המממממ...
[חדשה כאן, אגב
] אני בסה"כ בת 14, לא יודעת אם אני יכולה לקרוא לעצמי אמנית, אבל ניחא..: בעצם בהפקה הראשונה שלי. המחזה הראשון שלי. זו היתה הפקה במסגרת בצפר, עם תאורה מקצועית, תפאורה מקצועית, מוסיקה, אולם, במה, קהל.. הכל. וזה פשוט היה השוק של החיים שלי.. להופיע לפני חצי בית-ספר.. ועוד אח"כ לשמוע את כל ההורים והמורים זורקים מחמאות ותשבוחות
.. להרגיש את האנדרנלין מציף אותך, לא לפחד, לראות שאתה מסוגל לשנן, ללמוד, לשחק.. זו ללא ספק היתה חווייה מדהימה עבורי.. ואני חושבת שמשם הבנתי ש..לאדעת, יש לי עתיד? [=/]; מאז ומתמיד ידעתי שאני מעוניינת בתיאטרון, אבל רק כשראיתי את היכולות של עצמי, את ההערות של אחרים, רק אז הבנתי שיש בי משו, ושכדאי בהחלט להמשיך עם זה הלאה.
[כל זה היה השנה, אגב..
]
[חדשה כאן, אגב