סתם רציתי להגיד....

[PianoGirl20]

סתם רציתי להגיד....

קודם כל, שזה הפורום עם האנשים הכי נחמדים שהייתי בו בזמן האחרון...אז keep on the good work!.. דבר שני, אני קצת בדיכאון. לא יודעת אם מעניין את מישהו למה, (אבל אני אספר בכל מקרה...

). היום פשוט היה לי יום דיי מגעיל. קמתי נורא מוקדם (בשביל להגיע לתרגול למבחן בפסיכולוגיה שהחליטו לעשות אותו ב-9 בבוקר...) וזה אחרי שישנתי איזה שעתיים בלילה אתמול (כי אני רגילה ללכת לישון מאוחר, שזו עוד בעיה שיש לי..). כל היום הייתי נורא עייפה ועצבנית (בנוסף לעייפות אני גם במחזור, אז בכלל..), וגם עשיתי את המסע השבועי שלי (3 שעות) להגיע מהמכללה בדרום לבית במרכז.. אז כל היום הייתי עייפה ובלי מצב רוח וכמובן שלא ממש למדתי היום וסתם התבזבז עוד יום. כשהייתי בלימודים ניסיתי למצוא אנשים ללמוד איתם ביחד למבחן אבל לא ממש מצאתי אף אחד. שאלתי כמה אנשים אם בא להם ללמוד יחד והם אמרו שהם לומדים יותר טוב לבד. אני יכולה להבין את זה, אבל הקטע הוא שאני מרגישה שבכלל לא יצרתי חברים בלימודים. יש כמה בנות שאני מסתובבת איתם בין השיעורים (בכמה דקות רווח שיש בין שיעור לשיעור), אבל הן לא בנות שיש לי ממש קשר איתם אחרי הלימודים. זה כאילו שלכל אחד יש את העולם שלו ובסוף כל יום לימודים כל אחד חוזר הבייתה לעניינים שלו. הרבה אנשים גם באים מרחוק אז ככה שבימים שלא לומדים (לומדים רק יומיים מרוכזים ועוד חצי יום) הם נמצאים בערים שלהם ואין כל כך אפשרות להיפגש. (וכמו שאמרתי, גם הקשרים איתם הם לא עד כדיי כך קרובים בשביל שנעשה משהו). אני לא יודעת למה זה. סך הכל אני בנאדם נחמד וחברותי, ואני לא יודעת איך נוצר מצב כזה. אולי אני לא מספיק יוזמת?.. בכל מקרה, המצב הזה דיי מבאס אותי. החברות היותר קרובות שיש לי מהמכללה, הן שתי בנות שגרות לידי (איפה שאני גרה ליד המכללה) והן ממש אחלה ואני הרבה איתם, אבל הן לא לומדות את מה שאני לומדת אז אני לא לא יכולה ללמוד איתם. עכשיו אני בכלל בבית במרכז, וכשאני כאן אז בכלל אני מרגישה נורא לבד (כשאני נמצאת בדירה שלי שליד המכללה יש את החברות שגרות לידי שאני יכולה עוד להיות איתם, אבל כאן אין לי כל כך אנשים), ובכלל כל ההסתגרות הזאת עם הספרים עושה לי לא טוב. אני גם דיי חוששת לגביי הלימודים שלי, אני מרגישה שאני כמעט לא לומדת ושבנוסף לכישלון במבחן בסטטיסטיקה אני הולכת לצבור עוד כמה... בקיצור, אני פשוט מרגישה מדוכאת, ולבד. סליחה על ההשתפכות..

 

[רוח הנסיך ארטוד]

../images/Emo140.gifאל דאגה!!../images/Emo24.gif

קודם-כל, קחי זאת בקלות. לימדי בימים שלפני המבחן, אך לא בערב-המבחן - אז, הכי טוב לעשות דברים אחרים ולתת לחומר לשקוע. בבקר המבחן, הגיעי ב-Eazy, היי מצויידת בכמות של חטיפים ("אנרג'י" כאלה), למנצ'יז בזמן המבחן, ע"מ להזרים עוד אנרגיה למח. במבחן עצמו, היי רגועה... יכול להיות, שאת מודאגת לחינם. וגם אם לא - היי, תמיד יש מועד ב'...

 

[ח י פ ש ו ש י ת]

היי ../images/Emo24.gif

את לומדת במקרה במכללת אשקלון ?

אני יכולה לומר לך שאני לא נפגשת עם חברות מהמכללה אחרי שעות הלימודים(הם גרות בדרום, אני גרה במרכז)ובעיקרון, לכל אחת מאיתנו יש המון עיסוקים אז ככה שזה די מסתדר לי. את שנה ראשונה? שנה שעברה, יצרתי קשר עם 2 בנות ממש מקסימות והשנה, אני לומדת איתן ברוב הקורסים (וגם לחלק מהמבחנים). למשל בקורס באנגלית, לא הצלחתי להתחבר עם אף אחד (למרות שהיו כמה שהכרתי משנה שעברה מקורסים אחרים אבל הם לא היו ממש לטעמי) אבל יום אחד, כשלא היה לי ספר ישבתי ליד מישהי והתחלנו לקשקש קצת והחלפנו טלפונים. (ממש דייט, אה?

). תנסי ליצור קשרים חדשים .. לאט לאט.. יש לך מספרי טלפון של בנות שלומדות איתך ? אם כן - אל תתביישי להתקשר אליהן לשאול אותן על משהו שאת לא מבינה(רק אתמול, התקשרה אלי מישהי שלומדת איתי באיזשהו קורס והייתה צריכה שאני אסביר לה משהו .. דיברנו קצת והרגעתי אותה

, כל השנה לא דיברנו בכלל בטלפון.. רק במהלך השיעור)... אל תתביישי - רוב הסטודנטים שמחים לפתח קשרים חדשים (במיוחד בתחילת השנה

) עוד מעט מתחיל סמסטר ב' ובטח יש לך קורסים חדשים עם אנשים חדשים. מה שתעשי זה להתיישב ליד אנשים שנראים לך נחמדים ..תתחילי לקשקש קצת על המרצה, תשאלי מה הם לומדים .. תשאלי אם בא להם ללכת לשבת איתך בשמש (אנחנו תמיד "הולכות לשבת בשמש") .

 

[PianoGirl20]

היי,

לא, אני לומדת במכללת אחוה, (שלוחה של בן גוריון). האמת שיש מישהי שאני מתקשרת אליה מדיי פעם לשאול אותה בקשר לחומר ודברים שאני לא מבינה, אבל בד"כ אנחנו מדברות רק על הלימודים ולא ממש על דברים מעבר... האמת שככה זה גם עם הכמה אחרות שהכרתי. הקטע הוא שגם אין לנו הרבה חלונות, יש לנו יום אחד מרוכז שלומדים מהבוקר עד הערב עם הפסקה קטנה של חצי שעה בצהריים, וביום השני גם אין יותר מדיי הפסקה. לא יודעת, איכשהו זה פשוט לא כל כך יוצא...אולי זה האנשים, אולי זה המערכת, אולי זאת אני...לא יודעת. טוב נראה, הלוואי שסמסטר ב' יהיה יותר טוב... דרך אגב, עוד באסה זה שמשום מה יש פחות בנים בקורס שלנו מאשר בנות..(טוב, פסיכולוגיה..).

 

[ח י פ ש ו ש י ת]

אני חושבת שזה גם קצת תלוי בתואר

שבחרת ללמוד.. פסיכולוגיה.. ידוע שזה חוג תחרותי

אני צירפתי את 2 חברות שלי מהלימודים למסנג'ר ומאז אנחנו מקשקשות ומתעדכנות גם דרך התוכנה

גם לי אין חלונות (למעט, שעה וחצי שני גם ככה מנצלת את הזמן להוריד מאמרים וללמוד). כשיש הפסקה תמיד אחת מאיתנו מתקשרת להודיע איפה היא יושבת

יש לנו הרבה "מקומות שמש"

תנסי להציע וליזום יותר בסמסטר הבא ...גם אם זה סתם בהפסקות.. "בא לך לבוא איתי לקנות קפה" ? יו יש שמש מה זה נעימה בחוץ, רוצה לצאת לשבת קצת בשמש"? "המרצה הזה לא נורמלי, כמה מאמרים הוא נתן לנו לקרוא" .. (וסתם לקשקש על התסרוקת של ההיא שיושבת לפניכם

זה תמיד שובר את הקרח..) ובאופן כללי, להכנס לכיתה עם חיוך ולא לבוא בדקה ה 99 ולברוח ראשונה מהכיתה.. בהצלוחה!

 

[davidnavarro]

שטויות, זה הפורום להשתפכות ../images/Emo140.gif

ת'אמת גם אני מרגיש במצב די דומה, אומנם אני יוזם בעצמי קבוצות לימוד, אבל זה לא ממש זה. לפעמיים אני מרגיש כמו מורה פרטי, מאשר אדם שרוצה ללמד וללמוד מדיון קבוצתי שכזה. אבל אסור לוותר, ועוד יותר אסור להרגיש מדוכאים בשביל זה, זה לא שווה את זה וגם לא צריכים להרגיש כך. סטטסיטקה זה באמת מקצוע מעצבן, אבל תגייסי כוחות ותראי שאת תצליחי, ואל תשכחי לעדכן אותנו...

 

[RichardSmith]

../images/Emo201.gif

מקווה שהשמש תזרח מחר ושהדברים ישתנו.

תיארת את חיי בזמן הצבא... מלבד העובדה שאת לומדת ואני סתם העברתי את הזמן בערב.

 

[gilishvili]

אני כל כך מבינה אותך ../images/Emo201.gif...

אני חושבת שההבדל היחיד ביננו הוא שבב"ג מסתובבים כמה מהחברים הכי טובים שלי עוד מהתיכון ושניים גרים איתי בדירה, אז אני מניחה שאני מרגישה קצת פחות לבד, אבל עדיין - אני לא מפסיקה להתבכיין להם על כמה שאני מרגישה לבד, כי אני באמת באמת מרגישה ככה. כשאני כותבת את זה וחושבת על זה, פתאום זה נשמע מאד הגיוני, אבל סעדתי סרטים רבים (הבלוג הזה פשוט אדיר) על 'למה החברים שיש לי לא מספיקים לי', או על 'למה אני מרגישה כל כך לבד...'. אני חייבת שיהיו לי חברים במקום כלשהו כדי להרגיש שטוב לי, אני חייבת להרגיש שאחרים אוהבים אותי כדי להרגיש שייכת (בדגש על אוהבים. מסמפטים, מחבבים,נחמדים אלי, כל זה לא נחשב). אני מניחה שזה ככה ברמה מסויימת אצל כולם, אבל ברור לי שהצורה בה אני תופסת את עצמי לא תורמת לזה, ומעצימה את התחושה הזו אפילו יותר. יש כמה אנשים שאני מדברת איתם במהלך הלימודים, יש מישהי שגם טיפה יותר קרובה כי אני עושה איתה את כל המטלות, אבל גם אם לפעמים אני נהנת ועוברים עלי ימים קצת יותר טובים, אני עדיין מרגישה לבד, וזה כל כך לא בריא לי... הפחד העיקרי שלי הוא שאם אעבור מוסד לימודים לעיר אחרת (זה מה שמסתמן כרגע...), החברים היקרים שלי כבר לא יהיו שם. ואז אני אהיה חייבת להתמודד עם עצמי, ולמצוא לעצמי חברים. הבעיה אצלי היא שכנראה כרגע אני לא מרגישה מספיק בודדה, שאני יכולה להרשות לעצמי להיות הרבה יותר זהירה בגלל העובדה שיש לי חברים מהבית. אחרת אני מניחה שהגישה שלי היתה הרבה יותר להוטה ו'מתאבדת'. מה זה אומר? לשבת כל שיעור ליד אנשים חדשים ופשוט להתחיל לדבר איתם (גם אם אחר כך כל הדברים שאמרתי נשמעים כל כך טיפשיים), עד שמוצאים מישהו שעושה חשק להתקרב אליו יותר. כששיחה עם מישהו זורמת, הרבה יותר קל להתקרב אליו גם אח"כ. יש אנשים שישמחו להתקרב אליך קצת יותר (אני הייתי שמחה), גם בפסיכולוגיה. האדם הוא יצור חברתי, בסופו של דבר. בתכל'ס, המקסימום שאני יכולה לעשות זה להזמין אותך לב"ש לקפה, (ואני רצינית לחלוטין בהזמנה הזו), ומבטיחה ליידע כשיודית תבוא שוב לב"ש

 

[PianoGirl20]

חחח.. בואי נעשה עסק,

פעם הבאה שיודית באה לב"ש, אני באה לפגוש אותך ואנחנו הולכות להופעה יחד, מה את אומרת??...

בקשר למה שאת מספרת, אני חושבת שבאמת יש לך מזל שאת נמצאת שם עם חברים מהבית..זה יתרון מאוד גדול. אבל אני יכולה להבין שלמרות זאת את עדיין מרגישה לבד לפעמים. אצלי המצב הוא יותר קשה, כי אני לא גרתי בארץ בשנים של התיכון, אני גרתי בחו'ל, אז אין לי כאן חברים מהתיכון. יש לי חברה טובה שהכרתי במקרה אחרי שחזרתי לארץ, ויש לנו כל מיני דברים משותפים אבל היא עוד בצבא ובכלל זה קשר כזה שנפגשים פעם בשבועיים בערך (כי שתינו עסוקות) ואני לא ממש מרגישה שאני יכולה לדבר איתה כשקשה לי. אז אני באמת לבד בהרבה מצבים. דרך אגב, למה את רוצה לעבור מוסד לימודים?.. הייתי מתה להיות בבן גוריון!

 

[gilishvili]

בכיף

אבל סביר להניח שזה יקח קצת זמן, היא היתה פה רק בשבוע שעבר... אם במקרה יוצא לך לבקר בב"ש לפני, את מוזמנת. אני מסכימה איתך לחלוטין, יש לי מזל. אבל אני בהחלט יכולה לתאר לעצמי איך הייתי מרגישה אם המצב היה שונה, ולכן אני באמת יכולה להזדהות עם התחושה שלך. זה החשש הכי גדול שלי לגבי המעבר... ולמה לעבור? כי במקום ללכת ללמוד קלינאות תקשורת העדפתי ללמוד בב"ג, אבל אני פשוט מבינה לאט לאט שזה כנראה לא זה, ושאני חייבת ללמוד את התחום שאני רוצה, ולהתפשר על המקום. הבעיה היא ששלושת המקומות היחידים בהם החוג הזה נלמד הם אונ' ת"א, אונ' חיפה, ומכללת הדסה בי-ם, אז אני עוד מתלבטת לאן, אם בכלל. את ת"א אני לא מסמפטת, לא את העיר ולא את האוניברסיטה עצמה (לפי הסיפורים שאני שומעת) למרות שיש לי שם חברים. אני גם לא מתקבלת שם לחוג בצורה ודאית, אני בין סכם דחיה לסכם קבלה, כך שזה לא בטוח. הם לא עושים שם ראיון, אם אני לא טועה, לא כל כך ברור לי למה. לחיפה התקבלתי בשנה שעברה (ואז העדפתי את ב"ג). בעיקר כי העיר מאד זרה לי, יותר רחוקה מהבית, ואני לא מכירה שם שום דבר ואף אחד. וירושלים זה אידיאלי, אני מאוהבת בעיר ומכירה אנשים, אבל למרות השם הטוב של מכללת הדסה, קצת מרתיע אותי ללמוד במכללה אם יש לי את האפשרות ללמוד באוניברסיטה. הבנתי שלתחום הזה יש המון ביקוש כך שזה לא מאד משנה באיזה מוסד למדתי, אבל לא מתחשק לי לגלות שזה מגביל אותי באיזשהי צורה בעתיד. בקיצור, ברוך... ואני חייבת להחליט. יש לך הצעות...

?

 

[PianoGirl20]

אז ככה...... כמה דברים.

קודם כל, בקשר לחשש שלך מללמוד במכללה. אני לא כל כך הבנתי אם את חוששת מהשם שייצא לך לכאורה בגלל שלמדת במכללה ולא באוניברסיטה, או מהעובדה שאת לומדת במכללה ואת כאילו מפחדת מסוג האנשים שתפגשי שם. תראי, אני לומדת במכללה וזה אחרי הרבה התלבטויות אם לחכות שנה ולשפר פסיכומטרי (ואז להרשם לאוניברסיטה) או לא לבזבז שנה ופשוט ללכת ללמוד במכללה (המכללה שאני לומדת בה היא גם שלוחה של בן גוריון אז ככה שאני בכל מקרה אקבל תואר של בן גוריון, אבל עדיין חששתי כאילו מ'הסטיגמה' שתדבוק בי אם אני אלמד במכללה). אז קודם כל אני יכולה להגיד לך שמבחינת האנשים שנמצאים במכללה, זה בדיוק כמו באוניברסיטה. יש אינטיליגנטיים מאוד, יש ממוצעים, יש חננות, יש פרחות, יש ערסים, בדיוק כמו בכל מקום... אז מזה כבר אין לך מה לחשוש. ואם החשש שלך הוא כאילו מהשם שייצא לך בגלל שאת במכללה ולא באוניברסיטה, אז אני חושבת שאת צריכה לבטל את החששות האלה. היום המון אנשים לומדים במכללה מכל מיני סיבות, סיבה עיקרית היא הפסיכומטרי (שהוא דבר מאוד מיותר לדעתי) ואנשים שלא מסתדרים איתו מחליטים ללכת למכללה. כיום לדעתי כבר אין את הסטיגמות האלה של מכללה, במיוחד כשזו מכללה שמתמחה בתחום שאת רוצה ללמוד אותו (במקרה שלך קלינאות תקשורת). תחשבי גם על כל המכללות שיש שמתמחות בתחומים שלהם. למשל, המכללה למנהל, או מכללות למשפטים למיניהם.. אף אחד לא מסתכל על המכללות האלה בעין רעה, כי יודעים שהרבה פעמים הנושא המסויים שהם הלכו ללמוד נמצא דווקא במכללה הספציפית הזאת, או שדווקא שם לומדים אותה בצורה יותר טובה. בקיצור, אני מאוד נגד לא ללכת למכללה רק בגלל הפחד מ'סטיגמה'. לדעתי, בסופו של דבר, אחרי שאת תסיימי את הלימודים שלך בציונים טובים לאף אחד כבר לא יהיה אכפת אם למדת במכללה או באוניברסיטה...הכי חשוב שתהני מהלימודים ותפיקי מהם כמה שיותר. בקשר לאוניברסיטת תל אביב- אני מסכימה. אני גם לא הייתי הולכת לשם בשום אופן. בנוגע לאוניברסיטת חיפה, חיפה זה דווקא מקום מאוד יפה ונראה לי שהאוניברסיטה שם גם כן לא רעה, גם מבחינת האנשים. לדעתי זה כן משהו שאת יכולה לשקול. אל תפחדי מזה שאת לא מכירה שם אף אחד. הרי בסופו של דבר את תצטרכי להיכנס למצב בחיים שבו את במסגרת חדשה שאת לא מכירה אף אחד. אין מה לעשות, אלה החיים. את יודעת כמה פעמים אני היתי במצבים כאלה בחיים שלי?.. כבר הפסקתי לספור.....אבל תאמיני לי שזה לא כזה נורא. זה רק יבגר אותך ויהפוך אותך לבנאדם יותר חזק. לדעתי תשקלי את זה ברצינות. ובקשר להדסה, שוב, לדעתי אם את ממש אוהבת את העיר, אז למה ההתלבטות?..אל תתייחסי לעובדה שזו מכללה. היום המון אנשים לומדים במכללות וזה לא אומר עליהם כלום ואנשים יודעים את זה. האנשים האלה אחרי זה מפתחים קריירות מאוד מוצלחות, ותאמיני לי שלאף אחד לא אכפת הם הם למדו במכללת הדסה או באוניברסיטה העברית...באמת.

 

[gilishvili]

החשש

לא נובע מסטיגמה שיש לי לגבי מכללות או לגבי החומר האנושי. אני פשוט לא רוצה שיווצר מצב בו ינעלו בפני דלתות משום שבחרתי ללמוד במכללה ולא באוניברסיטה (מבחינת מעסיקים, לימודי המשך...). אם לא היתה לי האפשרות ללמוד באוניברסיטה לא היתה דילמה, אבל האפשרות קיימת, אני מאמינה שאם אלך לראיון בחיפה, למשל, יקבלו אותי גם השנה. אם החוג היה נלמד במסגרת האוניברסיטה העברית הייתי נרשמת עכשיו. יותר נכון, הייתי נרשמת כבר בשנה שעברה... אני לא יודעת איך לוודא מהן ההשלכות בבחירת מוסד לימוד כזה או אחר. אני מאמינה שמשום שמדובר בקלינאות תקשורת, ההבדלים מינוריים. אני רק רוצה לוודא את זה לפני קבלת החלטה. אני לא רוצה להיות בנאדם יותר חזק. אני רוצה להיות בנאדם שטוב לו

. לא שזה סותר, יכול להיות שבחיפה יהיה לי הכי טוב בעולם, אבל בירושלים אני כמעט בטוחה שזה מה שיהיה. למה הכל אצלי כל כך מורכב..

?

 

[PianoGirl20]

היי,

אז קודם כל, אל תדאגי, יש אנשים עם בעיות קצת יותר מורכבות מאלה...

דבר שני, אני באמת לא יכולה להגיד לך בוודאות מה יהיו ההשלכות של זה שתלכי ללמוד במכללה ולא באוניברסיטה, אבל יש לי הרגשה שזה לא כל כך ישנה למוסדות עבודה אחר כך. בסך הכל, אם תלכי לראיון עבודה באיזה מקום, ומי שיראיין אותך יתרשם ממך ומהתכונות שלך אז תאמיני לי שלא תשנה לו העובדה שלמדת בהדסה ולא בחיפה....באמת. אני דיי בטוחה בזה. אבל....אל תתפסי אותי במילה, שווה לך לבדוק קצת יותר את הנושא. תנסי אולי לדבר עם אנשים מהתחום ולברר באמת איך זה עובד. אבל ברמת העיקרון, תחשבי רק על העובדה שחצי מהסטודנטים בארץ הם תלמידי מכללה. ולא נראה לי שחצי מהסטודנטים בארץ לא מוצאים אחרי התואר עבודה בגלל שהם למדו במכללה ולא באוניברסיטה... חוץ מזה גם שאם את כל כך בטוחה שיהיה לך טוב בירושלים, אז זה כבר שווה את זה. השנים האלה של הלימודים לא פחות חשובות מהשנים שיבואו אחרי.. בכל מקרה שוב, תעשי את השיקולים שלך. ובהצלחה! דרך אגב, אני אשמח לבוא לבקר אותך גם בלי קשר להופעה.. אני יודעת שתלמידי פסיכולוגיה צריכים לבוא מדיי פעם לעשות ניסויים בבן גוריון, אז אולי כשייצא לי לבוא לכזה דבר נוכל להיפגש.

 

[gilishvili]

24 מדבקות... ../images/Emo178.gif

זה פשוט מרדף מטורף אחרי המדבקות האלו... יצא לי להשתתף בניסוי שנתן לי 12 מדבקות. הוא היה מתיש ונוראי, אבל שווה את זה... אתם צריכים לבוא עד בן גוריון בשביל זה? כמה מדבקות אתם צריכים לאסוף? את מוזמנת בכיף!

 

[PianoGirl20]

האמת שעוד לא יצא לי

להשתתף באף ניסוי...לא היה לי זמן או כוח להגיע עד לבאר שבע..אבל עכשיו כבר יש לי סיבה טובה..

ד"א, מה עושים בניסויים האלה בכלל?..

 

[RichardSmith]

את לא רוצה לדעת. ../images/Emo8.gif

 

[PianoGirl20]

../images/Emo6.gif

 

[gilishvili]

מאד תלוי

רוב הניסויים שעשיתי היו מול מחשב ובדקו מהירות תגובה לכל מיני דברים (למשל, ניסוי עם אזניות שהייתי אמורה לזהות באיזו אוזן ומאיזה מרחק אני שומעת את הקול. נשמע פשוט, אבל לא. או לזהות לאיזה כיוון חפץ פונה כמה שיותר מהר, או לזהות מילה בין שתי מילים שמופיעות ממש מהר). לא נהנתי בכלל, כי הייתי צריכה את המדבקות, אבל ממש הרגשתי שאני דופקת להם את הניסויים. נו, מה לעשות שיש לי מהירות תגובה של נעל...? היה גם ניסוי יותר נחמד של זכרון, והניסוי המזעזע של 12 מדבקות: ישבתי מול מחשב שלושה שבועות במשך שעתיים בכל פעם. הייתי צריכה לענות על 7 שאלות קבועות בנוגע לכל מיני מילים שהיו על המסך. בעעעעעע

..... והיה אחד נחמד של שאלונים על כעס שהייתי צריכה למלא בעצמי ולתת להורים שלי למלא גם. אתם יכולים להרשם לניסויים בלי להגיע עד ב"ש?...

 

[RichardSmith]

../images/Emo6.gif

פשוט מזעזע.

 

[PianoGirl20]

חח, קודם כל

לא ידעתי שהניסויים האלה כל כך נוראיים.. ממש נשמע כאילו הם עושים עליכם ניסויים שתוכננו מראש לבעלי חיים...

סתם.. ולא, אי אפשר לעשות את זה בלי להגיע לב"ש..זה רק באוניברסיטה שלכם.