עבד או עני

[פנינה21]

עבד או עני

הי,
קוראים לי פנינה. אני בת 27 בעוד מבחן אחד עם תואר ראשון כבר לומדת לתואר הבא. במקצוע חובשת (יש לי גם מקצוע במחשבים ) כולל המלצות ומכתבי תודה .

מזה חמש שנים עובדת בעיקר בטיולים קבוצו ובעונת הקיץ גם במחנות קיץ.
השכר שלי די טוב(ממוצע 5900-חישבתי).
אבל מכל מיני סיבות החלטתי לבדוק את המצב סביבי ונתקלתי בבעיה :
אני פשוט לא מוצאת מקום עבודה שהשכר אפילו קרוב לשלי - אני לא מדברת על ירידה בשכר אני מדברת על צניחה .

במקומות הטובים יותר מציעים בין 26 ל-28 ש"ח לשעה ומשרה כמעט מלאה.
אני באמת לא יכולה להרשות לעצמי את זה . ואני קצת מרגישה שהברירה שלי היא בין להמשיך לוותר על החיים האישים שלי (זה מה שקורה בפועל אני בתפקיד בממוצע 20 יום בחודש כולל לילות שבתות וחגים כמו בצבא ) לבין להדרדר מתחת לקו העוני(אני לא רואה איך אני ממשיכה לעזור ולשלם חשבונות וחובות של אמא וגם נשאר לי מה לאכול בפחות משכורת מהיום.).

מה הייתם עושים?

 

[חמניות פורחות1]

היי פנינה,

כמה שאלות:
מהדברים שלך אני מבינה שאת משלבת בין לימודים ועבודה כרגע ואין לך אפשרות למשרה מלאה?
באיזה אזור בארץ מדובר?
והכי חשוב: אם הייתי מבקשת ממך להגדיר מהי עבודת החלומות שלך,
איך היית מתארת אותה?
מבחינת תוכן העבודה, סביבת העבודה, עם מי ועם מה את עובדת, מה התפקיד שלך, תנאים ושכר.
שבת שלום.

 

[פנינה21]

תשובות

אני עובדת ולומדת אבל עובדת יותר ממשרה מלאה מבחינת שעות (אני מחוץ לבית 20 יום בחודש כולל לילות סופ"ש).
אני כרגע גרה בחיפה .
יש לי ימים בעבודה הנוכחית שלי שזה מדהים חום והאהבה שאני מקבלת מילדים שיוצא לי באמת לעזור להם יש לי תמונות ומכתבי תודה ואפילו מובייל של לבבות שילדים הכינו לי , זה הילדים שהייתי איתם את רוב צוק איתן.
אני אוהבת את העבודה שלי ואם היא רק הייתה יציבה יותר מבחינת שכר עם יכולת לתכנן קצת יותר קדימה את החיים האישיים שלי - כנראה שהייתי נשארת שם עד הפנסיה.
מעבר לבעיית היציבות אני חייבת למצוא פתרון להוצאות הנלוות לעבודה (נעליים לדוגמה כל כחצי שנה בין 600 ל-1000 ש"ח, ביגוד כי אין במידה שלי מכנסי עבודה מהחברה וכדומה)..
ויש עוד דבר אחד שלצערי אני מרגישה שצברתי הרבה מבחינה נפשית ואני צריכה להתחיל להגיד לפעמים לא לנסיעות מסוימות (הגעה להר הרצל הפכה לממש קשה מבחינתי , וכך גם הגעה לאזורים שהספיקו להיות לי בהם רגעים של מצוקה אמיתית יש ממש מקומות שאם אני צריכה להגיע לשם ממש קשה לי אני עושה את העבודה שלי ואחר כך מתפרקת אני יודעת שאנשים לא מבינים שבעבודה הזאת בסוף חודש של צורך לתמוך רגשית בהמון ילדים תחת מתקפת טילים בלתי פוסקת , או נסיעה להוציא איזה יישוב לרענון זה לא כזה תענוג גדול ,ואנחנו לא רק מבלים בעבודה הזאת.).


הייתי רוצה שהשכר שלי יתייצב הממוצע שלי היום הוא 5900 זה מספיק אבל אני צריכה את זה כל חודש אותו דבר.
סביבת עבודה: עדיף בחוץ ולא במשרד.או לפחות לא בישיבה ממושכת.
תפקיד: בעולם אידאלי אם היה לי המון כסף הייתי מתקדמת , לא יודעת אם לרפואה או למשהו באמצע בין זה לבין חובשת אבל זה הכוון.

 

[חמניות פורחות1]

כמה רעיונות

פנינה, נראה שיש המון נתינה בעבודה שלך וכל הכבוד על כך!
אני מתרשמת שהכיוון המקצועי הרצוי לך משלב את הנתינה הזאת לזולת, ויחד עם זה חשוב שתשמרי על עצמך ועל הגבולות שלך.
ועל איזון כזה שגם את תהני מתמורה הולמת על הנתינה שלך.

יכולה לומר לך באופן "גס" ובלי הכללות, שככל שמתרחקים ממרכז הארץ, כך האפשרויות והשכר הולכים ויורדים וחבל.
עדיין אני חושבת שיש אפשרויות ויש מה לעשות, צריך רק להאזר בסבלנות ולהמשיך לחפש, אחרי שאת מגדירה לעצמך מה את רוצה וצריכה.

הנה כמה רעיונות מנחים:
1. במסגרת העבודה הקיימת, לברר אפשרויות להקל עלייך את התנאים, ושמקום העבודה יממן או ישתתף במימון ההוצאות בעבודה.
או יתן לך החזר תמורת חשבוניות. הסכום שציינת באמת משמעותי.
2. לחפש מקומות עבודה כמו מוזיאונים, גני חיות, שמורות טבע וכל מקום עם כתובת קבועה, כזה שאנשים יגיעו אלייך, ולא תצטרכי להתרוצץ ברחבי הארץ. יותר מזה, כאשר יש גיוון בקהל היעד, שכולל אנשים מכל הארץ, תיירים וכו', עשוי להיות לך יותר קל נפשית.
3. אפשרות נוספת שאני פחות ממליצה עליה, היא לשלב בין שתי עבודות - כל אחת במשרה חלקית ובאופן שיענה על היכולות והצרכים שלך.
4. פרישת הלימודים על פני יותר זמן.

 

[היי48]

חשבת על לימודי סעוד?

אולי יתאים לך להיות אחות?