עברה שנה

[אולה *]

עברה שנה ../images/Emo60.gif

לפני שנה מצאתי לי בית חדש - פורום IOL. ההודעה הראשונה שלי היתה לדברי מרב לאקונית מידי. אני זוכרת, שליאור ירד עלי על זה שלא שרשרתי

שנה - זה המון זמן. אני זוכרת את המפגש הראשון שהשתתפתי בו. גאיה אירגנה אותו. ישבנו מעט בנות (וליאור, כמובן) בבית קפה. ופיטר חיכה לי בעבודה. עד 12 בלילה. כ"כ נהניתי. דיברתי בחופשיות. מאז היו הרבה מפגשים. הכרתי אנשים נפלאים, אוהבים, תומכים, מבינים. חשבתי, ששנה זה מספיק, אבל מתברר שאני נשארת איתכם. כנראה, שלושה ימי חום אינם תנאים הכי אידאלים בשביל המוקפאים. הם לא שרדו

חיכיתי עד 14:30 ואז ביקשתי מפיטר שיתקשר לבית החולים. אמרו, שהבטא שלילית, אבל שאמשיך עם הכדורים/זריקות גסטון עוד יומיים. אין לי כוח להתקשר לשאול למה. כנראה, האחות כ"כ נהנתה לדקור לי היום את הורידים (היא ניסתה את שתי הידיים), שלא יכלה לוותר על עוד דקירה ביום שלישי. אל תגידו שיש תקווה, כי אני יודעת שאין. אבל כילדה טובה, אני אמלא את הוראות הרופאים. אני הולכת לי קצת לבכות (ולחשוב על האימוץ). אוהבת אתכם. אולה.

 

[זוהרה מצליחה החודש]

אהובה שלי

חיבוק ענקי ענקי בלי הרבה מילים, כי כבר אין מה להגיד רק מושיטה לך כתף לבכות עליה ולהיתמך זוהרה

 

[innes]

../images/Emo14.gif אולה´לה

עצובה ביחד איתך. כל כך קשה לחכות ולא לדעת מתי יגיע הסוף לכל הייסורים האלו. אבל אוספים את השברים מהרצפה, וממשיכים הלאה, לטפול הבא, או לאלטרנטיבה הבאה. אולה, את צעירה מאוד, וזה פועל לטובתך. את יכולה לנסות טיפולים שונים, את יכולה גם להרשות לעצמך הפסקות להתאוששות. אני מאחלת לך שכל החלטה שתעשו, תפעל לטובתכם, ושלא יעבור עוד זמן רב, וחיוך של תינוק מתוק יאיר את ביתכם. אינס

 

[ענת איתן]

הודעה עצובה.../images/Emo10.gif

גם אני זוכרת אותך מתחילת דרכך כאן בפורום. זוכרת את המפגש ההוא ב"רולדין" (ודווקא לי זכור שהיית ביישנית קצת ושקטה , אבל מצאת חן בעיני מההתחלה)ובעיקר יכולה לומר לך שהשתנית בעקבות ההשתתפות שלך פה - מאוד נפתחת ו"פרחת". לצערי הפריחה המבוקשת בתחום ההריון טרם צלחה ועל כך כואב לי , וכואב לי גם שאת בוכה עכשיו. באמת שמתפללת בשבילך. רוצה מכל הלב שתצליחי ואהיה הראשונה לצהול לכשהדבר יקרה. הלוואי ויכולתי לחזק יותר , יקירתי. ענת.

 

[טליה מספרד 1]

לאולה

אני לא מוצאת מילים לנחם, מלבד לשלוח לך

חם ואוהב. תבכי ותוציאי את כל הצער והתסכול, אולי אחר כך הדברים ייראו אחרת- אני יודעת ששנה זה המון זמן, אבל אל תרימי ידיים, מאחלת לך ימים טובים ומאושרים מאלו

 

[פנינה ו]

יקירתי ../images/Emo14.gif

ואני עוד מתייעצת איתך על הגסטון... הייתי בטוחה שאם לא הוספת משהו במסר אז אפשר עדיין לנשום לרווחה ולקוות לטוב אני מבינה שהמצב שונה מצטערת מאוד לשמוע פנינה

 

[אולה *]

צחוק הגורל - פיטר הולך להנות

עוד יומיים עם הזריקות המחורבנות! תודה על התמיכה.

 

[פנינה ו]

מצטערת ../images/Emo10.gif

 

[יעל@]

אוי אולה ../images/Emo7.gif

אני כבר לא יודעת איך לנחם, כל כך עצוב, אני מבינה את ההרגשה. אני יודעת שצריך להיות חזקים, ולא לוותר (כמו שרומי אמרה לי). שולחת לך חיבוק גדול, והרבה אהבה, יעל

 

[סוכריה על מקל]

אולה מתוקה

כנראה ששנה זה לא מספיק בשביל הילד המיוחד והנפלא שלכם... שיבוא, אני כל-כך בטוחה שיגיע! אני יודעת שאין לך סבלנות, וכל שנותר לי הוא לחבק אותך חזק חזק ולהגיד לך שאני איתך לאורך כל הדרך, כמה זמן שזה לא ייקח... ואני מאמינה ומקווה שזה יקרה ומהר, הרבה לפני שתעבור שנה נוספת.

 

[עידית ד]

כנראה שכולנו מקבלות "על הראש" ../images/Emo88.gif

עם ההודעה הלא משורשרת הראשונה שלנו - אני זוכרת שאפילו נעלבתי כי לא הבנתי מה רוצים ממני

מתוקה שלי הכי נורא שאנחנו צמודות ללוח שנה וכל יום שעובר שורט לנו עמוק בלב. גם אני כשנכנסתי לפורום בפעם הראשונה לא חשבתי שאהיה ותיקה אבל כנראה שזה הגורל שלנו. עצוב לי כל כך ששוב את צריכה לבכות אין לי הרבה מילים לנחם ואולי לא צריך להגיד כלום העיקר לתת לך חיבוק חיבוק חזק חזק אוףףףףףףף כמה שיהיה פה שמח כשהאחות תגיד לך שזה חיובי אוהבת אותך וממשיכה לחבק עידית

 

[אושרתת]

../images/Emo7.gif ../images/Emo25.gif../images/Emo23.gif

 

[דניאל@זר]

אויש אולה ../images/Emo10.gif

לא יודעת מה לכתוב כדי לנחם ולעודד תבכי כמה שאת יכולה כדי להוציא החוצה את כל הכאב והצער העמוקים שיש בך מקווה שהעתיד יהיה ורוד יותר מאחלת לך רק טוב מכל הלב

 

[נוג]

אולה מתוקה שולחת ../images/Emo24.gif גדול ו../images/Emo25.gif

הי חמודה

לקרא את ההודעה

. יושבת וחושבת על מילים וניחומים ובסוף לא משנה מה יהיו הניסוחים הכי חשוב זה לשלוח הרבה

ים וגם קרן

שתאיר את קצה המנהרה.

נוג

 

[ינסון]

אויייששששש

אולה, הייתה לי הרגשה טובה לגבייך וקיוויתי כל כך.. אין לי הרבה מה לומר...רק שנסי מותניים... ויאללה לעוד סיבוב!

 

[סיגל 01]

אוליניקה, למה?

למה קשה כ"כ דווקא לאנשים הטובים ? יקרה שלי, זה עוד יגיע. לא יודעת מתי, אבל בטוחה לחלוטין. את תהיי אמא. אני עוד אכניס את ההודעה הזו שלי יום אחד (לא בעוד זמן רב, אני בטוחה) כמו שהכנסת את ההודעה הראשונה שלך מיואל לפני שנה. ובינתיים

מוחץ ואוהב ממני.

 

[רומי 007]

אולה../images/Emo47.gif את מלכה אמיתית

קראתי את ההודעה הראשונה שלך וגם את זו. ללא ספק הפורום הופך אותנו למאוד ורבליות לגבי מה שעובר עלינו. אני מנסה להרות כבר 4.5 שנים, עם הפסקות, מתוכן כבר יותר משנה אני בIVF. מבינה אותך מאוד וגם אצלי מחלחלות מחשבות כל הזמן (אימוץ, להפסיק את זה וכו´). אבל עוד משהו שאני מרגישה - וזה ממש ממש בזכות הפורום הזה - מן גאווה (אולי מטופשת) שאני שייכת לקבוצה נבחרת של בנות, כולן מדהימות וכולן תפשו את הנאחס הזה של הטיפולים, בשנים הכי יפות שלהן, שמעיב להן על החיים, אבל כולן גם תצאנה מכאן עם תינוק על הידיים. גם את ביניהן יקירתי, אף שהפעם הזו אולי לא הצליחה. בואי נראה את הצד החיובי של חלוף הזמן: האופנות משתנות ומי שהיתה בהריון שנה שעברה יצאה מבית חולים עם תינוק עטוף בשמיכת צמר ואילו אנו נצא כבר עם תינוק עטוף בכירבולית מפליס!!! אז מה את אומרת, לא נראה לך שיש סיכוי ששיחקנו אותה?

 

[נועם@בת]

אוליצ´קה, גם את וגם פיטר רצויים כאן

תמיד, אבל אולי באמת אחרי שנה מתאים שתבואי לכאן כחברת כבוד עם בטן. טוב, אז לא שנה, גם שנה וחודש או חודשיים מתאימה. אם תתעקשי גם 3, אבל לא יותר מזה. את כבר נכללת בין אלו שקראנו בשבילם יגורשו ותיקות הפורום . עצוב לשמוע שהמוקפאים לא השתרשו, ועצוב לראות איך שוב ושוב המציאות נושכת. ועדיין קול קטן לוחש לי ברקע- אולי בכל זאת, מי יודע, אולי ביום שלישי. הלב כל כך רוצה...

ענק אולה, לך ולפיטר. ותאמיני לי שאני מחכה ליום שבו אשלח אותך מכאן הלאה

נועם

 

[עמית@]

אהובה שלי.

אוף אוף אוף את היית אמורה להציל את כבודו האבוד של הפריזר של איכלוב- אבל כנראה ששנה זה לא די ותק על מנת לקבל פיצויים (מיומנו של איש היי טק..) אני כל כך מצטערת ואוהבת- אולה אני מחכה ליום שלישי לתהות על עניין הגסטון והתמיכה

שלך (ולא כקלישאה) עמית

 

[ליאור של חנה]

מזל שצרפת את ההודעה...

כי אני ממש לא זוכר שירדתי עלייך אני מדמיין בראשי את ההודעה שלכם עוד שנה היא תהיה אני מקווה בפורום הריון אחרי או בפורום הגיל הרך ושם תצרפי את ההודעה הנוכחית והשנה הזו תיראה לך רחוקה רחוקה אבל בפירוש לא בלתי נשכחת דש חמה לפיטר ליאור