עברנו לחינוך ביתי

[רונן שפירא1]

בטוח שלא פחות מכל מי שממליץ על זה כאן

 

[asa112]

לדעתי, אף אחד לא ממליץ על זה כאן

מספר אנשים סיפר שהגיעו לחינוך ביתי אחרי מספר נסיונות במערכת החינוך
וחשדינה חשדנית לגבי אופציה הזו.

אני מבינה, שאתה רוצה להצדיק את החשדנות על בסיס תחושה שלך,
שמבוססת על מקרים של אתה מכיר.ואתה לא רוצה לגלות כמה מקרים אתה מכיר.

זו סוג של תמיכה לפותחת שירשור ?

 

[רונן שפירא1]

וזאת דוגמא נהדרת ליכולת ההכלה וההבנה

של אלה שבוכים למה לא מקבלחם רת הילדים שלהם.

 

[asa112]

אם אתה מתכוון אלי אז יש פה טעות

אני לא בוכה, בן שלי משולב כרגע ומקבלים אותו ממש יפה.

אף פעם לא היו לנו בעיות עם ילדים, הבעיות תמיד עם צוות, שלא מתחשב עם ילד ורוצה שהוא "יתמודד"
או אם טיפולים שגורמים נזקים ואין שום דרך להרחיק את המטפל מהילד.
אבל בתקופה הנוכחית אפילו עם צוות של בית ספר אין לנו בעיות.

 

[arana1]

חינוך ביתי הוא העתיד

לא ברור בדיוק איזה צורה תהיה לחינוך כזה אבל אין ספק שבחברה מתוקנת אין מקום לבתי ספר במתכונת הנוכחית
המוסדות האלה שייכים לעבר
וטוב שכך

 

[אמא מודאגת3]

התחושה שלך

מאוד לא נכונה, חינוך ביתי הוא לא תחליף לטיפול בקשיים של הילד,
הורים בחינוך הביתי ממשיכים לטפל בילד ההבדל שההורים הם שקובעים במקום שבית הספר יכתיב להם.

 

[רונן שפירא1]

אשרי המאמין.

 

[עדו בן צבי]

א. לפעמים זה הפתרון הכי טוב שאפשר להגות. ב.

ב. לפעמים קל מאוד להגות פתרון יותר טוב אבל לא למצוא כזה בשטח. יש מקומות, שלגמרי במקרה, מסגרות החינוך המיוחד שבהם מתנהלות גרוע. יש גם מקומות, שלגמרי במקרה, אופציות השילוב מנוהלות בהם רע.

 

[alonaken]

 

[אמא מודאגת3]

באמת חבל ואני גם משערת מה הסיבה

אני למשל ניהלתי וויכוחים לא קטנים עם פסיכולוגים לא מעטים בנושא
שניסו להשפיע עלי שחינוך ביתי זה דב רע, לא טוב, פוגע בעתיד של הילד , כמובן שזה ממש לא נכון..
והם כמובן לא הצליחו להשפיע עלי, אני על שלי עמדתי.

 

[עדו בן צבי]

אני לא מנהל יותר מדי ויכוחים כאלה. אני די מהר

עובר לדיון בנושא האתיקה המקצועית או בנושא הפילוסופיה של המדע.

 

[מיק67]

תשמע, המערכת לוקחת את זה נורא קשה

הם כל הזמן אומרים לי שילדה בגילה צריכה חברה ונורא דואגים שתהיה בודדה בבית.
אני חוזרת ואומרת להם שהכי גרוע זה להיות בודד בתוך מלא ילדים שלא רואים אותך ממטר ושהיא בהחלט לא תהיה לבד אלא יימצאו הילדים והילדות המתאימים להיות לה לחברים.
עוד לא שמעתי מישהו אחד מהמערכת שאמר לי שזה רעיון מצויין חינוך ביתי או אפילו שהיה מוכן להגיד ששווה לבדוק את זה בדיוק כמו שבדקנו את האפשרות של בית ספר במשך כמה שנים.
אז לצפות מהורים גם לקחת על עצמם משימה כזו וגם לקבל פידבק שלילי מכולם כולל הפחדות זה באמת מוגזם ואכן חבל מאוד כי מה רע באופציה הזו? ובכלל, למה לפסול אופציות כשכל המרבה הרי זה משובח?

 

[מספרת הסיפורים 22]

כן בדיוק כמו שלי אמרו

שבית ספר דמוקרטי יהיה רע לבני הבכור והנה חודשיים אחרי ויש לו חיי חברה תוססים לאחר שמגיל 4 לא היו לו חברים כלל.איך זה קורה? אוכלוסיה הומוגנית, אין ערסים הילדים בעלי פרופיל אישיותי דומה לזה של בני. מאוד לא פוליטיקלי קורקט אבל הכי אמיתי!
ואגב , אני ובעלי רחוקים מלהיות בעלי ממון, אני עובדת יומיים בשבוע ולומדת יומיים נוספיים ומשתכרת כ 2300 שח בממוצע, ובעלי איש טכני בחברת היי טק שמרוויח הרבה הרבה פחות ממתכנת.זה עיניין של סידרי עדיפויות,לא נוסעים לחול בכלל ונוהגים בטרנטה ישנה,אבל דואגים קודם כל לרווחת ילדינו, ולחינוכם.

 

[רונן שפירא1]

שמח לשמע

אבל זה מאוד תלוי בכל בית ספר דמוקרטי....יש בתי ספר דמוקרטיים מסוגים שונים... וגם על המקום שבו את כרגע שמעתי על מקרה לא מוצלח....

 

[מספרת הסיפורים 22]

רונן לא מדובר על ילדי שעל הספקטרום

בתשובתי התייחסתי רק לחשדנות של המערכת הרגילה כלפי פתרונות חלופיים, ולזלזול שהיא מביעה פעמים רבות מדי בשיקול דעתו של ההורה ובמידת הכרותו עם בנו, אל מול ה"כלים המקצועיים האוביקטיביים", שהיא מתיימרת, ולא תמיד בצדק להתהדר בהם.
אני מסכימה שלא כל מסגרת מתאימה לכל ילד, אך אני מאמינה שחשוב להעצים את ההורים, שלאחר בדיקה מעמיקה, ומתוך הכרות עם ילדם ובדיקת החלופות השונות בחרו בדרך שונה מהמקובל, ואני טוענת תמיד, שריבוי מסגרות חינוכיות, מגדיל באופן משמעותי את סיכוייהם של יותר ילדים לחוות את חייהם כלא רק נסבלים, אלא אף מספקים, מעשירים ומעצימים, וזה מה שחשוב בסופו של דבר.

 

[רונן שפירא1]

מוכן לחתום על זה בשתי ידיים

 

[מספרת הסיפורים 22]

 

[רונן שפירא1]

ומה עם הילד בספקטרום? עדיין בכיתת תקשורת?

 

[מספרת הסיפורים 22]

אכן

למרות שהמסגרת לא אידיאלית עבורו, יש לו מחנכת מופלאה(מוקפת בצוות לא משהו בלשון המעטה), ולאור התנודות והמעברים התכופים בין מסגרות, שחווה לכל אורך שנות ילדותו, החלטנו להשאירו שם עד החטיבה(עוד שנתיים), ובינתיים לבלוע הרבה צפרדעים. לילד יש שם חברים והוא מרגיש סוף סוף שייך, אז מי אני שאחרב(למרות שלפעמים ממש קשה לי להתאפק

).

 

[רונן שפירא1]

טוב לשמוע

באמת הגיע הזמן עבורו לקצת יציבות....
לא חושב שיש ממש מסגרת אידאלית לאוטיסטית, והרבה פעמים צריך לבחור בין אפשרויות לא מושלמות את הרעה פחות....