סתם שיר...
סתם לידע כללי, את רוב השירים שלי אני כותבת במספר דקות מעטות, ואז הם יוצאים מוזר (לדעתי), אבל רוב האנשים אוהבים אותם משום מה... אתם תשפטו... כתבתי את השירה זה עכשיו, כי ככה אני מרגישה ברגעים אלה, מכל מיני סיבות, ולקח לי 3 דקות לכתוב אותו... היום השחור השמש שוב זורחת, השמים שוב כחולים, מתעוררים ליום חדש, רדומים ומנסים. להגיע אל עתיד של יום פשוט נפלא ואולי גם מנסים לתת, איזו מחילה... על היום השחור היום הנורא, שהיה פה אתמול, והשריר חוסר תקווה. באמצע היום פתאום חושבים, מה עכשיו, מה עושים? מנסים שוב ושוב, נכשלים, גם זה חשוב, מנסים להגיע לעולם ורוד יותר, מנסים לשכנע לא לוותר. פזמון – חוזר. ואז מגיעים למסקנה, שלא שווה להתאבל, כי מה שכבר קרה אתמול ייתכן ולא יחזור יותר... כי היום השחור, היום הנורא, שהיה פה אתמול והשריר חוסר תקווה כבר נגמר ועבר, ולא יחזור יותר, תם ונשלם עד ליום אחר. (ודרך אגב, סתם לידע כללי, גם הצלחתי קצת למצוא לחן מתאים...) תגיבו בבקשה...
סתם לידע כללי, את רוב השירים שלי אני כותבת במספר דקות מעטות, ואז הם יוצאים מוזר (לדעתי), אבל רוב האנשים אוהבים אותם משום מה... אתם תשפטו... כתבתי את השירה זה עכשיו, כי ככה אני מרגישה ברגעים אלה, מכל מיני סיבות, ולקח לי 3 דקות לכתוב אותו... היום השחור השמש שוב זורחת, השמים שוב כחולים, מתעוררים ליום חדש, רדומים ומנסים. להגיע אל עתיד של יום פשוט נפלא ואולי גם מנסים לתת, איזו מחילה... על היום השחור היום הנורא, שהיה פה אתמול, והשריר חוסר תקווה. באמצע היום פתאום חושבים, מה עכשיו, מה עושים? מנסים שוב ושוב, נכשלים, גם זה חשוב, מנסים להגיע לעולם ורוד יותר, מנסים לשכנע לא לוותר. פזמון – חוזר. ואז מגיעים למסקנה, שלא שווה להתאבל, כי מה שכבר קרה אתמול ייתכן ולא יחזור יותר... כי היום השחור, היום הנורא, שהיה פה אתמול והשריר חוסר תקווה כבר נגמר ועבר, ולא יחזור יותר, תם ונשלם עד ליום אחר. (ודרך אגב, סתם לידע כללי, גם הצלחתי קצת למצוא לחן מתאים...) תגיבו בבקשה...
עדי התל-אביבית