עברו שבועיים

noooki1

New member
עברו שבועיים

עברו רק שבועיים וזה נראה לי כמו נצח. עברתי לידה שקטה בשבוע 25 בגלל מום נדיר. בלי אפידורל, אבל עם טשטוש, שלא ממש חשתי את ההשפעה שלו... אבל הכאב הפיזי זה באמת כלום לעומת הכאב הנפשי שמגיע כשזה הכל נגמר. לפחות בבי"ח הייתי עסוקה בללדת ובדברים פיזיים. בבית פשוט ריק. ויש לי מה לעשות וחברים ומשפחה מקיפים ואוהבים ואני כבר לא בוכה - כמעט. נדמה לי שעבר הרבה זמן. משונה.
יש ימים שאני לא בוכה ואז פתאום, הנה, כנראה לא גמרתי לבכות... ובעלי תומך ומתוק ומקסים ואני מודה על כל הטוב שמקיף אותי ויודעת ומעריכה. ועדיין בוכה.

אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
אהובתי, שאלתי כבר את כל הנוודים
שעוברים ורואים דרך כל הנשמות
זה קשה, הם אומרים, לכולם פנים דומות

עבר עוד חורף
מי יודע את אולי שונה
מתעייף
מאבד כבר את האמונה
אנשים מצביעים - הוא לבד היא נעלמה
ואני כמו שוטה שוב קורא בשמה, שוב קורא בשמה

לא, לא אל תדאגי
מחכה, איפה שתהיי
את, לקחת את נשמתי
את תמיד, תמיד תהיי איתי.

אהובתי, חיפשתי כבר בכל הירידים
אהובתי, שאלתי כבר את כל הנוודים
שעוברים ורואים דרך כל הנשמות
שבאות והולכות
וכשהן חוזרות הן תמיד בוכות

לא, לא אל תדאגי...
 

cookiii

New member


גם אני מרגישה שעבר מלא זמן, היום עברו 5 שבועות.
זה נראה לי כמו נצח.
 

מקוםבלב

New member
בוקר טוב יקרה,

הזמן הוא דבר מתעתע. מצד אחד נראה שהלידה וכל החוויה בבית החולים היתה מזמן ומנגד עברו רק שבועיים
שזה כל כך מעט זמן לעכל ולהיפרד.
טוב שאת מוקפת בחברים , משפחה ובבן זוג תומך ומכיל.
יש ימים טובים יותר ויש ימים שהכל מוצף מחדש.
זה חלק מהתהליך וחשוב לקבל אותו באהבה ובהבנה.
שולחת חיבוק אוהב
 

namnum

New member
על הדמעות

אצלי עבר חודש. נדמה לי מצד אחד שעבר המון זמן בגלל קשת כל-כך רחבה של רגשות שעברנו דרכה בחודש הזה. ומצד שני כאילו זה היה אתמול, כל-כך זכור וכל-כך כואב.
חייבת לומר לך שאני מכירה את השיר הזה, אפילו שרתי אותו בהרכב שאני שייכת אליו, אבל פתאום באמצעותך הוא קיבל עבורי משמעות אחרת חזקה.
גם אצלי הדמעות ממשיכות ויחד עם זה גם צחוק וחיוך. כנראה שזה מה שצריך להיות עכשיו ויקח עוד זמן עד שהפצע יתחיל לקבל עליו איזשהו קרום שיאפשר לעבור יום שלם בלי בכי.
שולחת לך חיבוק חזק.
 
למעלה