צועניה אדומה
New member
עבד קטן.
"תשתוק, עבד, פשוט תשתוק" אני אומרת ומגישה לו את כף הרגל שלי. "כן, מלכתי" הוא עונה ופותח את הפה.
"גדול, תפתח אותו גדול"! אני מצווה עליו.
מכשפה רעה נכנסת אל תוכי, והיא בועטת וצורחת. היא צריכה להשתמש בעבד שלה.
הוא מנשק אותה בעדינות של ילד פחדן, את כף הרגל הקטנה והמטופחת, וזה נעים כל כך.
אני חושבת על כל הדברים שאפשר לעשות עם גוף האדם, אבל מכולם- בוחרת לקשור אותו.
את כפות הידיים שלו אני כורכת בחבל וקושרת לברזלי המיטה, מעל לראשו. אוי, עבד קטן.
אני מתעללת בו, נושכת ושורטת ומכאיבה.
אני מלכה עכשיו. שדת שאול עם עיניים רושפות.
"חכה רגע, עבד קטן, מיד אשוב" אני אומרת והולכת אל המטבח. אני מצחקקת בשקט.
כשאני חוזרת, הידיים שלו משוחררות והוא עומד. יש לו מבט של צייד והגוף הגדול שלו במנח של זינוק אל הטרף. הוא תופס אותי, כולא אותי תחתיו ומושך אותי אל המיטה. משכיב אותי על הבטן.
הפעם המכשפה צורחת ובועטת, אך לא מאותן הסיבות.
הוא תמיד מספר לי באוזן את העליבות שלי. הפעם אני הולכת להיאנס. אני שונאת את מה שקורה לי בין הרגליים. הרטיבות שם היא הראיה הנוראית והנעימה ביותר. הוא מכניס אצבע וטועם אותי.
"מלכה, אה? את בכלל ילדה קטנה ומפגרת, זה מה שאת. ילדה קטנה ומסכנה שחושבת שהיא מצליחה להשפיל ולהכאיב".
הוא מתחיל להכות לי בישבן. פלח אחד נחבט ונעשה ורוד וכל מה שיוצא ממני זה צחוק המיקי מאוס הזה, ואני נעשית שיכורה מהאווירה שלנו יחד.
הוא מסובב אותי, דוחף לי זין לפה ואני חוזרת למקום הבטוח.
אחרי שאנחנו גומרים, אני שואלת אותו אם הוא נהנה.
"כן, מלכתי", הוא מחייך.
"תשתוק, עבד, פשוט תשתוק" אני אומרת ומגישה לו את כף הרגל שלי. "כן, מלכתי" הוא עונה ופותח את הפה.
"גדול, תפתח אותו גדול"! אני מצווה עליו.
מכשפה רעה נכנסת אל תוכי, והיא בועטת וצורחת. היא צריכה להשתמש בעבד שלה.
הוא מנשק אותה בעדינות של ילד פחדן, את כף הרגל הקטנה והמטופחת, וזה נעים כל כך.
אני חושבת על כל הדברים שאפשר לעשות עם גוף האדם, אבל מכולם- בוחרת לקשור אותו.
את כפות הידיים שלו אני כורכת בחבל וקושרת לברזלי המיטה, מעל לראשו. אוי, עבד קטן.
אני מתעללת בו, נושכת ושורטת ומכאיבה.
אני מלכה עכשיו. שדת שאול עם עיניים רושפות.
"חכה רגע, עבד קטן, מיד אשוב" אני אומרת והולכת אל המטבח. אני מצחקקת בשקט.
כשאני חוזרת, הידיים שלו משוחררות והוא עומד. יש לו מבט של צייד והגוף הגדול שלו במנח של זינוק אל הטרף. הוא תופס אותי, כולא אותי תחתיו ומושך אותי אל המיטה. משכיב אותי על הבטן.
הפעם המכשפה צורחת ובועטת, אך לא מאותן הסיבות.
הוא תמיד מספר לי באוזן את העליבות שלי. הפעם אני הולכת להיאנס. אני שונאת את מה שקורה לי בין הרגליים. הרטיבות שם היא הראיה הנוראית והנעימה ביותר. הוא מכניס אצבע וטועם אותי.
"מלכה, אה? את בכלל ילדה קטנה ומפגרת, זה מה שאת. ילדה קטנה ומסכנה שחושבת שהיא מצליחה להשפיל ולהכאיב".
הוא מתחיל להכות לי בישבן. פלח אחד נחבט ונעשה ורוד וכל מה שיוצא ממני זה צחוק המיקי מאוס הזה, ואני נעשית שיכורה מהאווירה שלנו יחד.
הוא מסובב אותי, דוחף לי זין לפה ואני חוזרת למקום הבטוח.
אחרי שאנחנו גומרים, אני שואלת אותו אם הוא נהנה.
"כן, מלכתי", הוא מחייך.
