הפרק השישי: בחירתו של הנרי
הנרי המשיך לשבת, המום ומפוחד. גופו החשוף והמושך של טאקאטו היה לפניו, וטאקאטו עצמו חיכה בלב רוטט לתשובה. "אהמממ... טאקאטו..." מלמל הנרי. "בבקשה, אני רוצה שתחשוב על זה- אחר כך," ביקש טאקאטו. "ועכשיו רק תיכנע לתשוקה... אני יודע שאתה רוצה את זה... בדיוק כמוני!" "טאקאטו... אני לא..." "אתה לא מה?" הנרי נשם עמוק, ולא יכל עוד לשלוט ביצריו. "אני לא חושב שריקה אי פעם גרמה לי להרגיש ככה," הוא סוף סוף העז לשלוח את ידו ולגעת בגופו של טאקאטו. עורו היה רך ונעים למגע. הנרי עצם את עיניו בהתמכרות. "קח אותי," לחש טאקאטו. "הו, כן," מלמל הנרי. הם פרצו בתשוקה לוהטת, זורקים את הבגדים הצידה ושוקעים אל תוך עולם פראי ונפלא. טאקאטו היה כה מאוהב ומסוחרר שלא שם לב לכך, שהנרי נכנע לאהבתו משום שהלב שלו היה שבור ואומלל מהתנהגותה של ריקה, וזה מה שגרם לו לבגוד בה כך. אבל כשהתעלס עם טאקאטו, חשב רק על ריקה. טאקאטו לא ידע זאת. הוא היה עסוק מידי בלממש סוף סוף את אהבתו. זה היה לילה ארוך. ומייגע עבור השניים. אך לבסוף, השמש זרחה.