סתם רציתי לשתף...
אתמול מיד אחרי לילה שביליתי בעבודה שמתי את פעמיי לצפון הרחוקה לראות את אמא... לא ראיתי אותה כבר 4 חודשים (ואת אבא שנים אבל זה לא הנושא...) וממש התגעגעתי כשהגעתי התברר לי שכנראה היא קצת פחות התגעגעה... היא התחילה לדחות אותי עם כל מיני תירוצים (היא בקניות והיא מכינה לחג) וכל כך נפגעתי אני עברתי את כל הנסיעה הזאת למרות הכל לא ביקשתי הרבה רק ש ע ה מהזמן שלה זו כזו הקרבה!?!? אז ככה... בכיתי הרבה (אני מודה) ופתאום ב- 21:30 היא הודיעה שהיא מגיעה. אני יודעת שהיא הגיעה אחרי לחצים מצד דודתי שראתה אותי בוכה וריחמה עליי. אני יודעת שהיא סובלת היא חיה עם בנאדם פנאט שמרחיק ממנה את הילדים שלה נגד רצונה אבל כעסתי כי הרגשתי פגועה ומושפלת שאני צריכה להתחנן שאמא תראה אותי. טוב זו פעם ראשונה שאני מספרת פה משהו אישי ואני מוכרחה להודות שזה משחרר...
אתמול מיד אחרי לילה שביליתי בעבודה שמתי את פעמיי לצפון הרחוקה לראות את אמא... לא ראיתי אותה כבר 4 חודשים (ואת אבא שנים אבל זה לא הנושא...) וממש התגעגעתי כשהגעתי התברר לי שכנראה היא קצת פחות התגעגעה... היא התחילה לדחות אותי עם כל מיני תירוצים (היא בקניות והיא מכינה לחג) וכל כך נפגעתי אני עברתי את כל הנסיעה הזאת למרות הכל לא ביקשתי הרבה רק ש ע ה מהזמן שלה זו כזו הקרבה!?!? אז ככה... בכיתי הרבה (אני מודה) ופתאום ב- 21:30 היא הודיעה שהיא מגיעה. אני יודעת שהיא הגיעה אחרי לחצים מצד דודתי שראתה אותי בוכה וריחמה עליי. אני יודעת שהיא סובלת היא חיה עם בנאדם פנאט שמרחיק ממנה את הילדים שלה נגד רצונה אבל כעסתי כי הרגשתי פגועה ומושפלת שאני צריכה להתחנן שאמא תראה אותי. טוב זו פעם ראשונה שאני מספרת פה משהו אישי ואני מוכרחה להודות שזה משחרר...