סתם קטע מבאס

[פני בובה]

סתם קטע מבאס

חזרתי עכשיו מחברים. הם הזמינו כמה חבר'ה אליהם הבייתה לראות סרט שווה במיוחד בDVD. עוד לפני שבאתי, כשדיברתי עם המארחת בטלפון שאלתי לגבי הכיבוד, והיא אמרה שיהיו נשנושים מובחרים וכששאלתי אם יהיו דברים שמותר לי היא אמרה שגם ככה היא לא הכינה יותר מדי ושיהיה בסדר. בפועל מה שקרה זה שהדבר היחיד שהיה נטול היו שוקולדים, ואחר עוד הזמינו פיצות כי כולם היו רעבים. בדקתי אפשרות של להזמין סלט, ואמרו לי שאין אבל "יש לחם שום". זה לא שהייתי מורעבת, אכלתי לפני זה בבית אבל זה מבאס כשכולם מסביבי אוכלים ואני עם כוס התה שלי...

 

[סביוני]

מוכר.

בפעם הבאה תזמיני אלייך, ותכיני ללא גלוטן את הכל, ולא מתובל. שיעקמו גם הם את האף. על חוסר רגישות צריך קצת להחזיר. (יש לי פתיל קצר אני יודע...). באחת הארוחות המשפחתיות אצל אחד מסעיפי המשפחה כשאני נאלץ תמיד לאכול רק טיפה מפה ומשם, גדשה הסאה. זרקתי את הצלחת אל הרצפה ואמרתי שגם אותי צריך לדעת לארח. אמרתי שלמרות שהצעתי, אמרו שאין צורך להביא להם להם אבקות מרק, רטבי סויה, קמח וכו'. אז אני מאוד מצטער. גם אני רעב לפעמים, ולא מתחשק לי ללכח עשבים פה כמו פרה באחו. וקמתי בעצבים וחזרתי הביתה. בני אותו סעיף משפחה הבינו. לפעמים צריך ליזום מיני משבר כדי לפתור דברים.

 

[סביוני]

ללכח=ללחך

 

[נושיתי האחת]

אם אתה רציני, אז כל הכבוד.

 

[meitush123]

לי היה משבר דומה פעם

אני גרה בקיבוץ והיתה תקופה שבמטבח (של הקיבוץ) למרות שהבאנו כל מה שצריך וגם מתכונים וכו' לא עשו לי כלום וכל יום הייתי אוכלת מהפיצות הנוראיות ואיומות של א.א.ק אורנים

 

[shavririt]

למה לא ביקשת פופקורן?

אכן, זה מכעיס שלא מכינים משהו שיתאים גם עבורך. אבל לדעתי, במקרה כזה, שאת משוחחת עם המארחת קודם שמגיעה, אין בעייה לבקש שיהיו פיצוחים, פופקורן וכו'. אלו דברים שישנם בכל בית בד"כ. ואם הם חברים באמת טובים שלך, או משפחה, יש לצפות מהם שיחשבו גם עלייך.

 

[סביוני]

למה, היא בעונש?

יודעת מה? זה כבר לא האוכל. זו תשומת הלב, הערך שעומד מאחורי מושג האירוח: אירוח כולל גם דאגה ואכפתיות לשובע של האורח, כדי שהאורח יצא עם תחושת ואו אמיתית. הרי אני יכול להביא תמיד קופסאות מהבית עם דברים שבישלתי. מה הקטע? להפוך למחסן קופסאות פלסטיק לצורכי אירוח? כשמגיעים אלי אורחים אני תמיד, אבל תמיד, שואל אם יש משהו שהם לא אוכלים מסיבות שונות (כשרות, סוגי בשר, לקטוז, כלוסטרול), ו-ת-מ-י-ד אני מבשל בהתאם. הארוחה היא חלק מהאירוח והחוויה, ומי שאין האינטליגנציה הקולינרית והרגשית שלו משגת זאת, שלא יתפלא אם אני גם אצעק בצלחת הבאה שאשליך הריצפתה "י-א-ס-ו" (אבל עם פנים מלאות בעלבון)...

 

[shavririt]

אתה צודק, ואכן כתבתי במשפט הסיום-

כי מארחים צריכים לקחת בחשבון את המגבלה במזון של האורח. לאותו ערב- חשבתי כי מדובר באירוח "חפיפי" על שתייה, עוגה וחטיפים ולכן הערתי והצעתי להזכיר להם אפשרויות לאירוח קל. מובן כי באירוח מלא, על המארחים להכין מנות שתאפשרנה גם לאורח צליאקי לאכול וליהנות.

 

[נוניצי]

כנראה שצריך לדעת לבחור חברים

זה לא שאני רוצה להתרברב, אבל כנראה מה שלקחתי כמובן מאליו, ממש לא כזה; כשאני מוזמנת לחברים הם פשוט קונים רוטב סויה של אוסם, אפילו לשימוש חד פעמי, ולו בלבד שיוכלו "להקפיץ" את הפאד-תאי האהוב עליי מאוד. חברה אפילו טרחה והכינה שתי עוגות מתוך שלוש ע"מ שיהיה לי מבחר, וכמובן אף אחד לא מתקרב לקערות ההגשה לפני שאני מעמיסה מכל טוב לצלחת, שחלילה לא יהיה "זיהום גלוטן". חוץ מזה שאחת לכמה חודשים אני עושה "בדק" אבקת מרק נ"ג, ומרעננת את המלאי של החברים ע"מ שלעולם לא אשאר רעבה, חלילה!!

.

 

[dandaa]

אצלי חברים ומשפחה יוצאים מגדרם

כדי להכין דברים נטולי גלוטן - כל פעם שיש הזמנה המארחת (גיסתי , חברים, וכמובן אחותי) מתקשרים בפניקה - מה אפשר להכין ? מה אפשר לקנות? מובן שכשמדובר בילד כולם יותר רגישים. היחידים שלא התיחסו מספיק היו דווקא הסבים , ואחרי שנמאס לי לסחוב על פעם משהו מיוחד כדי שיהיה לו, יזמתי משבר קטן כמו שצויין פה , ועשיתי סצינה של נעלבת (באמת נעלבתי). גיסתי לא כל כך הבינה אותי, ואז אמרתי לה - תארי לעצמך שבנוסף לכל הדברים שאנחנו סוחבים כשיוצאים מהבית היית צריכה לכל מקום של כייף וחגיגה לחשוב על לא לשכוח להביא איתך אוכל? איזו הרגשה זו? כל פעם להביא בורקס אחד כי אולי יגישו בורקס, וגם פרוסת עוגה כי תהיה עוגה, וגם אבקת מרק כי הוא אוהב לאכול מרק ואולי יגישו, ובייגלה מיוחד ובמבה כי אסור יהיה לו ביזלי וכ"ו. והרי כשמזמינים אורחים רוצים שיהנו! אחרי מחשבה היא אמרה שהיא לא חשבה כך ובאמת לפחות במשפחה אמורים להיות רגישים . מאז כל מסיבה משפחתית כולם מפעילים קצת את הראש, גיסי אפילו נוסע לגן שמואל לפני כל חגיגה אצלו ומעמיס כל טוב.... אז משפחה וחברים צריך לבחור (או לחנך...).

 

[יולי הפיה]

אם אני חוטאת במפגשים אז..

לא בשביל אוכל אלא בשביל שתיה קשה לי לסרב לבירה. ויש לי מנג לא טוב פעם בחודש או חודשיים אני קונה שקית מלאה בכל הסוגים של הבורקסים אני אוכלת אותם בתאווה , ואחר כל שבוע אני בשירותים חחחחחח אחלה דיאטה שבעולם!

 

[נושיתי האחת]

מוצא חן בעיניי עניין החינוך.

 

[dandaa]

ואגב תחרות לבעל שלי יש שאיפה

שאחד השפים בתוכניות הבישול הטלויזיוניות הרבות (אהרוני, איילת לטוביץ וכ"ו) יקדיש פעם אחת תכנית לבישול ללא גלוטן, אולי אפילו עם הורה שמתמחה, וזאת - א. כדי שנקבל מתכונים ורעיונות כי הם סוף סוף יפעילו את הראש לעשות רטבים , מאפים וכ"ו בלי חלק מהמרכיבים ונראה אותם גיבורים אז....ו- ב . ככה זה מעלה את המודעות של הצליאק בחברה ומעורר אנשים לשאול - רגע מה אסור להם? וואלה? לא ידעתי.... (אז עכשיו תדע). פניתי לאחד מהם פעם ולא קיבלתי תשובה לא זוכרת למי. יש מתנדב להרים את הנושא? אולי מישהו מהעמותה?

 

[נושיתי האחת]

רעיון טוב. איילת לטוביץ' פרסמה

חוברת מתכונים ללא גלוטן. אולי אפשר לפנות אליה.

 

[dandaa]

איפה משיגים אותה?!!!! (את החוברת

לא את איילת...)

 

[נושיתי האחת]

../images/Emo13.gif נתקלתי בה ב'דיונון', אבל זו

חוברת בסדרה 'מה אוכלים היום' שיש בהרבה חנויות ספרים.

 

[פני בובה]

דווקא יש קונדיטור מאוד מפורסם

שם המשפחה בן עמי, שהבן שלו צליאקי והוא עצמו מוכר עוגות מדהימות נ"ג ובנוסף מפרסם מתכונים שווים. אמא שלי הייתה בסדנת אפייה שלו לפני כמה שנים והוא לימד שם להכין עוגה שנקראת על שם הבן שלו. לא מזמן גילינו שהמתכון המקורי הוא נ"ג, והוא שינה את המרכיבים עבור האנשים הרגילים. אני בטוחה שאם מישהו יצור איתו קשר הוא ישמח לפעול בעניין, אולי להתארח בעצמו בתוכנית בישול.

 

[נצר1]

בהחלט../images/Emo45.gif

כל מילה זהב

, וגם לי יש דודים שהולכים לגן שמואל לפני כל ביקור שלי... בחגים יש אפילו תחושה של תחרות סמויה בין כל הדודים מי הכין את הארוחה עם הנטול גלוטן הכי טעים. ככה קרה שבראש השנה הקודם היה לי בארוחה אחת אוסובוקו (תבשיל של בשר בבירה שנעשה עם תחליפים שונים ויצא חלומי

) ובשניה עופיונים ממולאים נ"ג...