עבודה עברית
השנה, 1892. הברון רוטשילד מבצע מהלך נועז בנסיונותיו הכלכליים / חברתיים, ומקים את "המזגגה", בית חרושת לזכוכית, בטנטורה (דור). המטרה – לייצר במפעל בקבוקים, ולהזרים לתוכם יין , ליצוא, מייקבי זכרון יעקב. את המפעל מנהל מאיר דיזנגוף, אשר שנה קודם נשלח ע"י הברון לצרפת ללמוד את הנושא. דיזנגוף מטיב עם הפועלים ודואג לכל מחסורם: מביא לקהילה מורה ורב ושוחט ומקים ספריה ומועדון תרבות. למראית עין, מתנהלים הדברים בצורה סבירה, אלא שהמפעל מתחיל לצבור הפסדים, נקלע לקשיים, ומעורר ספקות בלב הברון. פרט למבנה המפעל עצמו, שהיה "עברי", כל היתר נסמך על תוצרת חוץ: הטין מיובא מצרפת, הפחם מאנגליה, הסודה ממצרים, החול מבלגיה והמומחים (העובדים הזרים...), בעלי הידע, מצרפת ומצ´כיה. אותם מומחים היו אמורים ללמד את הפועלים היהודים, את סודות המקצוע, על מנת שהאחרונים יוכלו להחליף אותם. אולם, השכר הגבוה ששולם למומחים הזרים, גרם להם לסרב לגלות את סודות המקצוע... כל הקשיים האמורים, ההפסדים הכספיים שנגרמו לברון, בתוספת הקדחת שפקדה את האזור, מביאים אותו להחלטה לסגור את המפעל 3 שנים לאחר הקמתו – בשנת 1895. עם סגירת המפעל, הסתבר לבעלי היקבים כי זול יותר לייצא יין בחביות, או בבקבוקים משומשים... היום משמש המבנה כמוזיאון לארכאולוגיה תת ימית שהוקם ע"י חברי קבוץ נחשולים. מסקנה: כבוד השר בניזרי, תרגע, עובדים זרים זו לא המצאה בת זמננו...
השנה, 1892. הברון רוטשילד מבצע מהלך נועז בנסיונותיו הכלכליים / חברתיים, ומקים את "המזגגה", בית חרושת לזכוכית, בטנטורה (דור). המטרה – לייצר במפעל בקבוקים, ולהזרים לתוכם יין , ליצוא, מייקבי זכרון יעקב. את המפעל מנהל מאיר דיזנגוף, אשר שנה קודם נשלח ע"י הברון לצרפת ללמוד את הנושא. דיזנגוף מטיב עם הפועלים ודואג לכל מחסורם: מביא לקהילה מורה ורב ושוחט ומקים ספריה ומועדון תרבות. למראית עין, מתנהלים הדברים בצורה סבירה, אלא שהמפעל מתחיל לצבור הפסדים, נקלע לקשיים, ומעורר ספקות בלב הברון. פרט למבנה המפעל עצמו, שהיה "עברי", כל היתר נסמך על תוצרת חוץ: הטין מיובא מצרפת, הפחם מאנגליה, הסודה ממצרים, החול מבלגיה והמומחים (העובדים הזרים...), בעלי הידע, מצרפת ומצ´כיה. אותם מומחים היו אמורים ללמד את הפועלים היהודים, את סודות המקצוע, על מנת שהאחרונים יוכלו להחליף אותם. אולם, השכר הגבוה ששולם למומחים הזרים, גרם להם לסרב לגלות את סודות המקצוע... כל הקשיים האמורים, ההפסדים הכספיים שנגרמו לברון, בתוספת הקדחת שפקדה את האזור, מביאים אותו להחלטה לסגור את המפעל 3 שנים לאחר הקמתו – בשנת 1895. עם סגירת המפעל, הסתבר לבעלי היקבים כי זול יותר לייצא יין בחביות, או בבקבוקים משומשים... היום משמש המבנה כמוזיאון לארכאולוגיה תת ימית שהוקם ע"י חברי קבוץ נחשולים. מסקנה: כבוד השר בניזרי, תרגע, עובדים זרים זו לא המצאה בת זמננו...