ואללה גם אני מצאתי כזו חתולה,
רק מה, שבוע אחרי שהתחתנו היא רצתה ילד. אמרתי לה לא, חכי עד אוגוסט. באוגוסט אמרה "זוכר שהבטחת?" אמתי לה כן, ולא היתה לי ברירה. אז יצאה עדי שהיא הכי מקסימה בעולם, באחריות. אבל בנתיים הגברת הגדולה אמרה "יש לנו עוד מעט ילדה, מה עם פחנוע?" עד אז עשינו הכל על 2, אבל בגלל שהמצב הכלכלי היה טוב (היי טק, לפני הנפילה) אמרתי שוב, בסדר, וקניתי לה פנחוע מזדה 626 חדשה. רק שלה. אבל מה? הגברת לא נהגה אפילו יום אחד בפחנוע. אז היו 2 כלים. ובגלל שהיתה בהריון לא עלתה יותר על הדו"ג, כי אמרה "עכשיו שיש פחנוע לא צריך לנסוע לצפון להורים על דו"ג, אפשר על ארב"ג." ומאז נפרץ הסכר, והגברת לא רוצה יותר דו"ג, רק ארב"ג, ועד שעדי לא תגדל להבין יותר אני לבד עם הדו"ג. אגב, זה בכלל לא רעיון רע בהתחשב בעובדה שבדו"ג שיש לי היום כל פתיחת גז עם מורכבת = ווילי. והיום כשהמצב הכלכלי לא כמו שהיה פעם אין ברירה וצריך להוריד מהשמנת. אז מה עושים? למכור את הארב"ג ולרדת לדגם קטן יותר? לא בא בחשבון הגברת התרגלה לפינוקים של מכוניות המנהלים. אין ברירה, מיצו צריך להיפטר מהכלי. אז שוב (ראיתם איך דחפתי את זה?), אני מוכר את הכלי השמור ביותר במדינה, במחיר מצחיק. רק תבואו. ואם מישהו ימצא קונה אחר, הוא גם יהנה. רק תביאו.