סתם שאלה
- פותח הנושא dodder
- פורסם בתאריך
מפלצת או ילדה
New member
בעיני
הכי גרוע זה לשאול שאלות היפותטיות חסרות תוחלת במקום לחיות
הכי גרוע זה לשאול שאלות היפותטיות חסרות תוחלת במקום לחיות
קודם כל השאלה שלך הפוכה
במקום לשאול מה יותר גרוע, תמיד תשאל: מה יותר טוב.
כי אם אתה שואל מה יותר גרוע, אתה מתמקד בגרוע שבשתי האפשרויות ומפספס שיש שם גם טוב.
אז לדעתי, יותר טוב הראשון: להתחתן מאהבה ואז לראות אותה גוועת.
כי במצב הזה, בחרת נכון, מכוונה נכונה, ורק בהמשך לא הסתדר. מי שנכשל פעם אחת, יוכל להצליח בשניה (בעיקר אם יפיק את הלקחים).
באופציה השניה יש תבוסתנות, פחד, הדחקה של הרגש - דברים לא בריאים. נכון שלפעמים מתוך שלא לשמה יוצא לשמה, אבל עדיין, זו לא נראית לי אסרטגיה טובה לחיים.
במקום לשאול מה יותר גרוע, תמיד תשאל: מה יותר טוב.
כי אם אתה שואל מה יותר גרוע, אתה מתמקד בגרוע שבשתי האפשרויות ומפספס שיש שם גם טוב.
אז לדעתי, יותר טוב הראשון: להתחתן מאהבה ואז לראות אותה גוועת.
כי במצב הזה, בחרת נכון, מכוונה נכונה, ורק בהמשך לא הסתדר. מי שנכשל פעם אחת, יוכל להצליח בשניה (בעיקר אם יפיק את הלקחים).
באופציה השניה יש תבוסתנות, פחד, הדחקה של הרגש - דברים לא בריאים. נכון שלפעמים מתוך שלא לשמה יוצא לשמה, אבל עדיין, זו לא נראית לי אסרטגיה טובה לחיים.
פסגות מושלגות
New member
סתם תשובה...
בעיני בעיני, התאהבות (שלזה אתה מתכוון כשאתה שואל על "אהבה"), אותו דחף ראשוני ש"שואב/מדביק/מושך" אותנו לאדם אחר, נפלא גם הוא.
אישית, בעיני, חיי שיתוף וזוגיות הם דבר נפלא.
בעיני, אישית, להתחתן זה רעיון גרוע (
).
התאהבות, זו ש"שואבת/מושכת/מדביקה" אותנו לאדם אחר, זו הכימית, המשגשגת כשפרומונים, חומצות אמינו וכימיקלים דוגמת פניל-אתיל-אמין, דופאמין, אוקסיטוצין ונוראפינפרין משתוללים בגוף, הגורמים לנו לפרפרים בבטן, להמשך, להתרגש, לרצות, להתכרבל, לקיים יחסי מין - היא נפלאה, אבל כבסיס מידע לקבלת החלטות על בחירת בן/ת זוג, היא רעועה...במקרה הטוב, בלשון המעטה.
אחרי הכל, ככל שחולף הזמן והגוף מתרגל לתהליכים הכימיים, ההשפעה שלהם פוחתת. פועל יוצא, שהאדם שהיווה טריגר לכל התהליכים הללו...אט אט "סר חינו" בעיננו (ע"ע "אהבה גוועת / המשיכה פוחתת/נעלמת" וכדומה).
האהבה ה"אמיתית" (במרכאות כי יהיו כאלה שלא יסכימו איתי מן הסתם) שאני מוקיר ומעריך, היא הרגש המתעורר אחרי בחינה מדוקדקת של האמונות, הערכים, הדעות, ההתנהגויות, החשיבה והאישיות של האדם אליו אני מבקש לחבור ואיתו ליצור חיי שיתוף - ובהמשך, ההבחנה, ההבנה וההכרה שהאדם איתו אני מבקש לחיות, ומידת התאמתם לאמונות, לערכים, לדעות, להתנהגויות, לחשיבה ולאישיות שלי וכתוצאה מסך החוויות המשותפות.
ההחלטה אם מלכתחילה לבסס מערכת יחסים זוגית (לאו דווקא "להתחתן") או לא, צריכה להיות (לדעתי, כי אני סביר להניח שיהיו כמה שלא יסכימו איתי) החלטה רציונלית, מושכלת, מדודה, יסודית (ככל שניתן)- אם אפשר, בד בבד עם הרגש ההוא...ההתאהבות.
אחרי האמור לעיל, אני מחוייב לציין שאנשים משתנים, רצונות משתנים, כוונות משתנות, החלטות משתנות, מטרות משתנות, חוויות משנות, נקודות מבט משתנות...בגלל שלל גורמים ומשלל סיבות. וכשהמדובר בשני אנשים, השינויים האפשריים, מוכפלים עשרות מונים.
שום רגש או חשיבה רציונלית ככל שתהיה, אינטליגנט רגשית ושכלית ככל שתהיה, לא מבטיחים חיים משותפים יציבים, מוצלחים, נטולי שינויים... לנצח.
לכל דבר יש "תוקף".
לחוויות.
לרגשות.
לשיתופים.
לכוונות.
למטרות.
לגוף.
לחיים.
שום דבר לא מחזיק לאורך זמן.
שום דבר לא "לנצח".
אין דבר גרוע יותר או פחות.
אין דבר טוב יותר או פחות.
יש בחירות שנעשות מתוך שיקולים כאלה ואחרים.
לפעמים השיקולים של אנשים....איך לומר...לא משהו.
לפעמים זה מצליח ולפעמים לא (תלוי את מי אתה שול ומתי).
כשההתאהבות/אהבה/חתונה/מערכת יחסים גוועים, צריך להיות בוגרים מספיק, נבונים מספיק, לא לכעוס! לא על הבחירה, לא על ההחלטה, לא על האכזבה, לא על האובדן, לא על השינוי.
להבין שהחיים והאנשים הם דינמיים.
שהכל בר שינוי.
לעשות את המאמץ לכבד את האדם אותו בחרת.
להעריך את הזמן שהוקדש.
להוקיר את ה"קורבנות".
את החוויות המשותפות.
לקחת אחריות.
להתמודד.
לקחת את עצמך...
ולהמשיך הלאה.
זה הכל.
אני מקווה שהייתי יסודי מספיק.
בעיני בעיני, התאהבות (שלזה אתה מתכוון כשאתה שואל על "אהבה"), אותו דחף ראשוני ש"שואב/מדביק/מושך" אותנו לאדם אחר, נפלא גם הוא.
אישית, בעיני, חיי שיתוף וזוגיות הם דבר נפלא.
בעיני, אישית, להתחתן זה רעיון גרוע (
התאהבות, זו ש"שואבת/מושכת/מדביקה" אותנו לאדם אחר, זו הכימית, המשגשגת כשפרומונים, חומצות אמינו וכימיקלים דוגמת פניל-אתיל-אמין, דופאמין, אוקסיטוצין ונוראפינפרין משתוללים בגוף, הגורמים לנו לפרפרים בבטן, להמשך, להתרגש, לרצות, להתכרבל, לקיים יחסי מין - היא נפלאה, אבל כבסיס מידע לקבלת החלטות על בחירת בן/ת זוג, היא רעועה...במקרה הטוב, בלשון המעטה.
אחרי הכל, ככל שחולף הזמן והגוף מתרגל לתהליכים הכימיים, ההשפעה שלהם פוחתת. פועל יוצא, שהאדם שהיווה טריגר לכל התהליכים הללו...אט אט "סר חינו" בעיננו (ע"ע "אהבה גוועת / המשיכה פוחתת/נעלמת" וכדומה).
האהבה ה"אמיתית" (במרכאות כי יהיו כאלה שלא יסכימו איתי מן הסתם) שאני מוקיר ומעריך, היא הרגש המתעורר אחרי בחינה מדוקדקת של האמונות, הערכים, הדעות, ההתנהגויות, החשיבה והאישיות של האדם אליו אני מבקש לחבור ואיתו ליצור חיי שיתוף - ובהמשך, ההבחנה, ההבנה וההכרה שהאדם איתו אני מבקש לחיות, ומידת התאמתם לאמונות, לערכים, לדעות, להתנהגויות, לחשיבה ולאישיות שלי וכתוצאה מסך החוויות המשותפות.
ההחלטה אם מלכתחילה לבסס מערכת יחסים זוגית (לאו דווקא "להתחתן") או לא, צריכה להיות (לדעתי, כי אני סביר להניח שיהיו כמה שלא יסכימו איתי) החלטה רציונלית, מושכלת, מדודה, יסודית (ככל שניתן)- אם אפשר, בד בבד עם הרגש ההוא...ההתאהבות.
אחרי האמור לעיל, אני מחוייב לציין שאנשים משתנים, רצונות משתנים, כוונות משתנות, החלטות משתנות, מטרות משתנות, חוויות משנות, נקודות מבט משתנות...בגלל שלל גורמים ומשלל סיבות. וכשהמדובר בשני אנשים, השינויים האפשריים, מוכפלים עשרות מונים.
שום רגש או חשיבה רציונלית ככל שתהיה, אינטליגנט רגשית ושכלית ככל שתהיה, לא מבטיחים חיים משותפים יציבים, מוצלחים, נטולי שינויים... לנצח.
לכל דבר יש "תוקף".
לחוויות.
לרגשות.
לשיתופים.
לכוונות.
למטרות.
לגוף.
לחיים.
שום דבר לא מחזיק לאורך זמן.
שום דבר לא "לנצח".
אין דבר גרוע יותר או פחות.
אין דבר טוב יותר או פחות.
יש בחירות שנעשות מתוך שיקולים כאלה ואחרים.
לפעמים השיקולים של אנשים....איך לומר...לא משהו.
לפעמים זה מצליח ולפעמים לא (תלוי את מי אתה שול ומתי).
כשההתאהבות/אהבה/חתונה/מערכת יחסים גוועים, צריך להיות בוגרים מספיק, נבונים מספיק, לא לכעוס! לא על הבחירה, לא על ההחלטה, לא על האכזבה, לא על האובדן, לא על השינוי.
להבין שהחיים והאנשים הם דינמיים.
שהכל בר שינוי.
לעשות את המאמץ לכבד את האדם אותו בחרת.
להעריך את הזמן שהוקדש.
להוקיר את ה"קורבנות".
את החוויות המשותפות.
לקחת אחריות.
להתמודד.
לקחת את עצמך...
ולהמשיך הלאה.
זה הכל.
אני מקווה שהייתי יסודי מספיק.
lital10000
New member
אני רק לא בטוחה
שאהבה ה"שכלתנית" שהצגת, תוך בחינה של האדם שמולך וכו',
היא באמת אהבה.
בעיני היא חברות, עמוקה אולי. וזהו.
שאהבה ה"שכלתנית" שהצגת, תוך בחינה של האדם שמולך וכו',
היא באמת אהבה.
בעיני היא חברות, עמוקה אולי. וזהו.
פסגות מושלגות
New member
וזה...
לא מוערך?
ואם מצטרפת לכך תשוקה?
לא מחשב בעינייך?
לא מוערך?
ואם מצטרפת לכך תשוקה?
לא מחשב בעינייך?
פסגות מושלגות
New member
זהתלוי
כי זה שמתחתנים מאהבה לא מבטיח שהיא תשאר שם לנצח מצד שני זה גם לא אומר שהיא תגווה בשלב זה או אחר, כי על זוגיות ואהבה תמיד צריך לעבוד...
לבי נישואים ללא אהבה מראש, זה שוב תלוי,
אם מדובר בשידך או שמדובר על משהו שהוא חבר טוב ואפילו יש משיכה אבל אהבה אין, אז מדבר כזה אהבה יכולה להתפתח.
אני חושבת שיש הבדל בין אהבה והתאהבות, התאהבות מעבר למצב הכימי שלה שגורם לנו להתאהבות היא יכולה לעבור לאהבה או גם לא.
אהבה לעומת זאת זה משהו שמרכיב היכולת שלנו להיות חברים טובים, לתת זה לזו גב, אמון וביטחון וחשוב שתהיה משיכה פיזית והנאה בחדר המיטות.
אני מכירה זוגות שנישאו עם חברים שהם לוא דווקא הבחירה הראשונה שלהם ובלי להיות מאוהבים במטרה משותפת לבנותתא משפחתי וזה עובד אצלם טוב, אבל בזכות זה שיש בינהם חברות עמוקה והבנה לגבי מטרותיהם בבניית התא המשפחתי, לפעמים זה עובד יותר טוב מזוגות מאוהבים שהאהבה נעלמה ואיתה כל השאר ואז נשאר לזוג רק להפרד...
כי בזוגיות בין אם מתוך התאהבות או מתוך חברות עמוקה מה שחשוב זה להמשיך לעבוד על הזוגיות, לפתח את הבייחד, את האמון, את הביטחון, את ההבנה ההדדית....
כך שלשאלתך, זה תלוי בנסיבות ובזוג המדובר ולכן מורכב יותר מרק שאלה היפוטטית....
כי זה שמתחתנים מאהבה לא מבטיח שהיא תשאר שם לנצח מצד שני זה גם לא אומר שהיא תגווה בשלב זה או אחר, כי על זוגיות ואהבה תמיד צריך לעבוד...
לבי נישואים ללא אהבה מראש, זה שוב תלוי,
אם מדובר בשידך או שמדובר על משהו שהוא חבר טוב ואפילו יש משיכה אבל אהבה אין, אז מדבר כזה אהבה יכולה להתפתח.
אני חושבת שיש הבדל בין אהבה והתאהבות, התאהבות מעבר למצב הכימי שלה שגורם לנו להתאהבות היא יכולה לעבור לאהבה או גם לא.
אהבה לעומת זאת זה משהו שמרכיב היכולת שלנו להיות חברים טובים, לתת זה לזו גב, אמון וביטחון וחשוב שתהיה משיכה פיזית והנאה בחדר המיטות.
אני מכירה זוגות שנישאו עם חברים שהם לוא דווקא הבחירה הראשונה שלהם ובלי להיות מאוהבים במטרה משותפת לבנותתא משפחתי וזה עובד אצלם טוב, אבל בזכות זה שיש בינהם חברות עמוקה והבנה לגבי מטרותיהם בבניית התא המשפחתי, לפעמים זה עובד יותר טוב מזוגות מאוהבים שהאהבה נעלמה ואיתה כל השאר ואז נשאר לזוג רק להפרד...
כי בזוגיות בין אם מתוך התאהבות או מתוך חברות עמוקה מה שחשוב זה להמשיך לעבוד על הזוגיות, לפתח את הבייחד, את האמון, את הביטחון, את ההבנה ההדדית....
כך שלשאלתך, זה תלוי בנסיבות ובזוג המדובר ולכן מורכב יותר מרק שאלה היפוטטית....
שאלה שהיא תשובה
חבויה בתוך השאלה הזאת גישה תבוסתנית, שלא לוקחת אחריות על החיים, שלא מנווטת את הדרך, פסימית בטירוף ורואה שחורות.
לא התחברתי בכלל לשאלה ולא נראה לי שתשובה כלשהי עליה תועיל במשהו לשואל.
זה רק אומר כמה שואל השאלה זקוק לעזרה מקצועית שתעזור לו לצאת מהבור ולראות קצת אור.
וזו התשובה לשאלה.
חבויה בתוך השאלה הזאת גישה תבוסתנית, שלא לוקחת אחריות על החיים, שלא מנווטת את הדרך, פסימית בטירוף ורואה שחורות.
לא התחברתי בכלל לשאלה ולא נראה לי שתשובה כלשהי עליה תועיל במשהו לשואל.
זה רק אומר כמה שואל השאלה זקוק לעזרה מקצועית שתעזור לו לצאת מהבור ולראות קצת אור.
וזו התשובה לשאלה.
מסקנה (שלי לפחות)
בחיים לא להסתכל על זוגות אחרים ובטח ובטח שלא לקנא בזוגות אחרים.
כי באמת שאין לנו שמץ של מושג מה קורה בניהם.
לא משנה איך זה התחיל, לא משנה מה משדרים לעולם, מה שמשנה זה מה שקורה בין קירות הבית כשנמצאים עם בן הזוג, ואת זה רק הזוג יודע ומרגיש וחי.
מתוך זה אני גם משקיעה מינימים השקעה באיך אנחנו נראים כזוג, אלא באיך אנחנו כזוג והאם טוב לנו יחד וכשלא טוב אז למה וכו'...
זה נכון גם לגבי אושר אישי ובטח ובטח לגבי אושר זוגי.
זו אגב הכוונה הסמויה באחד מעשרת הדיברות "לא תחמוד אשת רעך"- לא לפזול לזוגיות של אחרים ולחמוד אותה, לא של רעך ולא של אישתו...
בחיים לא להסתכל על זוגות אחרים ובטח ובטח שלא לקנא בזוגות אחרים.
כי באמת שאין לנו שמץ של מושג מה קורה בניהם.
לא משנה איך זה התחיל, לא משנה מה משדרים לעולם, מה שמשנה זה מה שקורה בין קירות הבית כשנמצאים עם בן הזוג, ואת זה רק הזוג יודע ומרגיש וחי.
מתוך זה אני גם משקיעה מינימים השקעה באיך אנחנו נראים כזוג, אלא באיך אנחנו כזוג והאם טוב לנו יחד וכשלא טוב אז למה וכו'...
זה נכון גם לגבי אושר אישי ובטח ובטח לגבי אושר זוגי.
זו אגב הכוונה הסמויה באחד מעשרת הדיברות "לא תחמוד אשת רעך"- לא לפזול לזוגיות של אחרים ולחמוד אותה, לא של רעך ולא של אישתו...
פסגות מושלגות
New member
הוא...
בטח פולני.
בטח פולני.
פסגות מושלגות
New member
פולניות...
לאו דווקא מתייחסת למקור הגאוגרפי.
יש "פולנים" גם בעדות אחרות.
ה"פולניות" מתבטאת בהתמסכנות למשל ואופיינית לאנשים שחושבים שלא מגיע להם "כל הטוב הזה", שרע וקשה זו המציאות האפשרית היחידה.
לאו דווקא מתייחסת למקור הגאוגרפי.
יש "פולנים" גם בעדות אחרות.
ה"פולניות" מתבטאת בהתמסכנות למשל ואופיינית לאנשים שחושבים שלא מגיע להם "כל הטוב הזה", שרע וקשה זו המציאות האפשרית היחידה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.