חב' ישראליות לא מגיבות לאינטרנט
למיטב נסיוני, חברות ואירגונים ישראלים בדרך כלל אינם עונים לפניות דרך האינטרנט, ובמיוחד לא לטפסים מקוונים. זה דומה לטיפול בפניות בפקסימיליה. מנסיוני בארץ, יש לדבר אישית עם אנשים. אם שולחים מכתב, רצוי בדאר רגיל ומוטב רשום ואז הסכוי להתייחסות גובר. אם שולחים פקס ושוכחים ליצור קשר ולשאול קודם את המזכיר/ה אם הגיע ואח"כ את הנמען אם קיבל, אז זה מגיע מיד לפח האשפה וכולם מתכחשים ששלחת אותו. פניות אינטרנט הן די סתמיות חוץ מבקשות להיכלל ברשימות דיוור ופרסום שייענו אוטומטית בשמחה רבה ויגרמו לשטפון של מסרי דוא"ל. כאשר אני מבקש משהו באינטרנט בארץ, בד"כ אין תגובה, וכאשר מתקשרים לשאול למה אין תגובה, אומרים שצריכים לדבר קודם. פניתי למספר חברות השמה דרך האינטרנט, והעליתי קו"ח לגבי משרות ספציפיות. בשיחות מעקב לאחר מכן נאמר לי מפורשות שלמעשה לא היתה שום משמעות לפניה דרך האינטרנט ובשביל מה לבזבז את הזמן, ושחייבים לבוא לסניף, למסור קו"ח, למלא טופס, ולדבר עם "אחת הבנות". ההתייחסות לפניות באינטרנט בעולם המערבי מפותחת יותר, אבל גם שם לא תמיד מתייחסים גם אם מדובר בשירות שאנחנו מעונינים לרכוש תמורת כסף. לדוגמא, קורה שאני מעונין לשכור רכב בחו"ל ואני כותב לחברה זולה המפרסמת באינטרנט ושולח את כל הפרטים דרך טופס מקוון. ב-50% מהמקרים של מילוי טפסים אלה אין שום תגובה. כשמרימים טלפון, הכל מתבצע כמו שצריך ועושים עסקה, אך מתייחסים בזלזול לפנייה באינטרנט ונותנים תירוצים מתירוצים שונים מדוע אין להשתמש בו כרגע. זה המצב כמו שאני רואה אותו. לא מזהיר אבל ריאלי. לא לכל טכנולוגיה יש את התמיכה האנושית ההכרחית. אילן
