עבודת "שורשים"

[גמבה חמודה מאד]

בביה"ס אצלינו היו צריכים להכין תיבות נוח

בדף ההוראות היה כתוב במפורש: "הורים, אנא אל תכינו את העבודה עבור ילדיכם, תנו להם להתנסות". אנחנו באים ליום תצוגת העבודות, והיו שם עבודות, שאני לא הייתי יודעת איך להכין: אחד (הורה, כמובן), שם את התיבה בתוך פיברגלאס ענק, שכנראה קנה בהרבה כסף, אחד עשה את זה מלגו, יצירת מופת, שרואים שלא ילד הכין. היו שם עבודות מהממות, שאולי רק מורים לאומנות יכלו לעשות, או הורים ממש מוכשרים, יצירתיים ומשקיענים. ואילו אני אמרתי לבת שלי לעשות את זה לבד, כי אלה ההנחיות, ובאמת העבודה שלה היתה יחסית עלובה. אומנם יפה, אבל ממש לא ניראת יצירת מופת, וזה כי אנחנו, ההורים, לא התערבנו בכלום. חילקו ביום הזה (יום התצוגה) דף משוב, ורוב ההורים כתבו איזה עבודות מקסימות ואיזו השקעה של הילדים וכו. אני כתבתי "ההורים עשו עבודות מקסימות". לא אכפת לי אם הצוות נעלב או כעס, אבל נורא הרגיז אותי שנותנים הנחיות לא לערב הורים, כשיודעים שילד בכיתה ב לא יכול להכין תיבת נוח מרשימה (שנועדה לתצוגה) לבדו, וזה לא פייר כלפי הילד, שלא מערב את הוריו (וחוץ מהבת שלי היו אולי עוד 3-4 עבודות שרואים שילד הכין).

 

[michal@gal]

אצלנו היה איסור מפורש מבית הספר

להשתמש בעטיפות המוכנות המיוחדות והיקרות. רק בקלסר רגיל.

 

[פלגיה]

על זה לא חשבתי

כלומר אני חשבתי שהמטרה היא ללמד לכתוב עבודת חקר, ושהנושא נבחר כי כל אדם קרוב אצל עצמו ואצל משפחתו. לא חשבתי שיש כאן את הפרמטר של נושא שלא ניתן למצוא עבורו חומר כתוב ומוכן שרק צריך להעתיק. נקודה טובה.

 

[אמא של שראנ]

הגדולה הכינה בשנה שעברה.

הם קיבלו בסוף כיתה ה' דפי הנחיות עם הצעות לשאלות ולמבנה העבודה. את העבודה היא הכינה עצמאית ואני סייעתי לה בעריכה הטכנית של החומר במחשב. היא בחרה באילו נושאים להתמקד (סיפור הסבים והסבתות רבא שלה בשואה) ,ראיינה את סבא וסבתא שלי, ליקטה חומר מהרשת וערכה הכל. העבודות לא קיבלו ציון אלא בסוף השנה קיבלו הערכה בכתב מהמורה באשר לעבודה עצמה ולתוכנה. ביה"ס כלל לא התערב בתהליך ההכנה.

 

[תחיצ]

ככלל דעתי היא ששעורי בית (ועבודות) נועדו לילד

צריך לכוון אותו לריכוז של החומר, לסוע איתו לסבים ולסבתות , לעזור לו לנסח את השאלות, לנסח את העבודה. אבל בשום פנים ואופן לא לקחת את זה כעבודה של ההורים. לכן אני משתדלת לעזור, אך לא לעשות, וכמובן - השיפוט הוא על המאמץ וההשקעה של הילד, והרבה פחות על התוצאה (שהרבה פעמים היא חיצונית). נחמד להפגש כך...