני משתדל כמה שיותר להסתיר את המיניות שבי. מפריד את העבר מהווה!!! וזה התחיל להטריד אותי לאחרונה. כשנכנסתי לישיבה, ידעתי שאתחיל תקופה חדשה! אבל לא תיכננתי להרגיש את כובד הארון בחזרה על ליבי... וזהו. רק רציתי לפרוק קצת. הרגשתי ממש מועקה, בלי יכולת לספר לאפ'חד. אבל אני תמיד שמח שיש את הפורום הזה!
שתהיה לכם שבת שלום.
ותודה על ההקשבה, תגובות יתקבלו בשמחה.
כשנכנסתי לישיבה, ידעתי שאתחיל תקופה חדשה! היה ברור לי מעל לכל ספק שאני לא רוצה שום קשר מהחיים של התיכון (ע"ע היציאה מהארון והרבה הומופוביה) לחיים של הישיבה. רציתי להתחיל ברגל ימין את החיים שאחרי התיכון, לא כולם צריכים לדעת אודות הנטייה המינית, וכך עדיף שזה ישאר גם בצבא. המצב הדרדר לכך שסיפרתי לרב המקסים שלי בישיבה עליי, הוא קיבל ואפילו הכיר קצת את ארגון הו"ד. וכמה ימים אח"כ גם סיפרתי לחבר טוב משנה ג' שהכרתי בישיבה. לא תיכננתי את זה. אבל עד כה זה לא הפריע לי: שניהם יודעים לשמור את הסוד הזה. המצב לאחרונה מסתבך כשחלק מבחורי הישיבה כמעט-מאורסים, מאורסים ויש גם כאלה שכבר סגרו אולם, קייטרינג ותקליטן. כל הזמן הם שומעים אותי מדבר עם גברים בטלפון, חברים טובים שלי!!! אתמול יצאתי לבאולינג, והם שמעו על זה: "מה?? אתה מסתובב רק עם בנים?? בגילך כבר צריך להתחיל להסתובב עם בנות!!!" "אביאל, מה עם חברה?" וכו' וכו'... אז המצאתי (ואותו חבר טוב שיודע עליי משתף איתי פעולה) שיש לי חברה בקיסריה, והיא תבוא לבקר בחנוכה. לדעתי יש בי זיקה כלשהי של נשיות. או לפחות אני לא גברי ממש. החבר'ה מהפורום אומרים שאני ממש לא נשי, ושאי אפשר לעלות עליי!!! היו כאלה שאמרו שבכלל לא עליתי להם בגיידאר! ואני לא יודע מה לחשוב על החבר'ה בישיבה, אין לי מושג אם הם חושדים או לא... הרי... אחרי הכל... איזה גבר סטרייט יסרוג כיפות, ידבר ויפגש רק עם גברים? לפני שנתיים יצאתי מהארון כדי להרגיש בנוח, לדבר איך שבא לי, להתנהג איך שבא לי, ללכת איך שבא לי. בתיכון, למרות ההומופוביה, הרגשתי בנוח להתנהג כאוות נפשי, לא שמתי על אפ'חד. באמת הרגשתי פתוח, כי כבר יצאתי מהארון!!! אבל כעת חזרתי לארון. החברים בישיבה לא כ"כ מחבבים הומואים. יש בדיחות על "מקבל בתחת" וכל מיני כאלה בדיחות שכבר שגורות בפי הסטרייטים. ת'אמת שגם החבר'ה בתיכון היו אומרים את זה, עד שהם גילו שאני גיי - ואז הבדיחות קיבלו פן שונה. רגוע יותר. אבל אני לא יכול לִצְפּוֹת כרגע את התגובה של חברי הישיבה, אם הם יגלו עליי. לכן... אני מסתתר. אני משקר. אני מתחבא כשאני מדבר עם חברים הומואים בטלפון. אני משתדל כמה שיותר להסתיר את המיניות שבי. מפריד את העבר מהווה!!! וזה התחיל להטריד אותי לאחרונה. כשנכנסתי לישיבה, ידעתי שאתחיל תקופה חדשה! אבל לא תיכננתי להרגיש את כובד הארון בחזרה על ליבי... וזהו. רק רציתי לפרוק קצת. הרגשתי ממש מועקה, בלי יכולת לספר לאפ'חד. אבל אני תמיד שמח שיש את הפורום הזה!