עבודה בגנים

[סינקלייר]

עבודה בגנים

השנה התחלתי לעבוד בגן שפתי הפועל זו שנה שנייה (גם לגננת זוהי שנתה השנייה במערכת). מעבר לגן זה אני עובדת בגן נוסף. ההבדל- הגננת! בגן אחד היא נינוחה וגמישה ובשני מדובר על גננת עם נוקשות ועבודה מובנית באופן קטסטרופלי. ומאוד קשה לי לעמוד בציפיות שלה. יש לי 5 שש" והיא מצפה שאקח את כל הילדים לטיפול ( ילדים 12), אעשה מסלול וואם יישאר זמן אהיה מעורבת בפעילות יצירה בגן. בשום פנים ואופן אנני לא מספיקה והיא מחמיצה לי פנים על ימין ושמאל ולא יעזור מה שאני אומר לה ("כי לא ייתכן שילד יקבל טיפול אחת לשבועיים) אשמח לשמוע תגובות,, הערות, סיפורים על התנהלות שלכם בגניים ובכלל עצות שיעזרו לי לעמוד מולה ולעבוד ביתר הנאה

 

[יעל ניסן]

אם היא אחת כזו נוקשה

אדרבה - תני לה לעזור לך לסדר מערכת טיפולים. נראה אותה מגיעה לסידור נוקשה שאפשר לעמוד בו שהיא תהיה מרוצה... במקום לריב - נצלי אותה ואת הנוקשות שלה. במקום להסביר לה למה זה לא אפשרי מה שהיא מבקשת, תני לה לארגן כמו שהיא רוצה - הרי אם זה באמת לא אפשרי, גם היא לא תוכל לארגן יש-מאין עוד זמן! בינתיים, מאוד נוח לבוא אליך בטענות שאת לא מספיקה. אם היא תעשה את סידור העבודה תספיקי בדיוק את מה שהיא רשמה שם. לא פחות ולא יותר.

 

[דקלוש א]

הערה

אני חושבת שבמקרה כזה חשוב להבהיר שבמסגרת של 5 ש"'ש אין מצב שבו נוכל להגיע לטיפול פרטני מלא של כל אחד מהילדים (גם אם תטפלי בכל ילד למשך חצי שעה ללא הפסקה עדין לא תצליחי להגיע לכולם), לכן אני הייתי ממליצה לשבת עם הגננת והמדריכה האישית שלך (אם יש אחת כזו) על מנת להרחיב את האופקים בנוגע לסוגי טיפול. החשוב ביותר הוא להתאים את סוג הטיפול לצורכי הילד בצורה הטובה ביותר במגבלת הזמן. כך לדוג' במידה וקיים ילד עם בעיות בוויסות חושי ניתן לקחת אותו לטיפול פרטני ל15 דקות לפני המפגש על מנת לאפשר לו להרגע. לעומת זאת במידה והבעייה היא באחיזה בלבד ניתן להתאים אביזר להדריך את הצוות להקפיד שהילד ישתמש בזאת. כמו כן אם יש שני ילדים עם מטרות זהות ניתן להעביר טיפול זוגי, או לחילופין לבנות קבוצה של מספר ילדים עם מטרות זהות. כמו כן חשוב להיות מעורבת בסדר היום של הגן, כך לדוג' להציע לגננת התעמלות בוקר שעובדת על חיזוק חגורת כתפיים, חציית קו אמצע הפרדת תנועה... כלומר מה שניסתי לומר הוא העיקר שכל ילד יקבל במשך השבוע נגיעה קטנה מהידע שלך: ע"י הדרכת הצוות, בטיפול פרטני / זוג/ קבוצתי, הדרכת הורים ולאו דווקא טיפול פרטני מלא. (לידיעתך לי הייתה בעייה זו מבחינה אישית מאחר שלא הצלחתי להגיע לטיפול פרטני לכל אחד מהילדים הרגשתי שאיני תורמת מספיק, ואילו המדריכה שלי היא זו שהאירה את עיני שגם נגיעות קטנות ותכופות תורמות ולא במעט)

 

[סינקלייר]

הסידור כבר נעשה.

ועל הנייר מדובר, על טיפול לשניים עד שלושה ילדים כל חצי שעה גג ארבעים דקות. עדיין , בשטח זה לא מתרחש מכל מיני סיבות שוטפות- הרי היא גם דורשת שאאדכן אותה ואם אח"כ היא רואה שזה עלה "בזמן גן", הייא דוורשת שאתקשר אליה ונדבר בטלפוןן. עד כמה אפשר???

 

[א ל י ו ש]

אני כל כך מבינה אותך...

מוזר שקיבלת רק 5 שעות ל-12 ילדים. בכל מקרה, במקרים כאלה הכי טוב להרכיב קבוצה בת שני ילדים או שלושה בהתאם לרמה של הילדים והמטרות שנבחרו עבורן (אני למשל עושה קבוצת משחק לשני ילדים). לטיפול פרטני עדיף לבחור ילדים שיכולים להרוויח ממנו יותר. כך אולי יהיה לך זמן גם להשתתף בפעילויות רלוונטיות בגן והספיק עוד דברים. עשי את השיקולים שלך, ואז תעבירי את זה לגננת- שתסדר את המערכת בהתאם לכך. אני מאחלת המון הצלחה. אני יודעת שקל מאוד לתת עצות אבל קשה ליישם בשטח. אני מבינה כי עברתי בדיוק אותו הדבר. בעצם אני עדיין עוברת ואני משתדלת לשמור על המקום שלי והעקרונות שלי תוך התחשבות גם ברצונות של המורה. זה מאוד קשה. בהצלחה רבה

 

[fez1]

../images/Emo10.gifלצערי זה לא מוזר כ"כ...

במצב הנוכחי בו מקצצים עוד ועוד שעות טיפול בטענות שונות כגון "גם הגננת יכולה לעשות את מה שתסבירי לה" או "אפשר לעשות טיפול קבוצתי", אני כלל לא מתפלאה. מכירה זאת מקרוב. נכון שגם אני חושבת שישנם ילדים שייתרמו מטיפול זוגי או קבוצתי אבל כפי שכבר כתבתי בשרשור הארוך בנושא מהות השם המקצועי שלנו, זה עדיין אינו תחליף לטיפול פרטני במידה ויש צורך. והרי לא יודעים מראש אם יהיה מתאים לחלק את 12 הילדים לטיפולים בקבוצות, כך שאין להסתמך על זה. אני מאד תומכת בגישת ההתערבות של הצוות הפארארפואי בנעשה במרחב הגן/כיתה, ולא רק "בתוך חדר הרב"ע". אני עצמי יושבת בקבוצות או ב"מליאה" עם הגננת ואפילו עם המנגנת ומוסיפה את חלקי, אבל, ושוב אבל- כל זה בנוסף לטיפולים שכל ילד בגן נצרך להם וזכאי להם. אני לא אוהבת שאומרים - תני לילד הזה קצת יותר או קצת פחות זמן כי הוא יותר קשה/קל. מי שהכניס את ילדו לגן חנ"מ מצפה שיקבל שם את הטיפולים השונים כפי שכל ילד אחר מקבל שם. אני מאחלת לך סינקלייר עמידה איתנה מול דרישות הגננת, על אף שרצוי כמובן מצב של עבודת צוות באווירה נעימה ומפרגנת. הרי לא נוכל לעשות את הבלתי ניתן ליישום...

 

[עמי שפירא]

בכל מערכת החינוך אין הורה אחד

בכל מערכת החינוך אין הורה אחד שיפנה לבג"ץ על כך שילדו לא מקבל מספיק טיפולים. היכן קדמן? משרד החינוך מתנער באןפן עקבי ממחויבותו לחוק חינוך מיוחד. אין הוא מקצה שטחים לחדרי טיפול ורב הגנים בהם אני מבקר מטעם עבודתי משמשים כוכים כחדרי טיפול. בבתי הספר מקצים במקרה הטוב חדר כיתה פנויה שאינו מתאים ומותאם. משרד החינוך אינו מקצה ציוד מינמלי לטיפול. אין הנגשה למוגבלויות של בתי הספר ומצפים שיטפלו בחצי בית ספר ב5 ש"ש. לעומתם קופות החולים זורקות את הכדור בחזרה אל מערכת החינוך והחגיגה שלמה. הסובלים ביותר הם הילדים המשולבים- ילדי CP ודומיהם המשולבים בבתי ספר רגילים שאינם מקבלים פיזיותרפיה כלל ומחלקים את שאר הטיפולים הפרא-פואיים בחלקיק המשרה עם עוד תלמידים משולבים שעברו ועדות השמה ועם תלמידים שעברו ועדת החלטה של בית הספר. הם אינם יכולים להגיע לספריה בקומה ג' לאולם ההתעמלות במרתף ולחדר המחשבים באגף השני. לשירותים בכלל הם מתביישים לבקש שיסחבו אותם על הידיים ומתאפקים עד שמאוחר מדי. רבותי אנחנו מדינת עולם שלישי. אני במקומך הייתי מודיע לגננת חד משמעית שב5 שעות לא ניתן לצפות לטיפול ב12 ילדים ועוד להיות בישיבות צוות ומעורב בפעילות הכללית של הגן.מקסימום יעבירו אותך לגן אחר.

 

[tooshiya]

מסכימה עם כל מילה!

 

[עמי שפירא]

בחוק חינוך מיוחד פרק ד סעיף18א רשום

"השר רשאי לקבוע תקנים ואמות מידה מקצועיות לפסיכולוגים ולבעלי מקצועות פארא-רפואיים ואחרים שאינם מורים, המועסקים בחינוך המיוחד; קביעה כאמור תהא בהסכמת שר הבריאות או בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, לפי הענין. קביעה כאמור לענין תקנים תהא גם בהסכמת שר האוצר.". רשאי היא מילת המפתח וזהו פרצופו של החינוך המיוחד. כל מילה נוספת מיותרת.

 

[ציפי אדן]

מסכימה עם כל מילה!!

במשרד החינוך יש מסגרות הכי פחות מקצועיות בהן עבדתי אי פעם, מבחינת הטיפולים באוכלוסית הילדים של החינוך המיוחד. וזה נכון גם לגבי המסגרות של החינוך המיוחד וגם לגבי הילדים המשולבים. יש מקומות נהדרים בהם הגננת או מנהל בית הספר בעל ראיה רחבה, נכונה, ורצינית ושם נעשית עבודה נהדרת, למרות הקשיים הפיזיים. אבל יש המון המון מסגרות בהן למנהל או לגננת וגם למפקח לצערי הרב, אין מושג בתחומי הטיפולים הפרארפואיים. ההחלטות הנלקחות לא מקצועיות, לא נבונות, ולא עולות בקנה אחד עם החוק. ההורים? הרבה מהם לצערי הרב לא מודעים לזכויותיהם, חוששים ומפחדים לפתוח את הפה פן יתנכלו לילדיהם. פשוט נורא. גם המתי"אות תורמות לחוסר המקצועיות כששולחים למסגרות מטפלים צעירים עם המון רצון טוב וידע תיאורטי אבל ללא נסיון. ולהם נותנים הדרכה דלילה, ממדריכים שלא תמיד יודעים בעצמם בשל ריבוי התחומים. לדוגמא, מדריכה נהדרת שכל נסיונה בתחום הילד עם פיגור, נותנת הדרכה למרפאות חדשות שעובדות עם ילדי PDD . וככה כל אחד מנסה לשרוד. לדעתי אסור לקבל ולבלוע את הצפרדעים האלה. אם אי אפשר לטפל בילדים כמו שאת מבינה אל תקחי על עצמך את זה ותהיי שותפה לטיוח הגדול של משרד החינוך: העיקר לסמן שהילד מקבל טיפול. פני למדריכה שלך, למנהל המתי"א לרכזת סל שחם, לכל מי שיכול לסייע. אפשר לנסות להגיע אל הגננת דווקא דרך המדריכה שלך, שתבוא ותיתן איזשהו הסבר קצר על מהו רפוי בעיסוק וכמה לא יעיל הוא יהיה בתנאים שהיא מבקשת לקבוע. לעיתים קל יותר לגננת לקבל ממישהו אחר. אצלי זה עבד בעבר.

 

[clo]

ממבט של ותיקה

אחרי הרבה שנים בגנים , אין לי בעיות עם הגננות. בתחילת השנה אני מאבחנת את כל הילדים , כמה זמן שזה דחוש, אחרי זה בישיבת צוות מחליטים יחד מי מהילדים יקבל יותר ריפוי בעסוק, מי לא כל כך צריך ומי יקבל יותר טיפול של קלינאית תקשורת או טיפול ריגשי. אם יש גננת חדשה, אני מבהירה לה שאני איש צוות גן מס. ...כמו שהיא גננת בגן הזה. לכן לא נוצר מצב שהיא מרגישה שאני עובדת שלה. אין מצב שהגננת תגיד לי עם מי לעבוד. זה שיקול מיקצועי בלבד. ואם אני עושה קבוצה של 2 ילדים (נדיר ) זה רק משיקולים טיפוליים.אני משאירה שעה פעם ב...להסתכלות בגן על צורת ישיבה של הילדים, צורת אכילה , צורת אחיזה ונותנת הנחיות לאנשי צוות. יש כבוד הדדי ואין בעיות..כמובן ואם יש ילד שזקוק לתגבור טיפולי אני מידעת את ההורים כדי שיוכלו לדרוש מקופת חולים תוספת טיפול..

 

[דנה10דנה]

איך זה?

יש לך מספיק שעות כדי לתת לכל ילד טיפול אישי? הבעיה הזו היא הרי לא בעיה של גננת זו או אחרת אלא של משרד החינוך שמקצה מעט שעות. מה שאותי מתסכל זה שעל עבודה של 5 ש"ש בטיפול ב10 ילדים, אני צריכה להשקיע עוד שעות מזמני הפרטי בהכנה בבית, בישיבות צוות, בפגישות עם ההורים +מסיבות בגן. כל אלו דברים חשובים מאוד, אבל זה לגמרי חסר פרופורציה למשרה שלי. אני מרגישה כאילו אני עובדת שם משרה מלאה ולא 5 שעות. מרגיז מאוד! ומה שיותר מרגיז אותי זה שזה כל כך ברור מאליו שאני צריכה להשקיע את כל הזמן הזה, כי פשוט "ככה זה" ושאם אני לא מוכנה לתת כל כך הרבה זמן (כי אני עובדת בעוד מקומות וכי יש לי עוד חיים פרטיים חוץ מהגן) אני נתפסת כמטפלת לא טובה מספיק ולא משקיעה מספיק. איך זה שזה נראה כך? זה בגלל שכולנו מוכנות לתת את זמננו בהתנדבות? אולי צריך יותר לדבר על זה עם הורים? צר לי שאני משתמשת במילה הזו,אבל אולי צריך "לחמם" את ההורים על זה שהילדים שלהם לא מקבלים מספיק! אולי מישהו מכל זה יקום ויעשה משהו. אנחנו כל כך משתדלים כי חבל לנו על הילדים, אז מקיעים המון זמן משלנו בלי לקבל תמורה בכלל.

 

[clo]

כפי שאמרתי

כפי שאמרתי לא כל הילדים מקבלים ריפוי בעסוק. זו החלטה בישיבת צוות מה כל אחד יקבל. אין אפשרות לתת טיפול בקבלנות...ומה הקשר למסיבה בגן ? פגישות הורים פעמיים בשנה וישיבות צוות גם פעמים בשנה זה חלק מהעבודה. חוץ מזה הכל תלוי בך..ותמיד אמרו לי ש"ככה זה לא תשובה !" אז מי אומר לך שאת מטפלת לא טובה? הצוות ? הילדים ? ההורים ?הכל עניין של פרופורציה..

 

[דנה10דנה]

אף אחד לא אומר

סתם מין תחושה שלי. כי זה מה שכל שאר הצוות עושה נכנסתי לנעליים של מישהי אחרת שעזבה שעשתה את כל הדברים האלה. ישיבות צוות -כל חודש אסיפות הורים אמנם פעמיים בשנה, אבל זה מתמשך על פני כמה שבועות, כל פעם הורים אחרים. זה תלוי בי, ואני אכן משתלדת להמעיט, למשל למסיבות החלטתי שאני לא באה, אבל אי אפשר לא לבוא לאסיפת הורים או לישיבת צוות כשכל השאר באים. וזה גם באמצת חשוב. עדיין לא פיתחתי לעצמי עור עבה מספיק

 

[עמי שפירא]

כאשר תעבדי משרה של 40 ש"ש

כאשר תעבדי 40 ש"ש בחמש מקומות עבודה יהיה לך צורך לקבוע סדר עדיפויות ולחנך את הגננות והמעבידים שלך אחרת תקבלי טיפולים ברפוי בעיסוק בגהה.

 

[ציפי אדן]

ובאשר לישיבות למיניהן

אפשר לברר בהסתדרות המורים, עד כמה שידוע לי, עד 10 שעות שבועיות, אסור לגננת או מנהלת לחייב להשתתף בישיבת צוות כל שהיא מחוץ לשעות העבודה, אלא אם מדובר ישירות על ילדים שאת מטפלת בהם. זה רלוונטי יותר בבתי ספר ששם יש המון ישיבות והדרכות, ולעיתים מנהלים דורשים להישאר. חוזר מנכל מציין זאת בפירוש. כך גם לגבי תורנויות, יש כמות מסוימת של שעות שמותר לחייב אותנו ולא יותר. יש לשים לב לשעות רישום, שעות שהיה וכו אלה. ולעמוד על הזכויות.

 

[סמויה מהעין]

אם כך מצבי טוב

אני עובדת בגנים באופן פרטי, והמשרה שלי היא ע"פ מספר הילדים בגן (גני ח"מ). כך שכל ילד מקבל שעה (45 דקות) בשבוע. נראה לי ששיטת העבודה לאבחן ואז לקבוע למי מגיע יותר היא נכונה בהתחשב במספר השעות שהקציבו לך. ואם מדובר בגן המכין לקראת כתה א'- אפשר גם לעשות קבוצה ל-2-3 ילדים.אכן התנאים שמשרד החינוך נותן הם מזעזעים מבחינת מקצועיות. בקשר לגננת- אולי כדאי ליזום שיחה איתה שבה תסבירי לה שבמצב כזה- תפסת מרובה לא תפסת, ושכדאי לשנות את המצב והדרישות. בהצלחה!