עבר המון זמן
מאז שביקרתי פה... כמה ימים לאחר החתונה... זה לא תירוץ אבל נותרה לי עוד מטלה אחת שנותרה לי לעשות משנת הלימודים שהייתה.. וזה תפס/תופס את כל מרצי וזמני.. ברגעים אלו ממש אני מנסה לערוך אותה והתגעגעתי... אז באתי... מה שלומכן יקרות? לפני כשבוע באתי לבית אבי שם חיכתה לי הפתעה מדהימה מכולכן... מחברת עם ברכות שחיממה לי את הלב ... אין לכן מושג כמה ריגשתן אותי!!! והתמונות ששמתן שם... ואני חושבת בואנה איזה יופי של תמונות.. ואז אמרתי הייי זה אני שמתי אותן שם!!! איך מצאתן אותן..??? שובבות!!! והברכות והאיחולים!!!! פשוט תענוג. אני מודה לכל מי ששמה יד בפרוייקט הזה!! זה היה כל כך כייף ולחימם לי את הלב, אני אנצור את המחברת הזו לעד. אצלי בסדר (מלבד הקורס הזה, שיושב לי על הנשמה....אבל לא לעוד הרבה זמן אני מקווה...). אני אישה נשואה כבר שבועיים וחצי.. אנחנו עדיין גרים אצל הוריו של אישי, כך שזה די אותו דבר... רק כשהוא פונה אלי ואומר אישתי... אז הלב שלי מקפצץ.... או שמישהו פונה אלינו בתור זוג נשוי.. זה כייף גדול... עדיין לא מאמינים שעשינו את זה סוף סוף...(בכל זאת כמעט 8 שנים יחד...) היה מושלללם... את החג נעשה אצל משפחתו כיוון ששנה שעברה היינו עם משפחתי... למען האמת, כל פעם קשה לי עם זה מחדש... אני מבינה שאין ברירה אחרת אלא לעשות תורות, אבל זה כל כך קשה לי לא להיות בחג עם המשפחה... עם האחיות המדהימות שלי והאח המתוק שלי ואבא והאחיינית וספתא.. ובכלל האוווירה הזו של בית... (אני מחכה כבר לפסח... שיהיה שוב תור המשפחה שלי...
) אין כמו הבית.. אם זה אווירה, או אוכל, או אנשים... הרגשה בעיקר..... במסגרת המחשבות המעמיקות שלי...(כן, כן.. יש גם כאלו..) זה מרגש אותי שהמשמעות של הנישואים שלו ושלי בין היתר, היא שעכשיו הוא ואני = אנחנו יחד. מעיין יחידה חדשה שנוצרה.. בית חדש, שממנו תצמח משפחה חדשה עם מסורות חדשות, מנהגים והרגלים חדשים... הכל חדש... תוך שמירה על כל מה שכל אחד מביא מביתו הוא... זה מדהים לא?!! רוצה לאחל לכל הבנות פה. חג שמח. ושנה טובה שנהיה מאושרות ובריאות!!! שנתחזק שנרדוף ונגשים את כל החלומות שלנו ולא נוותר, לא להם ובייחוד לא לנו. שנזכור שאחרי שנופלים לתחתית תמיד תמיד עולים אח"כ למעלה...ושאחרי הגשם באה השמש... ושלא משנה מה... תמיד תמיד... בסוף יהיה בסדר.... חייב להיות... את-שהצטרפת לפורום ברוכה הבאה יקירה..... אוהבת אותך המון!!! את- שמסתתרת בצללים ברוכים הנמצאים... אוהבת אותך כל כך!!! אתן - כל הפורום המופלא הזה... תודה לכולכן!!! אתן כל פעם מדהימות אותי מחדש....מלאה אהבה לכל אחת ואחת מכן... שוב תודה על הכל... שלכן לול (זאת אומרת....גברת לול
)
מאז שביקרתי פה... כמה ימים לאחר החתונה... זה לא תירוץ אבל נותרה לי עוד מטלה אחת שנותרה לי לעשות משנת הלימודים שהייתה.. וזה תפס/תופס את כל מרצי וזמני.. ברגעים אלו ממש אני מנסה לערוך אותה והתגעגעתי... אז באתי... מה שלומכן יקרות? לפני כשבוע באתי לבית אבי שם חיכתה לי הפתעה מדהימה מכולכן... מחברת עם ברכות שחיממה לי את הלב ... אין לכן מושג כמה ריגשתן אותי!!! והתמונות ששמתן שם... ואני חושבת בואנה איזה יופי של תמונות.. ואז אמרתי הייי זה אני שמתי אותן שם!!! איך מצאתן אותן..??? שובבות!!! והברכות והאיחולים!!!! פשוט תענוג. אני מודה לכל מי ששמה יד בפרוייקט הזה!! זה היה כל כך כייף ולחימם לי את הלב, אני אנצור את המחברת הזו לעד. אצלי בסדר (מלבד הקורס הזה, שיושב לי על הנשמה....אבל לא לעוד הרבה זמן אני מקווה...). אני אישה נשואה כבר שבועיים וחצי.. אנחנו עדיין גרים אצל הוריו של אישי, כך שזה די אותו דבר... רק כשהוא פונה אלי ואומר אישתי... אז הלב שלי מקפצץ.... או שמישהו פונה אלינו בתור זוג נשוי.. זה כייף גדול... עדיין לא מאמינים שעשינו את זה סוף סוף...(בכל זאת כמעט 8 שנים יחד...) היה מושלללם... את החג נעשה אצל משפחתו כיוון ששנה שעברה היינו עם משפחתי... למען האמת, כל פעם קשה לי עם זה מחדש... אני מבינה שאין ברירה אחרת אלא לעשות תורות, אבל זה כל כך קשה לי לא להיות בחג עם המשפחה... עם האחיות המדהימות שלי והאח המתוק שלי ואבא והאחיינית וספתא.. ובכלל האוווירה הזו של בית... (אני מחכה כבר לפסח... שיהיה שוב תור המשפחה שלי...