"אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה"
הפעם הראשונה שרמיתי בבחינה הייתה בכיתה ז. הייתי עם יעלי כל הלילה שלפני ובאמת שלא היה בראש שלי ללמוד על דרכי הרביה של הצמחים, העדפתי לנסות לשכנע אותה ללמוד על הדרכים האנושיות יותר( אל תשאלו אם הצלחתי או לא, אני לא אספר ). ככה או ככה, לבחינה לא ממש הגעתי מוכן (יותר נכון כשאני נזכר בימי התיכון העליזים עד מאוד שלי אני מוכרח לציין את עצמי לטובה שהגעתי עם עט ( שגם כתב )). פססססססססט, פססטטטטט רונייייי!!!! מה!??!?! מה השתובה ל 2? ג. ושלוש? ד. וחמש? ארז קח. תודה רוני, אני חייב לך... בשלהי כיתה י"א עזרתי לחברים להרים למורה להיסטוריה את המחברת היחידה שהייתה לה (בלי המחברת היא לא הייתה מסוגלת ללמד) וממנה גם לקחנו כמה בחינות. (זה מדהים איך שהדברים היו ב-ד-י-ו-ק אותו הדבר - כולנו קיבלו 90 בהיסטוריה באותה השנה). בגרויות, מצאו אצלנו בשירותים קלסרים, מחברות, ומי יודע מה עוד. אני מכחיש כל קשר לעניין. אבל אני כבר אומר לכולם, אני כמעט ולא מכיר מישהו שניגש לכל הבגרויות באופן טהור לגמרי, כולם מקצרים פינות פה ושם, אז אל תספרו לעצמכם ש"בבגרות אני לא אעתיק" אתם תעתיקו כמו טטלה כי זה מה שעשיתם כל התיכון. היו מבחנים שגם עזרתי לאחרים, לדוגמא מבחן במתמטיקה שבו פתרתי בכלל תרגיל של הטור השני על דף המבחן שלי ונתתי לחבר. אני במבחן קיבלתי מאה, הוא קיבל חמישים, פלוס 25 נקודות על מה שפתרתי לו. למורה היו כמה שאלות על למה אני פתרתי את התרגיל של הטור השני, ולמה לחבר היה את אותו הפיתרון בדיוק, אני אמרתי לה שאין לי מושג על מה היא מדברת, שבכלל לא הייתי באותו יום בכיתה, ושאני לא רצחתי את קנדי ולא משנה כמה פעמים היא תגיד את זה אני עדיין לא אודה. אני מודה ללמוד זו הדרך הטובה ביותר ובאמת מקבלים ציון יותר גבוה, אבל בתיכון, כשיש הסחות דעת מסביב (ראית את החולצה (כן בטח, על החולצה דיברנו) של מיכל היום?!?!?!?) ועוד שאר ירקות למי באמת יש את הסבלנות להתחיל ללמוד? בתכלס, אני מתחיל להבין עכשיו, שכנראה גם באוניברסיטה אני אמשיך כמו שהייתי בתיכון, ושזה לא שינה הרבה, ואני עדיין אצליח כמו שהצלחתי (שזה לא רע בכלל לפי איך שאני מסתכל על זה - נמאס לי לשמוע - אבל היית יכול הרבה יותר, כן, אבל טוב לי ככה, אבל היית יכול!. בלה). אין לי שום יסורי מצפון על העתקה. כל עוד את הביצוע הסופי והישום של מה שאני אעשה בחיים אני אעשה בצורה הכי טובה שיש, למי איכפת מה המטאפורה הסימבולית שמשתלבת עם האונומטפיה בתרנגול כפרות? תנו לי פאקניג להנות מהספר כמו שצריך. לו רק היית קצת פחות המורה שלי, ארז.
וקשה לי להיות רעה... אבל זה כבר מרגיז. אני פשוט לא נותנת לו להעתיק. במבחנים ובחנים הפרצוף שלו בתוך המבחן שלי כל הזמן. אני מתפלאת שהוא לא כתב את שמי על הטופס שלו. במבחן היום פשוט ברחתי משם. ישבתי בשולחן לבד, וזו הייתה הרגשה נפלאה
