סתם...

[ציפור המדבר1]

סתם...

צריכה קצת לפרוק...

מתי תיעלם לה תחושת הגעגוע?
האם אני סתם עובדת על עצמי שהתגברתי והכל בסדר...?
מתי תוחלף תחושת הבדידות והריקנות באושר וסיפוק?
מתי ארגיש שןב בטוחה ומוגנת?
מתי שוב ארגיש את אותו קסם פשוט של לדעת שהיא שם ומחכה?
מתי אחזור לבית לא ריק?
מתי אצליח להסתכל קדימה ולראות שם משהו מחכה?

מתי אצליח לשים בצד את מה שהיה?

איך מוותרים על החברה הכי טובה?

ומתי יגמרו כלסימני השאלה?

מחשבות ועוד מחשבות....

 

[מהמאדים]

ציפור...

עצם העובדה שאת שואלת "מתי" ולא "האם" (כפי שאני נוטה לעשות...) מעידה על שפע של אופטימיות.
זה יקרה.
ולו אך בשל האופטימיות שבך.

ובינתיים חיבוק

 

[טורטיתת]

געגועים

אמממ הלואי שהייתה לי נחמה, אין לי גם מילים, הכל מוכר ידוע וכואב,
מצאתי לנכון לשתף אותך "בסתם" שלי, אותו פרקתי אתמול בבוקר בפורום אחר, הוא ה'סתם' שלי מדבר
על אותו געגוע אותו כאב שלך, אותן סימני שאלה אבל מבט אחר - מבט הציפור.
עד אשר יחלוף הגעגוע שולחת חיבוק אמיתי, ואם היית כאן במרכז בטוח
היינו אוכלות

ב-'ונילה' כי מתוקים הם סוג של נחמה...

- סדין -
הבוקר התעוררתי ערומה
סדין דקיק עטף את גופי
את כבר לא עוטפת את עורי
גופך מזמן לא שלי
פעם אהבנו
עכשיו קיפאון - הידיים שלך רחוקות
פיטמה אינה נושקת פיטמה
דממה מהלכת בין הקירות
היית לי מנגינה, שירת מלאכים ,
ריחפתי בין עננים
ערום בין רוחות ועלים נודד גופי
בחלומות את עדיין מכסה את גופי
מאות שקיעות אלפי תשוקות
מבט הציפור מגלה
סדין.


לילה טוב ציפור

 

[מחפשת את האומץ]

 

[אשת השירים]

שאלות טובות ותשובה אין

יהיה בסדר ציפור מדבר (שם יפה בחרת לך).
בנתיים קבלי שיר יפה. (אני מאד אוהבת אותו)
http://www.youtube.com/watch?v=hOdYR5BdknI

 

[ציפור המדבר1]

תודה לך אשת השירים...

מקווה שעם הזמן יבואו התשובות...

תודה על השיר...
מילים חזקות!!!