סתם תהייה..

[A d i 23]

סתם תהייה..

חשבתי היום על שם הספר שהוציא פעם דודו טופז.. "החיים זה לא מה שהבטיחו לי.." מעולם לא קראתי אותו, והאמת שגם לא חשבתי לקרוא אבל הכותרת תמיד צרמה לי.. כי מי בכלל מבטיח לנו משהו בחיים האלו ?! אז זהו שאף אחד ! מישהו בכלל יודע מה מצפה לנו בחיים האלו ?! אף אחד ! מה שכן, במחשבות שלי תמיד הסתובב לו משפט אחר, ועדיין.. החיים זה לא מה שחשבתי.. אני נזכרת באותה יד מלטפת של סבתי, שתמיד באה להרגיע בלילות שלא יכולתי להירדם בילדותי.. מסיבה שלא אציין כאן. אני נזכרת בכל אותן מילים מרגיעות שכן "הבטיחו" לי חיים טובים ויפים יותר בעתיד "את עוד תראי.." וכאלה. אז כן, הרשיתי לעצמי להאמין, לחשוב, שהעולם הוא אחר "בחוץ" ואני עדיין מחכה.. אבל מודה שלפעמים יש רגעים של שבירה, של חוסר רצון להמשיך הלאה.. מכל מיני סיבות.. שאין לי כוח להיכנס אליהן.. אתם מאמינים לי שרק בגיל 22 הרשיתי לעצמי לדמיין את החתונה שלי, מה שכל ילדה "נורמאלית" חולמת כבר מגיל 5 בערך.. איך הגן יראה, איך השמלה תיראה, את אמא (במקרה שלי סבתא) עומדת בכניסה.. חלום יפה, רק שלי כבר אין חלומות כאלו.. ולא, שלא תבינו אותי לא נכון, אני כן מאמינה שיש אהבה בעולם, רק שאני באיזשהו מקום וויתרתי עליה.. זה לא בא מתוך תחושת כעס, זה לא בא מתוך תחושות רעות שהגיעו ואוטוטו יעזבו. זה בא מתוך הבנה אמיתית.. הבנה אמיתית שלי, כנראה, זה לא יקרה.. כמובן שבאיזשהו מקום הציפייה עוד קיימת, אבל בכל יום שעובר, הציפייה הזו, הולכת ודועכת.. ואל תגידו לי שאני עוד צעירה וכל החיים לפניי, כי אתם לא באמת יודעים את זה. וזהו. ובכל זאת, שיהיה לילה טוב.. או שבעצם כבר אוטוטו בוקר.

 

[ח י פ ש ו ש י ת]

../images/Emo13.gif

אני מחייכת כי הייתה תקופה כזו .. שהרגשתי בדיוק כמוך! היום,אני לא מאמינה בכאלה שטויות

יהיה בסדר. אפילו .. מעולה. יהיה אחלה! מבטיחה לך!

 

[shirazlovemor]

../images/Emo45.gif../images/Emo13.gif

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

אל תתיאשי, אהבי את חייך. קשה למצוא בן-זוג, אבל רב האנשים בסוף מוצאים. זה בעקר ענין של גורל. האמיני בעצמך וחכי שיגיע האיש.

 

[מלאכי עליון]

זה לא יקרה כי את לא פותחת את עצמך

לאפשרות שזה יקרה. את חושבת שאני חשבתי שאמצא אהבה השנה? הייתי בטוחה שאני אהיה עם רווקה בתולה זקנה עם 80 חתולים סביבה... ואת יודעת מה- אני לא יכולה להבטיח לעצמי או לאף אחד שום דבר לגבי מה שיקרה ביננו, פשוט זורמת עם החיים...

 

[קרן אור של החיים]

אני מסכימה.

הסגירות המחשבתית והרגשית היא האוייב הגדול ביותר של כולנו. מותר לשקוע,זה נורמלי ולגיטימי. אך צריך גם לדעת להשתחרר ולהסתכל על המציאות!

ואסיים בציטוט מההודעה הראשית "ואל תגידו לי שאני עוד צעירה וכל החיים לפניי, כי אתם לא באמת יודעים את זה". נכון,אנחנו לא יודעים. אבל גם את לא יודעת...וזו בדיוק הסיבה שהדרך בה תסתכלי על החיים תיקבע חלק גדול מהם.

 

[ונילה אחת]

האמת

שאני מזדהה עם ההודעה הזו שלך. לא יודעת למה, אבל אני מזדהה... אבל בכל מקרה, מאחלת לך שזה כן יקרה לך- ובגדול

 

[בר]

החיים הם לא מה שהבטיחו לי...

מי הבטיח לנו שהחיים שלנו יהיו ורודים ותכולים ? כי אם יש מישהו שהבטיח את זה אני רוצה לפגוש אותו ולראות אם ילדו בהחלט סוגף בשושנים או בקוצי השושנים. אף אחד מאיתנו לא נולד לתוך עולם שכולו טוב ובלי רע.שכן בלי הרע לא יכולנו לדעת מהו טוב וכאשר אנו יודעים להבדיל בין השניים,החיים שלנו בעצם טובים וכן,אף אחד לא יכול להבטיח לנו שהחיים שלנו נטעם רק מהטוב,כי בכל טוב יש קצת רע וההיפך,ין ויאנג אם את מכירה. לכולנו יש ימים בחיים שאנחנו לא מבינים מה קורה לנו בעצם התהליך הזה שנקרא חיים. יש כאלה שמתייאשים משגרה יומיומית,יש כאלה שמבקשים לנוח מעט מימים קשים,יש כאלה שמחפשים לעבוד,יש כאלה ויש כאלה ועוד הרבה כאלה.לכל אדם יש איזה 'כאלה' שכזה. וכן אף אחד מאיתנו לא חי חיים ורודים ויכול לומר שהוא מאלה שהבטיחו להם חיים טובים וקיימו גם את ההבטחה. כולנו חיים למען מטרה כלשהיא והיא בעיקר ההישרדות שלנו כמין האנושי ככלל והמשך חיי המשפחה לאורך דורות. כן כולנו חיים בשביל לעבוד עבור בצע כסף,שבסופו של דבר אנחנו מעבירים את הכסף הזה כתשלום עבור משהו אחר שאנחנו בוחרים בו,לפעמים הדבר הזה גורם לנו הנאה ולפעמים אף עצב. וגם באהבה,אנחנו בוחרים בסופו של דבר מה אנחנו עושים איתה. כל עוד אנחנו סגורים ומקובעים בתוך קובייה,אנחנו לא נראה מעבר לקווי המתאר של הקובייה וככה נחייה. ברגע שנרצה לפרוץ גבולות ולהבין ולדעת יותר,לקחת סיכונים מתוך הנחה שאנחנו יודעים שזה יכול להביא לתוצאה רעה ולא מה שאנחנו מצפים,אז אז אנחנו נגיע אל מבוקשנו בסוף הדרך שתפתח לנו בעצם דרך חדשה למחוז אחר. אז לך עדי,אני מציע את הדבר הכי הכי טבעי,לפרוץ את הגבולות ולהגיע קצת יותר רחוק מהמקום בו את נמצאת. ואת,את בהחלט יכולה להגיע רחוק וגבוה,יש לך כוח רצון ויכולת לעשות שינויים מדהימים בחיים שלך,רק אם תבחרי להקשיב לעצמך ולליבך. הכל תלוי רק בך,הגישה בה תבחרי לחיות את חייך,זו הגישה שתוביל אותך בדרכי החיים. אין משהו אחר לעשות בחיים האלה,זה לבחור בין טוב לבין רע או בעצם לשלב את שניהם ולהבין שגם ברגעים קשים/עצובים/מדכאים או להיפך רגעים שמחים/מאושרים/טובים ואני יכול לומר לך שאני בוחר בשילוב של השניים,אני מבין את הרוע שבא לתוך הטוב ואת הטוב שיוצר רוע. אני בטוח שאת יכולה להעלות במחשבתך ים של דוגמאות לרע בטוב וטוב ברע. תפתחי את הראש ואת הלב לדרך חיים חדשה,אחרת ממה שאת רגילה ואת אני בטוח שאת תגיעי ליעד שאת מציבה לעצמך להגיע אפילו אם את אומרת שאת לא מצפה להגיע לשם ולעולם אל תאמרי "זה בא מתוך הבנה אמיתית.. הבנה אמיתית שלי, כנראה, זה לא יקרה..." זה יקרה !!! את רק צריכה להאמין בעצמך ובמי שאת,שני את דפוס החיים שלך ותראי קצת יותר ממה שאת,כי אני יודע שבתוך הגוף הזה שלך, מונח לו שם לב יהלום,מבריק ונוצץ מטוב שבטובים. את אדם טוב ואת זה את צריכה לזכור. ויש לך אישיות נפלאה אם כי את צריכה קצת חיספוס בחיים. אז קחי לך את הזמן וכל החיים לפנייך...ההר עוד גבוה והפיסגה מתקרבת לאט לאט,עוד קצת ועוד קצת ובסוף כולנו מגיעים לאותה פסגה שעליה אנחנו חולמים. יש מטפסי הרים,יש אנשים שמחפשים להיות בצמרות העצים הכי גבוהים וכולנו בעצם מטפסי החיים,כולנו רוצים להגיע לאותה פיסגה שבה אנחנו רואים את עצמנו. חפשי לך איזו פיסגה שאת רוצה לטפס עליה ותכנני לך את הדרך להגיע ולכבוש את הפיסגה הזו ותזכרי שהכל מתחיל קודם כל בראש,במחשבה,בהרגשה. כל השאר כבר יבואו לבד.

 

[jily]

הזדהיתי עם

קטע השכתבת, שהחיים זה לא מה שחשבת אבל אני חושבת שזה קורה לכל אחד. העניין הוא שאולי אנחנו חושבים שלמישהו אחר יש את מה שאנחנו חשבתי שיהיה לנו אבל אנחנו הרי לא יודעים מה אותו אדם אחר מרגיש "בתוך" כל מה שיש לו. אולי הוא חושב בדיוק אותו דבר? היה נורא קל אם היינו מגשימים את כל הציפיות שלנו... אני לא יודעת אם זה עונה לך על איזו תהיה אבל זה מה שאני חושבת על העניין בכל אופן, מקווה שיהיה טוב