סתם
אתן מכירות את זה שאתן לא בוכות? יעני, מדחיקות עד כדי כך שאתן מפסיקות לבכות טוטאלית? ואז מגיע משהו שעושה טריגר, מגיע אגרוף לבטן, סטירה מצלצלת כזאת, שכל הכאב והבכי יוצא בבת אחת? ואין באמת סיבה, שום דבר לא קרה, פשוט אגרתם ונגמר המקום. עכשיו חייב לצאת. אז עכשיו חייב לצאת.. אני שונאת שרואים אותי בוכה. גם אצל הפסיכולוגית, בכל פעם שאני בוכה, הגרון שלי מתכווץ ונסגר ומתחיל לכאוב. היא אומרת לי שזה בגלל שאני עוצרת את הדמעות, "חונקת אותן בגרון". בפגישה האחרונה היא חצתה קו. היא דיברה איתי על משקל ומראה בצורה ישירה, ישירה מדי. היא ידעה שהיא חוצה קו, אבל היא המשיכה בכ"ז. יצאתי משם וישבתי בחוץ והתייפחתי איזה 5 דק'. אח"כ ניקיתי את הדמעות והמשכתי ללכת עם הראש בריצפה. רק שלא יסתכלו, רק שלא יזהו, רק שלא אתקל במישהו מוכר. תקראו לי חולה, תקראו לי איך שבא לכן, אבל אני מאמינה בכל הלב שאין לאנשים שמנים מקום בעולם. אני מאמינה בכל הלב שאם אני לא במשקל האידיאלי, אני לא ראויה לאהבה. אני מאמינה בכל הלב שאני צריכה להרעיב את עצמי למוות עד סוף חיי אם אני רוצה לחוות אהבה שוב. לא משנה.. אני סתם צריכה לבכות. יעבור לי.
אתן מכירות את זה שאתן לא בוכות? יעני, מדחיקות עד כדי כך שאתן מפסיקות לבכות טוטאלית? ואז מגיע משהו שעושה טריגר, מגיע אגרוף לבטן, סטירה מצלצלת כזאת, שכל הכאב והבכי יוצא בבת אחת? ואין באמת סיבה, שום דבר לא קרה, פשוט אגרתם ונגמר המקום. עכשיו חייב לצאת. אז עכשיו חייב לצאת.. אני שונאת שרואים אותי בוכה. גם אצל הפסיכולוגית, בכל פעם שאני בוכה, הגרון שלי מתכווץ ונסגר ומתחיל לכאוב. היא אומרת לי שזה בגלל שאני עוצרת את הדמעות, "חונקת אותן בגרון". בפגישה האחרונה היא חצתה קו. היא דיברה איתי על משקל ומראה בצורה ישירה, ישירה מדי. היא ידעה שהיא חוצה קו, אבל היא המשיכה בכ"ז. יצאתי משם וישבתי בחוץ והתייפחתי איזה 5 דק'. אח"כ ניקיתי את הדמעות והמשכתי ללכת עם הראש בריצפה. רק שלא יסתכלו, רק שלא יזהו, רק שלא אתקל במישהו מוכר. תקראו לי חולה, תקראו לי איך שבא לכן, אבל אני מאמינה בכל הלב שאין לאנשים שמנים מקום בעולם. אני מאמינה בכל הלב שאם אני לא במשקל האידיאלי, אני לא ראויה לאהבה. אני מאמינה בכל הלב שאני צריכה להרעיב את עצמי למוות עד סוף חיי אם אני רוצה לחוות אהבה שוב. לא משנה.. אני סתם צריכה לבכות. יעבור לי.