עבודה עצמית

אני לא מצליחה להבין אותך

אני לא מצליחה להתדיין איתך
אני לא יכולה לשזור תשובה בלי שתשאל אותי איך זה קשור
אני אובדת עיצות
 

Mist2

New member
את יכולה להודות לי על זה עכשיו

או מאוחר יותר.

או פשוט להירגע, וקצת לתת לדברים להתבשל.
 


 

Mist2

New member
די, אל תגזימי

לא בכל מה שאני רושם יש משמעות נסתרת.
 
אין שאלה של הבנה כלל

אם X=Y אז המשפט X=!Y הוא שגוי. (! סימן שלילה).
אין פה שום פתח להבנה סובייקטיבית. זה פירוש הדבר חוכמה מופתית. לא בכל מקום אתה רשאי לשרבב את הטיעון הנבוב של "סובייקטיביות". אל תנהג כמו אחרון הרוחניקים שכל פעם שמוכיחים אותם על סתירה פנימית בדבריהם- מפלטם בטיעון הסובייקטיביות.
אמנם, הכל סוביקטיבי, אבל לא באופן שמאפשר לך לשלול את ההיגיון. אם היית מבין מה פירוש הסובייקטיביות- דווקא אז היית מבין את ערכו של ההיגיון.
הסובייקטיביות של הכל פירושה שכל תנועות המחשבה שלנו הן רדוקציות. אין לנו תפיסה ישירה של המציאות כפי שהיא מצד עצמה, אלא יש לנו רק את הכלים התפיסתיים של החשיבה. ההיגיון חשוב לנו מכיוון שהשימוש בו מאפשר לנו לתפוס את הכשלים המובנים בתפיסות הראשוניות הללו שלנו.
ההיגיון מנחה אותנו לראות את הכשל הסובייקטיבי המובנה בתפיסה שלנו.
אין עבודה פנימית יותר חשובה מהשימוש בהיגיון. מי שלימד אותך אחרת- שרלטן.
 
בוודאי

קרה לי אינספור פעמים. כל פעם שאני חוזר לטקסט עמוק אני מוצא בו דברים אחרים.
אבל ההיגיון- הוא נשאר אותו הדבר. זה מה שאינך מבין. הבנה לא משנה את ההיגיון.
 

Mist2

New member
זו רמה אחת של דברים

לגלות דבר מה נוסף או להבין בצורה שונה, אלה דברים שונים.

ההגיון הוא כלי ניפלא כל עוד מדובר בהגיון בריא.
לרוב הוא יכול לעזור לנו לא להקצין, ולהשקיע את האנרגיה שלנו במקום הנכון לנו.
אך כמו כל כלי, הוא מוגבל.
וכאשר מגיע הרגע שהוא לא יכול להכיר יותר ומתחיל להגביל, יש את הצורך ואת האפשרות לעבור לשלב שמעבר להגיון.

אני לא מדובר על חצייה של גבול מסויים לתמיד, אנו תמיד חוזרים אחורה ונשתמש שוב בהגיון, אבל ברגעים מאוד ספציפיים הוא מגביל.
 
מה שמוגבל

הוא היכולת שלך להפנים את ההיגיון ולומר דברים בלי סתירה פנימית.
ההיגיון ממש לא מוגבל. אתה מוגבל.
 
למעלה