עברו שנתיים
שלום
לפני שנתיים ביקרתי פה ביקור מהיר ומלא דאגה לפני נסיעתנו לאימוץ באוקראינה.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=74&MessageId=150628386
אז בקיצור, טסנו ממש לפני פסח לקייב ועברנו על האלבומים במרכז האימוץ ומשם יצאנו לדרך.
פגשנו את בנינו הקטן אז כמעט שנתיים בערב פסח ואת בנינו הגדול למחרת אז כמעט בן 5
התגוררנו במספר מלונות ואז בדירה קבועה בסימפרופול ובדירות נופש שונות ביאלטה. שתי ערים מרוחקות כ-100 ק"מ.
בסימפרופול משני עד שישי וביאלטה משישי עד שני בבוקר.
היה קשה, קשה מאוד, מאוד מאוד. לחיות על תיקים ושקיות ניילון בכבישים מידי יום ללא וודאות, אוכל מוכר, תקשורת מסודרת וכל מה שניתן לדמיין על אוקראינה.
מזג אויר קר - חם - קר - גשום.
היה לנו מלווה מדהים שלא ניתן לדמיין איך הוא דאג לקדם את העניינים ולדאוג ליעילות התהליך שאצלנו חלקו היה כפול עם ניירת מטורפת.
התהליך התבצע בחצי האי קרים הידוע בכך שהוא איטי. היו חגים, שביתות ועוד ימי חג או חופש.
כשאנחנו כבר התחלנו לראות את הסוף פגשנו שם זוג אמריקאים ששהו שם חודשיים ועדיין לא היה להם משפט.
לבסוף הכל טס ושהינו סה"כ 5 שבועות ובזמן השהיה נודע לנו שאנחנו האחרונים או כמעט אחרונים לאמץ באוקראינה.
שנתיים אחרי, עם שני בנים שאומצו יחד ותהליך ארוך של התאקלמות של כולנו - אנחנו משפחה.
כעת במחשבה על אימוץ נוסף!
הפעם בארץ.
נשמח לקבל פרטי קשר ולדבר טלפונית לקבלת עיצות.
שלום
לפני שנתיים ביקרתי פה ביקור מהיר ומלא דאגה לפני נסיעתנו לאימוץ באוקראינה.
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=74&MessageId=150628386
אז בקיצור, טסנו ממש לפני פסח לקייב ועברנו על האלבומים במרכז האימוץ ומשם יצאנו לדרך.
פגשנו את בנינו הקטן אז כמעט שנתיים בערב פסח ואת בנינו הגדול למחרת אז כמעט בן 5
התגוררנו במספר מלונות ואז בדירה קבועה בסימפרופול ובדירות נופש שונות ביאלטה. שתי ערים מרוחקות כ-100 ק"מ.
בסימפרופול משני עד שישי וביאלטה משישי עד שני בבוקר.
היה קשה, קשה מאוד, מאוד מאוד. לחיות על תיקים ושקיות ניילון בכבישים מידי יום ללא וודאות, אוכל מוכר, תקשורת מסודרת וכל מה שניתן לדמיין על אוקראינה.
מזג אויר קר - חם - קר - גשום.
היה לנו מלווה מדהים שלא ניתן לדמיין איך הוא דאג לקדם את העניינים ולדאוג ליעילות התהליך שאצלנו חלקו היה כפול עם ניירת מטורפת.
התהליך התבצע בחצי האי קרים הידוע בכך שהוא איטי. היו חגים, שביתות ועוד ימי חג או חופש.
כשאנחנו כבר התחלנו לראות את הסוף פגשנו שם זוג אמריקאים ששהו שם חודשיים ועדיין לא היה להם משפט.
לבסוף הכל טס ושהינו סה"כ 5 שבועות ובזמן השהיה נודע לנו שאנחנו האחרונים או כמעט אחרונים לאמץ באוקראינה.
שנתיים אחרי, עם שני בנים שאומצו יחד ותהליך ארוך של התאקלמות של כולנו - אנחנו משפחה.
כעת במחשבה על אימוץ נוסף!
הפעם בארץ.
נשמח לקבל פרטי קשר ולדבר טלפונית לקבלת עיצות.
