עבודה... לא מה שחשבתי

כן גורו

New member
עבודה... לא מה שחשבתי

טוב , אז אירגנתי סליק בפריזר ויצאתי לעבודה ןללימודים. אפילו הצלחתי ביום הראשון לשאוב בעבודה בהצלחה, והכל נראה יופי, אפילו נהניתי בכמה שעות האלה. אך,,,,לא להרבה זמן, שניה לפני שאני יוצאת הביתה להחליף את בעלי בשמירות על צ´ומפי. קוראת לי לחדרה מנהלת כ"א ואחרי שהיא בודקת איתי באילו ימים אני מתכוונת לעבוד היא מודיעה לי שאזל התקציב לפרוייקט ושאני חוזרת לעבודה ל- 45 יום בלבד ( אני עובדת שם כמה שנים). מרוב ההלם באותו רגע אזל לי החלב מהפנים, והפסיק לצאת למשך 3 ימים. ( מזל שהכנתי סטוק). ולמרות שכבר נמאס לי מהעבודה הזו, ןלמרות שקיוויתי שיפטרו אותי ואני אוכל להישאר קצת בבית עם הצוציק, פתאום קיבלתי בעיטה לאגו. מעולם לא פיטרו אותי , גם לא למטרות תקציב ( אם מתעלמים מהקריירה הכושלת שלי כמלצרית). ביחוד שבאותו זמן המנהלים שלי היו בחו"ל. והנה, אני , יום ראשון לעבודה , עם חיוך דבילי תקוע על הפרצוף, לא מסוגלת לחייך לילד שלי שחיכיתי לו כל כך הרבה זמן. אני יודעת שאני אמצא עבודה פי אלף, אני יודעת שהם מטומטמים ושאני כבר אמציא איזה משהו ואצא לפנסיה בגיל 40. אבל עכשיו, עד שאני אראה את התוצאות החיוביות, הלב קצת מתכווץ. מצערת, אני יודעת שזה לא ממש הנקה.אבל איתכן אני מרשה לעצמי לתת לדמעות לזלוג.
 

zimes

New member
../images/Emo24.gif

התחושה של ה
. אני מכירה, גם אם בקטן. אבל - תעברי את הסופשבוע, ותתחילי לדמיין מה הלאה. עוד קצת עם צ´ומפי בבית, אולי עבודה אחרת, קצת להלות, קצת להגשים חלומות ישנים... לא התכוונתי לכתוב מילות עידוד, כי אני יודעת שזה לא מה שאת צריכה, אבל לא יכולתי להתעלם מהטוב שברע
שבת שלום!
 

inbale

New member
אומנם דיברנו במסנגר

והשיחה לא ממש זרמה בגלל חוסר התחשבות של יערה..אבל קבלי ממני עוד משהו.... אנחנו כאן בשבילך.
 
עברתי בדיוק את אותו הדבר ../images/Emo24.gif

תאמיני לי שהיה לי קשה בדיוק ליומיים. אחרי שהבנתי שאיזה כיף לי שאני אוכל להשאר עם ליה עוד כמה חודשים ובמקביל לחתום בלשכה עשה לי מאוד טוב. תאמיני לי שהכל לטובה. דרך אגב, אני הוצאתי מהם את התשלום על ה- 45 יום ונשארתי בתקופה הזו בבית - אם הם מפטרים אותי אז שישלמו על הז מחיר כבד. דבר נוסף, הם צריכים לשלם לך גם על ימי התראה מראש (ה- 45 יום לא נחשבים לצורך העניין), על ימי חופש, מחלה וכולי. אני עשיתי בזמנו מחקר שלם סביב הפיטורין האלה כך שאם יהיו לך שאלות, תשלי לי מסר. תרגישי טוב, הם לא שווים את זה ותהני מכל רגע בבית עם צ´ומפי
 

ענבל30

New member
כל כך מבינה אותך... ../images/Emo24.gif

אני פוטרתי אחרי חודשיים ב"עבודת החלומות" - תפקיד מעניין ומאתגר, משכורת טובה, תנאים מעולים, שעות נוחות, אפילו הסתדרתי שם עם השאיבה... ואז זה נופל עלייך...
אולי טוב שאת יודעת זמן מה מראש, ולא בהתראה של יומיים כמו שעשו לי... יש לך זמן להתארגן, לחשוב על פתרונות, לחשוב מה הלאה... אני מחזיקה לך אצבעות שהכל יסתדר לשביעות רצונך, ומהר, והלוואי שזו התחלה של תקופה טובה ופתח להזדמנויות חדשות...
 
אוי גם אני הייתי שם...

בעבודה האחרונה שלי בשלב מסויים כל כך סבלתי די בתחילת ההריון שהתפללתי שיפטרו אותי, ולא עניין אותי קטע כלכלי וזה שאני בהריון... בסוף כשניכנסתי לחודש שמיני סגרו את החברה. נכון זה לא פיטורין שלי בלבד אבל עדיין זה שוק כזה. תמיד כשקשה לנו קשה לנו לראות את הטוב שבדבר ולתנחם, אז... א) מותר לך להרגיש קצת באסה... תני לעצמך לגיטימציה... ב) תדעי שהבאסה זה עניין של זמן ג) תהני מכל רגע עם צ´ומפי... בקרוב תמצאי את עצמך בעבודה חדשה ותגעגעי לרגעים האלו....
 

מאיה10

New member
חבל. אשמח לעזור בכתיבת קורות חיים

אם זה רלוונטי עבורך. אני במקצועי בתחום הגיוס ומשאבי אנוש ויש לי הרבה ניסיון בכך, זה הספציאליטה שלי. אם את רוצה תשלחי לי מסר. אגב, ההזמנה בתוקף עבור כל אחת אחרת כאן, אני אפילו אהנה להפעיל מחדש את התאים האפורים... וגם אני מאמינה ת-מ-י-ד שהכל לטובה. בהצלחה בכל מקרה.
 
Shit (אופס, סליחה) ../images/Emo46.gif

נצלי אותנו! ספרי במה את עוסקת (ובאיזה אזור), אני בטוחה שתקבלי כמה רעיונות/הצעות/עצות ממשתתפי הפורום.
 

zimes

New member
זה חוקי ../images/Emo8.gif יש אפילו אמוטיקון ../images/Emo93.gif

 
כמה לא פייר

היו צריכים להכין אותך מראש ולא לחכות ליום הראשון לעבודה. אני מקוה בשבילך שדברים יסתדרו במהרה!! {חיבוק}.
 
קשה, ומוכר...../images/Emo123.gif אני גם תקועה בנושא

מחפשת משהו שאפשר לעשות פחות או יותר מהבית. או לפחות משהו לחצי יום, העיקר שאהנה ממנו ופחות קשה מההוראה. האמת היא שמה שאני באמת רוצה זה לכתוב אבל נראה לי שיקח די הרבה זמן עד שאוכל להתפרנס מזה
 

לאה_מ

New member
אוף! ../images/Emo46.gif

אם את חושבת שאין ברירה, אני מציעה לך לקבל ייעוץ מעו"ד שמתמחה בדיני עבודה, משום שלעניות דעתי את ממש לא חייבת בנסיבות האלה לעבוד את ה-45 ימים האלה (לא עדיף להיות בבית עם צ´ומפי ושהם ישלמו על זה?!), ובנוסף, כמובן, את זכאית לפיצויי פיטורין וכל יתר הזכויות המגיעות לך עם הפסקת העבודה. ואל ייאוש - יש יתרונות בכל דבר, ובודאי במתנת זמן מופלאה כזו שמאפשרת לנו להיות עוד קצת עם הקטנטנים...
 

דיאנה1

New member
איזו אכזבה. מבינה את ההרגשה שלך.

מקווה שתמצאי משהו הרבה יותר טוב בקרוב ובינתים תהני עם הילד שלך.
 

ליאור31

New member
אויש מבאס

אבל לפחות תוכלי להיות קצת עם הצאצא בבית שזה דבר נפלא בפני עצמו, לא תצטרכי לעת עתה לדאוג לשאיבות, תוכלי לטייל בשמש ולא לחשוב שאת משתזפת לאור הפלורסנט במשרד, תוכלי לנשום אויר צח ולא לחשוב שאת תיכף נחנקת במשרד, תוכלי בעצם לא לחשוב על שום דבר שקשור לעבודה ופשוט לתת לחיים לזרום, בלי לחץ ובלי הידיעה שצריך לעמוד בזמנים, בלחץ של המנהלים, וכו´. לא להיות במסגרת זה דוקא דבר מבורך לתקופת מה...תחשבי על זה.מנסיון.
 

Shellylove

New member
שאני ארביץ להם?

לא שזה יעזור במשהו, אבל אולי זה ייתן לך הרגשה יותר טובה. אפשרות אחרת היא לקלל את האמ´אמא שלהם. קבלי הרבה
וגם
.ואולי (כמו שכולן כבר כתבו) זה יתברר כשינוי לטובה. תחזיקי מעמד!
 
למעלה