עבודת יד
כתבנו: אפי אהרונישקי לוץ פוץ מוזס אפללו לוג נשלח בערב יום רביעי אל השטח, ללקט פירות יער לקראת שבת. כשחזר כתבנו מן השטח אל המערכת, הביט בסלסלה וגילה לתדהמתו אוסף אקלקטי של שטויות. שיפשף כתבנו את עיניו, ושיפשף בעוד מספר אזורים מוצנעים, והשאלה הראשונה שנפלטה לו, היתה: "סבתא, למה יש לך פה גדול כזה?" לא נגענו. טייק-א-לוק: למלו – איפה יש לי ללכת? איך יום רביעי מתייחס אליך? זיוי – הוא חרא אלי. אבל גם השלישי מניאק. ג´ון 111 – חכי לשביעי, הוא כל ה-ז´ זיוי – בשמיני אני גומרת (ומי לא בא?) אילה – שימי ז´ שם זיוי – מעדיפה בלי תוכן. ריק. ג´ון 111 – אין ריק בעולמנו. הסוגריים שלך הם עולם ומלואו. זיוי – צר עולמי כעולם הסוגריים (אוייבת וצרה) ג´ון 111 – צר לי. את יכולה לפשוט אברים. זיוי – האמת? הייתי מעדיפה לפשוט אברים. אחרי זה כבר לא יהיה צורך לפשט יותר. (פשוטה כמשמעה). ג´ון 111 – האמת? אני הייתי מעדיף לכנס אברים. זה ככה מרגיש יותר קרוב. אבל אני מוכן לעזור לך בפישוט. ז....י...ו...י.... הנה, הרי את מפושטת לי. זיוי – אז עכשיו כשאנחנו כבר אחרי, אתה יכול להדליק לי סיגריה? (אין עשן בלי אש). ג´ון 111 – רגע, אני עוד לא גמרתי. ככה זה בהתחלה קשה לתאם. זיוי – טוב. אני מחכה לך. מתי אתה גומר? (שעון מורה 3) ג´ון 111 – אבוד. גמרתי בחוץ (לארץ). זיוי – גמרת? ומה עם הצרכים שלי? ג´ון 111 – חשבתי שעשית אותם כבר. ג´ון מצטט את זיוי: "יום רביעי חרא אלי". זיוי – אני אישה. עקביות זה לא הצד החזק שלי. (עקבים דוקא כן). ג´ון 111 – תמיד אישה? בפעם הבאה דורסל.
כתבנו: אפי אהרונישקי לוץ פוץ מוזס אפללו לוג נשלח בערב יום רביעי אל השטח, ללקט פירות יער לקראת שבת. כשחזר כתבנו מן השטח אל המערכת, הביט בסלסלה וגילה לתדהמתו אוסף אקלקטי של שטויות. שיפשף כתבנו את עיניו, ושיפשף בעוד מספר אזורים מוצנעים, והשאלה הראשונה שנפלטה לו, היתה: "סבתא, למה יש לך פה גדול כזה?" לא נגענו. טייק-א-לוק: למלו – איפה יש לי ללכת? איך יום רביעי מתייחס אליך? זיוי – הוא חרא אלי. אבל גם השלישי מניאק. ג´ון 111 – חכי לשביעי, הוא כל ה-ז´ זיוי – בשמיני אני גומרת (ומי לא בא?) אילה – שימי ז´ שם זיוי – מעדיפה בלי תוכן. ריק. ג´ון 111 – אין ריק בעולמנו. הסוגריים שלך הם עולם ומלואו. זיוי – צר עולמי כעולם הסוגריים (אוייבת וצרה) ג´ון 111 – צר לי. את יכולה לפשוט אברים. זיוי – האמת? הייתי מעדיפה לפשוט אברים. אחרי זה כבר לא יהיה צורך לפשט יותר. (פשוטה כמשמעה). ג´ון 111 – האמת? אני הייתי מעדיף לכנס אברים. זה ככה מרגיש יותר קרוב. אבל אני מוכן לעזור לך בפישוט. ז....י...ו...י.... הנה, הרי את מפושטת לי. זיוי – אז עכשיו כשאנחנו כבר אחרי, אתה יכול להדליק לי סיגריה? (אין עשן בלי אש). ג´ון 111 – רגע, אני עוד לא גמרתי. ככה זה בהתחלה קשה לתאם. זיוי – טוב. אני מחכה לך. מתי אתה גומר? (שעון מורה 3) ג´ון 111 – אבוד. גמרתי בחוץ (לארץ). זיוי – גמרת? ומה עם הצרכים שלי? ג´ון 111 – חשבתי שעשית אותם כבר. ג´ון מצטט את זיוי: "יום רביעי חרא אלי". זיוי – אני אישה. עקביות זה לא הצד החזק שלי. (עקבים דוקא כן). ג´ון 111 – תמיד אישה? בפעם הבאה דורסל.
שחקנית עבודת נמלים